הפעמון

הפעמון
Il campanello

הפעמון – כריכת הליברטו פירנצה 1838
מידע כללי
מלחין	גאטנו דוניצטי
לבריתן	גאטנו דוניצטי
מבוסס על	פארסהː "פעמון הלילה", "פעמון הרוקח"
סוגה	אופרה בופה
שפה	איטלקית
מספר מערכות	אחת
מקום התרחשות העלילה	נאפולי, איטליה

הפעמון (באיטלקית: Il campanello), היא אופרה בופה במערכה אחת מאת דוניצטי, הידועה גם בשמות "פעמון הלילה" ו"פעמון הרוקח".

הלִבְרִית, שנכתב על ידי דוניצטי עצמו, מבוסס על הוודוויל La sonnette de la nuit (פעמון הלילה) של לאון לוי ברונסוויק, מתייה-ברתלמי טרואן וויקטור להרי.

בהופעת הבכורה, שהתקיימה בתיאטרון נואובו בנאפולי ב-1 ביוני 1836, האופרה הכילה כמה דיאלוגים שנאמרו בנפוליטנית. בשנה שלאחר מכן המחבר הפך את הדיאלוגים לרצ'יטטיבים, והתאים את הליברית כולו לשפה האיטלקית כדי לעודד את הפצת היצירה. בהזדמנות זו הוא ערך שינויים נוספים, בעלי אופי מוזיקלי, והוסיף דואט בין אניבל לאנריקו.

היסטורית ביצועים

ב-25 בנובמבר 1839 התקיימה הבכורה בתיאטרון קרלו פליצ'ה בגנואה בשם "פעמון הלילה". הבכורה הייתה ב-29 בספטמבר 1847 בתיאטרון רג'יו בפארמה; בשנת 1851 הוצגה בהצלחה בתיאטרון דלה קנוביאנה במילאנו.

בשנת 1860 התקיימה הבכורה בתיאטרון ריקארדי (היום תיאטרון דוניצטי) בתור "פעמון הרוקח" עם אלסנדרו בוטרו. ב-1865 הועלתה בפאריס בתרגומו של ז'ול רואל. ב-1881 הוצגה בתיאטרון ריינך בפארמה וב-1882 בקטניה.

בתיאטרון לה פניצ'ה בוונציה הופעת הבכורה ב-1946 וב-1948 בתיאטרון דלה פרגולה בפירנצה, הופיעה כ"פעמון הרוקח" בניצוחו של ג'נאנדראה גאוואצני.

ב-1949 התקיימה הבכורה בתיאטרון נואובו בטורינו בניצוחו של ג'אנאנדריה גבאצני עם פיירו גואלפי ופרננדו קורנה. בפיקולה סקאלה ב-1957 ביים נינו סנזוגנו עם פרננדו קורנה, פיורנצה קוסוטו, רולנדו פנראי ואנג'לו מרקוריאלי.

בשטוטגרט ובדורטמונד ב-1966 הוא הועלה בניצוחו של אטורה גראציס עם אלפרדו מריוטי, בעוד שב-1979 הוא הועלה בברגנץ עם מריאלה דוויה, ליאו נוצ'י וג'וזפה טאדי.

בתאטרו רג'ו די טורינו הופעת הבכורה הייתה ב-1995 עם אנצו דארה ולאו נוצ'י.

מבצעים של הבכורה

תפקיד	מבצע
סרפינה	ג'ובנה שולץ
דון אניבל	רפאלה קאסצ'יה
ספירידון	דומניקו רונקוני
רוזה	אמליה שוץ אולדוסי
אנריקו	ג'ורג'יו רונקוני

עלילה

הסיפור מתרחש בנאפולי.

סרפינה הצעירה והיפה מובטחת לנישואין לרוקח דון אניבל פיסטקיו, לצערו של מחזרה, אנריקו הצעיר. למרות הניסיונות למנוע את הנישואים, הטקס נקבע ליום לפני יציאתו של דון אניבל לרומא, לשם הרוקח חייב להגיע כדי להשתתף בפתיחת הצוואה של אחת מדודותיו המנוחות ושם ישהה יותר מחודש. לאחר שזה נודע לאנריקו, בשיתופה של סרפינה, מנסים בכל דרך למנוע את קיום הנישואים באותו לילה, כדי להרוויח זמן בניסיון לבטלם.

הרוקח מחויב על פי חוק לספק את תכשיריו הרפואיים לכל מי שיבקש אותם גם בשעות הלילה ולכן הפעמון מחוץ לחנות, שנמצא מתחת לבית הרוקח, יהיה הכלי של אנריקו להפריע את ליל הכלולות. הוא מגיע לבקש עזרה במסווה שונה בכל פעם. (צרפתי חולה, זמר צרוד וזקן אירוני שישיר את האריה המפורסמת והקשה מאוד Mio Signore venerato) אנריקו ימשיך להתקבל על ידי דון אניבל, מצלצל בפעמון, באמתלות שונות ומשונות. עם עלות השחר, נאלץ הרוקח לעזוב עם כרכרה לרומא, ולהשאיר את סרפינה בבית, בתומתה.

הבס הרציף ברצ'יטטיבים בוצע על ידי צ'מבלו או בביצועים מודרניים יותר על ידי פסנתר.

מבנה מוזיקלי

עיצוב כריכת הליברית "הפעמון" (SD). ארכיון היסטורי של RICORDI.

מערכה יחידה

1. הקדמה וקוואטינה מאת Annibale Evviva Don Annibale - Bella cosa amici cari (פזמון, Annibale)
2. דואט בין אנריקו לסרפינה אל תברח!... תעצרו אותך, ילדה חסרת תודה!
3. ברינדיזי מאת אנריקו מפזרים את הרוח (אנריקו, פזמון)
4. דואט בין אנריקו לאניבלה יש לי ילדה יפה, לא נאמנה
5. האריה של אנריקו אדון הנערץ שלי (אנריקו, אניבילה)
6. פינאלה ממני רחוק עדיין חי (סרפינה, אנריקו, פזמון, אניבל, ספירידיונה, רוזה)

ביבליוגרפיה

• ויליאם אשברוק, "דוניצטי – האופרות", מהדורה ראשונה באנגלית: "Donizetti and his Operas", הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 1982, תרגום זה, מאת לואיג'י דלה קרוצ'ה, EDT, טורינו 1987, עמ'. 154-155, 316-317 - ISBN 88-7063-047-1

מהדורה מחודשת

• "הפעמון" בעריכת Ilaria Narici ו-Casa Ricordi, מילאנו, 1998 – ISBN 0634070789

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הפעמון בוויקישיתוף

• Spartiti liberi di Il campanello, in International Music Score Library Project, Project Petrucci LLC.
• Scheda su myword.it