דורטמונד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוחים וחזרות מידע, סידור פרקים. ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דורטמונד
Dortmund
Coat of arms of Dortmund.svg
סמל דורטמונד
Flag of Dortmund.svg
דגל דורטמונד
Dortmund Industrieruine 279-h.jpg
קו הרקיע של דורטמונד
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
מדינה פדרלית נורדריין-וסטפאליהנורדריין-וסטפאליה  נורדריין-וסטפאליה
רגירונגסבצירק ארנסברג
ראש העיר אולריך זיראו (SPD)
תאריך ייסוד 880
שטח 280.71 קמ"ר
גובה 86 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה קלוזנברג
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 585,813 (נכון ל־31 בדצמבר 2016)
 ‑ צפיפות 2,100 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 51°31′N 7°28′E / 51.517°N 7.467°E / 51.517; 7.467קואורדינטות: 51°31′N 7°28′E / 51.517°N 7.467°E / 51.517; 7.467
אזור זמן UTC+1
www.dortmund.de

דוֹרְטְמוּנְדגרמנית: Dortmund) היא עיר בחבל הרוהר שבמדינת נורדריין-וסטפאליה בגרמניה. דורטמונד היא העיר הגדולה ביותר בווסטפאליה – אחת משלושת החלקים המרכיבים את מדינת נורדריין-ריין- וסטפאליה (NRW) שבמזרח גרמניה. העיר שוכנת בקצה המזרחי של חבל הרוהר ונחשבת למרכז האדמיניסטרטיבי, המסחרי והתרבותי של האזור. זוהי העיר השמינית בגודלה בגרמניה והמאוכלסת ביותר בחבל הרוהר, עם כ-586,181 תושבים (נכון לסוף 2015). דורטמונד היא עיר עצמאית הממוקמת ממזרח לאזור הרוהר, אחד האזורים העירוניים הגדולים ביותר באירופה (ראו גם: מגלופוליס), אשר מורכב מ-11 ערים עצמאיות וארבעה מחוזות עם אוכלוסייה כוללת של כ-5.3 מיליון תושבים. אוכלוסיית העיר גדלה בהתמדה הודות לאוניברסיטאות העיר, כשהגיל הממוצע של התושבים החדשים הוא 18 עד 25.

כ-10 קילומטרים מהעיר מצוי נמל תעופה בינלאומי המשרת למעלה ממיליון נוסעים בשנה.

דורטמונד זוהתה בעברה יותר מכל עיר אחרת בחבל הרוהר עם מכרות פחםמפעלי פלדה, מפעלי רכב ותעשייה כבדה. בעשורים האחרונים הופסקה כריית הפחם והעיר שינתה את עצמה לכיוון של מחקר, היי-טקביוטכנולוגיהשירותים ותרבות. דורטמונד היא אחת מעשרת ערי הסטודנטים הגדולות של גרמניה, עם 51,000 סטודנטים אשר לומדים בשש אוניברסיטאות ו-19 מוסדות מדעיים הפזורים בעיר, ביניהם האוניברסיטה הטכנולוגית של דורטמונד, אוניברסיטת דורטמונד למדעים יישומיים ואמנויות, ובית הספר הבינלאומי למנהל עסקים. לעיר מוזיאונים רבים, כגון מוזיאון Ostwall, המוזיאון לאמנות ותרבות ומוזיאון הכדורגל הגרמני, וכן תיאטראות ומוסדות למוזיקה כגון בית הקונצרטים ובית האופרה של דורטמונד. זאת ועוד, העיר ידועה כ"מטרופולין הירוק" של וסטפליה, כשכמעט מחצית מהשטח העירוני מורכב של משטחים ירוקים, יערות, נתיבי מים, שטחי חקלאות ופארקים ציבוריים ענקיים, כגון Westfalenpark ו-Rombergpark.

מבחינה ארכיטקטונית, דורטמונד היא עיר מלאה סתירות. הנוף העירוני מושפע מאוד מהסגנון הפוסט-מלחמתי ופוסט-מודרניסטי ונותן רושם של עיר צעירה. עם זאת, בשל ההיסטוריה הארוכה של העיר, המתפרשת על פני למעלה מ-1125 שנים, קיים בעיר מגוון רב של מבנים מתקופות ארכיטקטוניות שונות.

בדורטמונד ישנן 63 כנסיות קתוליות, 43 כנסיות פרוטסטנטיות ועוד כמה בנייני כנסיות אחרות מתקופות ארכיטקטוניות שונות. בשל כך, דורטמונד היא העיר השלישית בגרמניה, אחרי הערים קלן ורגנסבורג, עם מספר הכנסיות הרומנסקיות הגדול במדינה.

לעיר קבוצת כדורגל מצליחה ומפורסמת: בורוסיה דורטמונד. מגרשה הביתי הוא זיגנאל אידונה פארק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה המוקדמת וימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדויות ארכאולוגיות מעידות על כך שהאזור בו ממוקמת דורטמונד היה מאוכלס כבר בתקופה הנאוליתית. דורטמונד מוזכרת לראשונה בכתבים של רודולף קוטצקה ב-882. האזכור הראשון של זכויות השוק של דורטמונד מופיעות בשנת 990. לפי האגדה, במאה ה-11 היה ריינולדוס הקדוש הפטרון והמגן של העיר. ב-1152 התקיים בדורטמונד יום בית משפט תחת המלך פרידריך ברברוסה, שהפך מאוחר יותר לקיסר האימפריה הרומית הקדושה. כתוצאה מכך, החלו סוחרים ובעלי מלאכה להתיישב יותר ויותר סביב הארמון המלכותי ותרמו להתפתחות הדרגתית של העיר. כבר בשנת 1200 הורחב האזור אשר מהווה את מרכז העיר של היום ב-82 דונם וחומות העיר בוצרו. בשנת 1232 התרחשה בעיר שריפה גדולה, אשר נגרמה ככל הנראה על ידי הצתה, וכתוצאה מכל נהרסה העיר כמעט לחלוטין. לא רק בתים ובתי-מלאכה נהרסו בשריפה, אלא גם הארכיון של העיר, ועמו כל המסמכים המשפטיים. זכויות העיר אשר נשרפו בשריפה, חודשו על ידי פרידריך השני בשנת 1236 והעיר הפכה לראשונה לעיר קיסרית. בשנת 1293 הוענקו לעיר זכויות של בישול שכר אשר הביאו לפיתוח חסר תקדים של תעשיית הבירה בעיר. סוחרי דורטמונד שגשגו והיו להם יחסי מסחר מצוינים בכל רחבי אירופה ובמיוחד באנגליה.

בשנת 1389 שרדה העיר את "המצור הגדול על דורטמונד", אותו הובילו הרוזן של המארק והארכיבישוף של קלן ובעלי בריתם. עם זאת, בשלב הזה החלה ההתדרדרות הכלכלית של העיר. מלחמת שלושים השנים מוטטה אותה סופית והפכה את דורטמונד מעיר מסחר שוקקת לעיר חקלאית, אשר מאוחר יותר אף איבדה את חירותה האימפריאלית. עד שנת 1793 צנחה אוכלוסיית דורטמונד והגיעה ל-4,500 תושבים. העיר החופשית לשעבר נהפכה למובלעת בתוך נסיכות אורנג'-נסאו. בשנת 1806 סופחה דורטמונד לחלק מהדוכסית הגדולה של ברג. לאחר ניצחון פרוסיה על נפוליאון, הפכה דורטמונד ב-1815 לחלק ממחוז וסטפאליה הפרוסי. בשנת 1875 זכתה העיר שוב במעמד של "עיר חופשית".

תקופת התיעוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הארכיון העירוני של דורטמונד, בשנת 1826 חיו בעיר 4,000 איש ב-940 בתים ו-453 אורוות ואסמים. הנוף העירוני התאפיין ברחובות וסמטאות צרים ובבתים עשויים עץ. רק ארבע הכנסיות הגדולות מימי הביניים וכמה מבנים חילוניים מאבן העידו על המורשת התרבותית הגדולה של העיר. רק עם תחילת המהפכה התעשייתית במאה ה-19, בזכות פיתוח תעשיות כריית פחם ועיבוד הפלדה, נעצרה ההתדרדרות של העיר. עם פתיחת קו מסילות הרכבת קלן-מינדן בשנת 1847 הפכה דורטמונד למרכז תחבורה חשוב באזור הרוהר. תרומה משמעותית נוספת לפיתוח הכלכלי של העיר היוו פתיחתם של נתיב המים "תעלת דורטמונד-אמס" בשנת 1899, ושל נמל דורטמונד. עד לתחילת פרוץ מלחמת העולם השנייה הפכה העיר מעיירה חקלאית קטנה למטרופולין. מרכז העיר השתנה לבלי היכר בתוך כמה שנים, עם בניית מבנים חדשים כגון חנויות הכלבו Krügerhaus ב-1912, ו-Althoff ב-1904 וכן בניית התחנה מרכזית חדשה, בניין הדואר, המרכז המסחרי Löwenhof ורחוב הקניות Hansastraße.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה סבלה העיר מסך של 105 תקיפות אוויריות של בעלות הברית ויותר מ-22,242 טונות של פצצות אשר הרסו את מרבית העיר. 98% מהמבנים במרכז העיר נפגעו, וכל הכנסיות ההיסטוריות נהרסו במהלך ההפגזות. ההתקפה האווירית הגדולה, אשר התרחשה ב-12 במארס 1945, וכללה 1,108 מטוסים ומעל 5,000 פצצות, נחשבת עד היום להתקפה האווירית קונבנציונאלית הגדולה ביותר בעולם. לאחריה כל החיים החברתיים והכלכליים בעיר נעצרו. על פי דיווחים, הוחלט דאז שלא לבנות מחדש את מרכז העיר.

לאחר המלחמה ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות השיקום לאחר המלחמה נקבעו בפועל על ידי קווי התשתיות הקיימות והרחובות שמעליהם. התפיסה הייתה לשקם את הקיים, ולא לתכנן ולבנות מחדש. עם זאת, המודעות הציבורית בתקופה שלאחר המלחמה התאפיינה ברצון לא לחזור על התכנון העירוני הישן של ימי-הביניים ושל תקופת התיעוש. מטרת התכנון של שנות השיקום הייתה אפוא להקים דורטמונד חדשה ומודרנית, אשר צריכה להתבדל מן העבר ומהמורשת ההיסטורית העתיקה. למרות ההתנגדות העזה של חלק מאוכלוסיית דורטמונד, הוחלט לא לבנות מחדש בניינים היסטוריים רבים אשר הגדירו בעבר את הנוף העירוני, כגון בית העירייה ובית הכנסת היהודי.

השחזור התקדם במהירות ובהצלחה מרובה, כך שבשנת 1950 נולד בעיר התושב ה-500,000. הביקוש העולמי לפלדה ולברזל הביא לכך שבשנת 1951 דורטמונד הפכה לעיר התעשייתית הגדולה ביותר באזור ריין-וסטפליה. התנאים הכלכליים המצוינים ואחוז האבטלה האפסי משכו לעיר יותר ויותר מהגרים, בעיקר ממזרח גרמניה. בשנת 1956 אוכלוסיית דורטמונד הגיעה ל-624,000 תושבים. ב-1965 הגיעה העיר לשיא היסטורי עם 658,075 תושבים.

תשתיות וכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה ותעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הופסקה כריית הפחם בחבל הרוהר, בסוף המאה הקודמת, העיר שינתה את פניה והפכה למרכז ההיי-טק, רובוטיקה, טכנולוגיה ביו-רפואית, טכנולוגיה למערכות מיקרו, הנדסה, תיירות, כספים, חינוך ושירותים. בשנת 2009 דורטמונד סווגה כ"עיר הצומת" במדד חדשנות הערים שפורסם על ידי 2thinknow. מאות חברות קטנות ובינוניות מבוססות בתוך ומסביב לדורטמונד. העיר היא גם ביתן של מספר חברות בתחום טכנולוגיית המידע, רבות הקשורות לאוניברסיטה המקומית TU Dortmund במרכז הטכנולוגי הראשון בגרמניה בשם "הפארק הטכנולוגי של דורטמונד" שנפתח כאן בשנות ה-80, ונחשב לאחד המוצלחים באירופה, עם כ-280 חברות ויותר מ-8,500 עובדים. בשנים האחרונות גדל ענף השירותים וענף ההיי-טק. חלק מהחברות הבולטות ביותר בתחום זה כוללות את Wilo, Amprion, RWE-Westnetz, Rhenus Logistics, KHS GmbH, Elmos Semiconductor, Signal Iduna ו-ABP Induction Systems - שלכולם יש את המטה שלהם כאן. חברות גדולות עם פעילות בדורטמונד וסביבתה כוללות את Zalando Daimler AG: EvoBus, RapidMiner, Gap Inc. ו-ThyssenKrupp.

דורטמונד מהווה את אחד המרכזים הלוגיסטיים החשובים ביותר בגרמניה, עם יותר מ-900 חברות העוסקות בתחום הלוגיסטיקה, כמו גם מוסדות מדעיים מקומיים ובינלאומים. זהו גם מושבו של המרכז הדיגיטלי ללוגיסטיקה של המשרד הגרמני הפדרלי לענייני כלכלה ואנרגיה. כמו כן פועלות בעיר חברות סטארטאפ רבות וחברות יזמות המתבבסות על תעשייה, כגון המעבדה ההיברידית במעבדות חדשנות לוגיסטית, LogistikRuhr, Industrial Data Space, מרכז דורטמונד מיטלסטנד 4.0 למצוינות ומעבדות שונות. בין החברות הבינלאומיות עם מרכזים לוגיסטיים גדולים עבור גרמניה ואירופה בדורטמונד ניתן למנות את IKEA, Amazon, Rhenus Logistics ועוד.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף התיירות בדורטמונד מתפתח וצומח במהירות ובכל שנה, החל מאמצע שנות התשעים, נרשמת עלייה הן בכמות המבקרים בעיר והן בכמות בתי-מלון החדשים. מעיר תעשייתית דורטמונד הפכה לעיר תוססת עם הרבה אפשרויות לבילויים ותרבות. בין הצעדים האסטרטגיים עשר נעשו על מנת למנף את העיר, ניתן למנות את בניית אולם הקונצרטים העירוני של דורטמונד; הסבת המפעלים התעשיים הריקים, אשר יצאו מכלל שימוש, כגון Zollern II / IV ו-Dortmund U-Tower למזיאונים וגלריות לאומנות, וכן הקמת שוק חג המולד של העיר ברחוב הקניות המרכזי, אשר מציע מעל 300 דוכנים סביב עץ חג המולד הענק בגובה 45 מטר, שנחשב לעץ חג המולד הגבוה בעולם.

במרכז המידע החדש לתיירים, אשר נבנה ממש ליד המגדל U, ניתן לקבל סקירה מהירה של כל האטרקציות התיירותיות בעיר ובאזור הרוהר. בשנת 2017 נרשמו בבתי המלון והאכסניות של דורטמונד מעל 1.450.528 ביקורים והעיר מהווה אחד היעדים התיירותיים הפופולריים ביותר באזור נורת 'ריין וסטפליה. רוב התיירים הם מבקרים מקומיים, המגיעים מרחבי גרמניה. התיירים הבינלאומיים מגיעים רובם מהארצות אנגליה, הולנד, אוסטריה ושווייץ. דורטמונד מושכת אליה גם תיירים אוהדי כדורגל בזכות קבוצת הכדורגל בורוסיה דורטמונד וכן תיירות עסקית בזכות מתקנים כגון אולם הכנסים Westfalenhallen.

חמש האטרקציות המובילות ביותר בעיר הן: שוק חג המולד, עם יותר משלושה וחצי מיליון מבקרים, ואחריו- המזויאון לכדורגל הגרמני, אצטדיון הכדורגל, המוזיאון לאומנות מודרנית ופארק הכנסים Westfalenpark.

קניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמד רחובות הקניות Westenhellweg ו-Ostenhellweg ("דרך מערב" ו"דרך מזרח" בתרגום מגרמנית) שבמרכז העיר נחשבים ללב הפועם של דורטמונד. Westenhellweg הוא רחוב הקניות הפופולרי ביותר בכל גרמניה, עם כמעט 13,000 מבקרים לשעה (נכון לפי הנתונים משנת 2013). שני הרחובות מיועדים להולכים רגל בלבד ומציעים חנויות מותגים מהשורה הראשונה, לצד חנויות כלבו גדולות וחנויות של יצרנים מקומיים. כתוצאה מכך, דמי השכירות על רחוב Westenhellweg הוא הגבוהה ביותר עבור שטחי מסחר ומשרדים בכל נורד 'ריין וסטפליה. כ- 85 אחוזים של חנויות הן רשתות קמעונאיות כגון H & M, סטורן, Esprit, זארה או NewYorker. בשנת 2009 נפתח על הרחוב קניון חדש בשם Thier-Galerie עם כ -100 חנויות ורשתות כמו ארמאני, אדידס, דיזל והוליסטר. בנוסף אליו, שוכנים ברחוב בתי הכלבו הגדולים Galeria Kaufhof ו Karstadt, כמו גם חנויות בגדים של קמעונאיות האופנה הגדולות Peek & Cloppenburg ו C & A. במהלך החודש שלפני חג המולד מארח אזור המדרחוב את שוק חג המולד, שנחשב לאחד השווקים הגדולים של חג המולד בגרמניה ובעולם כולו, עם למעלה מ -3.5 מיליון מבקרים ו -300 דוכנים.

במשך זמן רב הרחוב המקביל Kampstraße היה נטוש למדי אבל בשנים האחרונות הוא הפך לשדרה מפוארת הכוללת חנויות יוקרה ומסעדות.

בסמיכות לאולם הקונצרטים של דורטמונד הוקם בשנות ה-90 אזור הקניות Brückstraßenviertel, אשר הפך בשנים האחרונות לטיילת מודרנית ואופנתית עבור צעירי העיר.

ירידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורטמונד היא ביתו של מרכז הירידים ה-12 בגודלו בגרמניה Halls of Westphalia , אשר ממוקם בסמוך למרכז העיר, בקרבה לנמל התעופה של דורטמונד. עם כ-77.000 מבקרים מדי שנה, Jagd & Hund הוא ללא ספק האירוע הגדול ביותר שנערך במקום. ירידים חשובים נוספים הפתוחים בפני הצרכנים כוללים את "Intermodelbau", יריד הצרכנים הגדול בעולם ליצירת דגמים, ואחד הירידים המובילים לתרבות הנוער "YOU". ירידים חשובים המוגבלים לאנשי מקצוע כוללים את " D.I.M" (יריד הנדל"ן הגרמני), Creativa (יצירה ותחביבים) ו- Tabaco.

תרבות ואמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מתקיימת מסורת ארוכה של מוזיקה ותיאטרון. התזמורת העירונית נוסדה בשנת 1887 ונקראת בימינו דורטמונד פילרמוניקר. בית האופרה הראשון נבנה בשנת 1904, נהרס במלחמת העולם השנייה ונפתח מחדש בשנת 1966 כ"אופרהאוס דורטמונד". הוא מופעל על ידי תיאטרון דורטמונד, שהוא אחד מבתי התיאטרון הגדולים בגרמניה אשר מעסיק כ-500 עובדים. תיאטרון דורטמונד מאחד תחת קורת גג אחת מופעי אופרה, בלט, הצגות תיאטרון ותיאטרון ילדים ונוער.

מועדון הג'אז של דומיסיל הוא אחד מ-100 המועדונים הטובים ביותר בעולם למוזיקת ג'אז, על פי מגזין ג'אז האמריקאי Down Beat.

המגדל Dortmund U-Tower, שפעל בעברו כמבשלת בירה, הפך למרכז האירופי לכלכלה יצירתית ומוזיאון לאומנות מודרנית.

בעיר פועלים בהצלחה מספר מועדוני קברט, כשהמוביל שבהם הוא Cabaret Queue שליד אגם פניקס. דורטמונד מארחת בכל שנה את אירוע RuhrHOCHdeutsch, שהוא אחד הפסטיבלים המצליחים ביותר לקברט בגרמניה. בפסטיבל מתארחים אמנים מרחבי העולם.

מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדורטמונד קיימים מעל 20 מוזיאונים. המוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית, אשר נוסד בסוף שנות ה-40 ועבר בשנת 2010 למשכנו החדש במגדל Dortmund U-Tower, כולל ציורים, פסלים, תצלומים וחפצים מהמאה ה-20. בנוסף, הוא מכיל מעל 2,500 גרפיקות השייכות לתנועה האקספרסיוניסטית. בלב האוסף נמצאות יצירות של ארנסט לודוויג קירשנר, אוטו מלרה, אמיל נולדה וגרפיקות של פאבלו פיקאסו משנות ה-40 וה-50, וכן עבודות של ג'ואן מירו, מארק שאגאל וסלבדור דאלי.

המוזיאון הלאומי לכדורגל הגרמני DFB נוסד כדי להנציח, לשמר, ולפרש אוספים ומזכרות של הכדורגל הגרמני. המוזיאון מציג בתערוכת הקבע שלו את ההיסטוריה של נבחרת גרמניה בכדורגל]] ואת הבונדסליגה.

המוזיאון לאמנות והיסטוריה תרבותית הוא מוזיאון עירוני הממוקם בבניין בסגנון ארט דקו, אשר שימש בעברו כבנק. האוסף כולל ציורים, פסלים, רהיטים ואמנות שימושית, הממחישים את ההיסטוריה התרבותית של דורטמונד מהיווסדה ועד המאה ה-20. בנוסף לתערוכות המתחלפות של אמנות ותרבות, קיימת תערוכה קבועה המוקדשת להיסטוריה של מדידות, עם מכשירים גיאודטיים נדירים.

מוזיאון ההנצחה אשר נוסד ב-1992, מוקדש לקורבנות השלטון הנאצי. הוא ממוקם במבנה אשר שימש בתחילת המאה ה-20 כתחנת משטרה ובית מעצר, עד שכוחות גסטאפו השתלטו עליו בשנת 1933. בין השנים 1933 ל-1945 נכלאו במקום כ-66,000 איש והמקום זכה לכינוי "הגיהנום של מערב גרמניה". רבים מהעצורים, ביניהם קומוניסטים וסוציאל-דמוקרטים, עונו ואף הוצאו להורג בין כתלי הכלא. במוזיאון מתקיימת תערוכה קבועה בשם "רדיפה והתנגדות" הכוללת תצלומים רבים, טקסטים וכן עדויות של חלק מהשורדים.

מוזיאונים חשובים נוספים בעיר הינם:

  • DASA – Arbeitswelt Ausstellung (תערוכת בריאות ובטיחות תעסוקתית בגרמניה)
  • ארכיון הארכיטקטורה של NRW
  • מוזיאון המוקדש לקבוצת הכדורגל בורוסיה דורטמונד
  • Zollern II/IV Colliery (מכרה פחם המהווה את האנדרטה הטכנית הראשונה של גרמניה בעלת חשיבות בינלאומית)
  • המוזיאון להיסטוריה של הטבע
  • מוזיאון מבשלת הבירה
  • מוזיאון HOESCH (המוקדש להיסטוריה של 160 שנים של תעשיית הפלדה בדורטמונד)

פסטיבלים וחיי לילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדורטמונד קיים מגוון רב של מסעדות, ברים ומועדונים. מרבית המועדונים מרוכזים במרכז העיר (Wallring) וברובע Kreuzviertel. דורטמונד נחשבת לאחד המרכזים החשובים באירופה למוזיקת טכנו ומוזיקה אלקטרונית. המועדון FZW מדורג במקום השלישי בקרב המועדונים הכי טובים בגרמניה, אחרי ה"ברגהיין" שבברלין ומועדון ה"מולוטוב" שבהמבורג. ארנה Westfalenhalle מושכת אליה מדי שנה מבקרים רבים, בזכות הפסטיבלים Mayday ו Syndicate. כמו כן, מדי שנה הופך פסטיבל המוזיקה "ג'וסי ביטס" את ווסטפאלנפארק למגרש פסטיבלים ענקי עבור הופעות פופ, ראפ, אלקטרו, אינדי, רגאיי ומוזיקה אלטרנטיבית. הפסטיבל זוכה למעל 50 אלף מבקרים מדי שנה.

גנים וטבע עירוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרום-מרכז דורטמונד ממוקם הגן הבוטני והארבורטום Botanischer Garten Rombergpark הידוע גם בשמו המקוצר - Rombergpark. עם שטח כולל של 65 דונם זהו אחד הגנים הבוטנים הגדולים בעולם. הגן הוקם בשנת 1822 על ידי משפחת רומברג ונרכש על ידי העיר בשנת 1929. הפארק ניזוק קשות במהלך מלחמת העולם השנייה, אך החל משנת 1950 נבנה מחדש על ידי חוקר העצים הנודע גרד קרוסמן כארבורטום - גן בוטני יערני, והוסיף כ-4,500 מינים לפארק. היום כולל הגן פארק אנגלי היסטורי עם אנדרטאות; ארבורטום המכיל אלפי מינים של צמחים ועצים, כולל כמה מהעצים הגדולים ביותר בנורת' ריין וסטפליה; מרפסת עם עצי דקל; וארבע חממות (בשטח כולל של 1,000 מ"ר) לקקטוס, שרכים, צמחים טרופיים וקמליות, יסמין ולימונים.

בצמוד לגן הבוטני ממוקם גן החיות של דורטמונד, אשר נוסד בשנת 1953. עם 250 מינים ו-1,800 בעלי חיים בסך הכול. בגן בנוי על שטח של 28 דונם, וזהו גן החיות השני בגודלו בעמק הרוהר. הגן מתמחה בשמירה על רבייה של מינים דרום אמריקאיים והוא מוביל בתחום הגידול של דוב נמלים, טמנדואה ושל אוטר ענק.

ווסטפאלנפארק הוא הפארק העירוני הפופולרי ביותר של דורטמונד. הוא משתרע על שטח של 72 דונם ונחשב לאחד הגנים העירוניים הגדולים של גרמניה. הפארק נפתח לראשונה בשנת 1959 והוא כולל גן שושנים עם 3,000 זנים שונים של ורדים, גני משחקים לילדים, מרכז להגנת הסביבה, מוזיאון הבישול הגרמני, גן גאולוגי, שתי מסעדות, שלושה בתי קפה וגינת בירה. בנוסף, מארח הפארק מסיבות, פסטיבלים, אירועי מוזיקה ותיאטרון, וכן ושוק פשפשים ושוק לגננות.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורטמונד קוראת לעצמה Sportstadt (עיר ספורט). העיר היא ביתו של איגוד הכדור-יד הגרמני הגדול ביותר בעולם (Deutscher Handballbund) ושל ליגת הכדורגל הגרמנית המקצועית כדור-יד-בונדסליגה (HBL). יתר על כן, דורטמונד היא ביתו של המרכז האולימפי של וסטפליה. העיר היא ביתם של מועדוני ספורט רבים, ספורטאים איקוניים והיא מארגנת מדי שנה אירועי ספורט בעלי שם עולמי, כגון מרתון הרוהר ואספת השחמט של שפרקאסן.

דורטמונד היא ביתו של מועדון הספורט בורוסיה דורטמונד, אחד המועדונים המוצלחים ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הגרמני. בורוסיה דורטמונד היא אלופת הבונדסליגה לשעבר (זכייה אחרונה בעונת הכדורגל של 2011–2012). הקבוצה זכתה בליגת האלופות וגביע אינטרקונטיננטל ב-1997, וכן בגביע אופ"א ב-1966, מה שהפך אותה לקבוצה הגרמנית הראשונה שזוכה בגביע. בורוסיה דורטמונד משחקת באצטדיון זיגנאל אידונה פארק, אשר נבנה עבור מונדיאל ב-1974 וגם אירח כמה משחקים במסגרת מונדיאל 2006. זהו אצטדיון הכדורגל הגדול ביותר בגרמניה עם קיבולת מקסימלית של 81,359 צופים.

יהודים בדורטמונד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסמך המוקדם ביותר המעיד על קיומם של יהודים בעיר דורטמונד מופיע בכתב פריווילגיה של היינריך הרביעי מ-1074; האזכור השני של יהודים בעיר מתועד משנת 1096. רוב הבתים של יהודי דורטמונד, בית התפילה והמקווה שלהם היו ממוקמים בקצה המערבי של מרכז העיר. בתקופת המגפה השחורה גורשו היהודים מדורטמונד והתיישבו במאה ה-16 בכפרים הסמוכים. רק בתחילת המאה ה-19 התירה העיר דורטמונד התיישבות יהודית בחומותיה. מאז אמצע המאה ה-19 גדל מספרם של היהודים החיים בדורטמונד בהתמדה בעקבות ההתפתחות התעשייתית של אזור הרוהר.

בשנת1895 נבנה בדורטמונד בית כנסת כמקום תפילה מרכזי ומייצג. עם 1,300 מושבים, מתוכם 750 מושבים המיועדים לגברים בקומת הקרקע ו- 450 מושבים לנשים בעזרת הנשים, היה זה מבתי התפילה היהודיים הגדולים ביותר בגרמניה באותה עת. בהיותה אחת הקהילות היהודיות הבודדות באותה העת בגרמניה, הופקעו נכסי הקהילה לפני הפוגרומים של נובמבר 1938 וההרס הושלם. בנוסף לבית הכנסת הגדול שבמרכז העיר, היו קהילות יהודיות קטנות גם בדורטמונד-הורדה ודורטמונד-דורסטפלד עם בתי הכנסת שלהם, שנהרסו אף הם. ההגירה הכפויה בתקופת הנאציזם והשואה שהגיעה בעקבותיה, פגעו באופן דרסטי באוכלוסייה היהודית של דורטמונד.

בשנות התשעים גדלה הקהילה היהודית במידה ניכרת עקב זרם היהודים שהגיעו מברית המועצות. כיום, כוללת הקהילה האורתודוקסית בעיר 4,200 חברים. בנוסף לבית כנסת, מנוהלת במסגרת הקהילה גם גן ילדים יהודי. חלקו היהודי של בית העלמין המרכזי בדורטמונד פעיל גם בימינו.

דורטמונד היא מקום מושבו של האיגוד האזורי של הקהילות היהודיות של וסטפליה-ליפה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דורטמונד בוויקישיתוף