הפארק הלאומי אנקרפנציקה
 | |||||||||||||||
| אגם ראוולוב | |||||||||||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||
| סוג | פארק לאומי | ||||||||||||||
| תאריך הקמה | 31 בדצמבר 1927 (כשמורה לאומית) | ||||||||||||||
| נתונים ומידות | |||||||||||||||
| שטח | 1,365.13 קמ"ר | ||||||||||||||
| מיקום | |||||||||||||||
| מדינה |
 מדגסקר | ||||||||||||||
| מיקום | צפון-מערב מדגסקר | ||||||||||||||
| קואורדינטות | 16°13′16″S 46°56′31″E / 16.221057°S 46.941829°E | ||||||||||||||
| האתר הרשמי | |||||||||||||||
הפארק הלאומי אנקרפנציקה (בצרפתית: Parc national d’Ankarafantsika) הוא פארק לאומי ליד אנדרנופסיקה (אנ') במחוז בואני בצפון-מערב מדגסקר. העיר הקרובה ביותר היא מאהאז'אנגה, 115 קילומטרים צפונית לפארק. האקלים באנקרפנציקה הוא בעיקר אקלים טרופי. בני הסקאלווה (אנ') הם הקבוצה האתנית המובילה באזור ופרנסתם על חקלאות. Macrotarsomys ingens (אנ'), מין השייך לתת-המשפחה עכברי מדגסקר במשפחת הנסומיים חי בפארק ואינו מוכר בשום מקום אחר בעולם.[1]
הפארק הוכרז כאתר מורשת עולמית יחד עם עוד 5 אזורים מוגנים במדגסקר בשם "היערות היבשים של אנדרפנה" ב-16 בספטמבר 2023 במהלך המושב ה-45 של ועדת המורשת העולמית בריאד בערב הסעודית.[2]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפארק שוכן בין הנהר בטסיבוקה ממערב לנהר מאג'מבה (אנ') ממזרח. במקור היו שני פארקים משני צידי הכביש הלאומי מספר 4, אך הם שולבו בשנת 2002. הפארק משתרע על פני כ-1,350 קילומטרים רבועים ומורכב מחלקי יער טרופי עבות ויבש[א] המשולבים בשטחים פחות מיוערים. יש גם אזורי סוואנה, סבך שיחים ואזורים חוליים של סלעים סחופים, וחלק מהאדמה מעובדת על ידי הילידים בני הסקאלווה. ישנם מספר אגמים והפארק נחצה על ידי מסלולים ושבילים. ישנם מתקני לינה ומדריכים זמינים כדי לעזור למבקרים להעריך את חיות הבר והנוף.[3]
צמחייה ובעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפארק הלאומי אנקרפנציקה הוא בעיקר חורש, ומיני העצים אופייניים ליער טרופי יבש. יש בפארק יותר מ-800 מינים, רבים מהם אנדמיים למדגסקר. דוגמאות בולטות כוללות את השיח הפורח Baudouinia fluggeiformis, את Cedrelopsis grevei (אנ'), המשמש ברפואה המסורתית, את העץ הקטן Hymenodictyon occidental ואת העץ הגדול בעל הפרחים הבולטים Poupartia silvatica.[3]
הפאונה המקומית של מדגסקר מיוצגת היטב. קיימים עשרה מינים של דו-חיים ו-44 מיני זוחלים. אלה כוללים: צב ראשתן מדגסקרי הנדיר, זיקית קרנפית ואת הזיקית הננסית Brookesia decaryi (אנ').[3] ישנם שני נחשי בואה שוכני קרקע: חנק קרקע מלגשי וחנק עצים מלגשי, והנחש היבשתי הנדיר Liophidium therezieni.[3]
היונקים כוללים שמונה מינים של למורים, שניים מהם הם מינים של למור עכברי, הפרימטים הקטנים בעולם. Macrotarsomys ingens (אנ'), מין השייך לתת-המשפחה עכברי מדגסקר במשפחת הנסומיים, שהתגלה ב-1959 חי בפארק בלבד ואינו מוכר בשום מקום אחר בעולם.[1]
מאה ועשרים ותשעה מינים של עופות תועדו בפארק, יותר ממחציתם אנדמיים למדגסקר. הם כוללים את הוונגות Xenopirostris damii (אנ') ו-Schetba rufa (אנ'), בז מדגסקרי מפוספס (אנ') החמקמק ואת העיטם המדגסקרי שניתן לראות אותו לעיתים קרובות באגם ראוולוב.[3] ניתן לראות את אנפת הומבולט המוגדרת בסכנת הכחדה באגם ראוולוב.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יער שצומח באזור שבו יש תקופת יובש ארוכה, בניגוד ליער גם טרופי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Macrotarsomys ingens F.Petter, 1959
- ^ Andrefana Dry Forests
- ^ 1 2 3 4 5 "Ankarafantsika". Madagascar National Parks. אורכב מ-המקור ב-2013-03-11.
- ^ Ardea humbloti, Humblot's Heron, Lac Ravelobe, Ankarafantsika
 | |
|---|---|
|