הפרלמנט של כורדיסטן העיראקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפרלמנט של כורדיסטן
Perlemanî Kurdistan
پەرلەمانی كوردستان
מדינה כורדיסטןכורדיסטן כורדיסטן העיראקית
סוג בית מחוקקים חד-ביתי
מנהיגים
יושב ראש יוסף מוחמד, תנועה לשינוי
החל מ-28 באפריל 2014
מושבים
מספר מושבים 111
Iraqi Kurdistan Parliament 2018 results.svg

מפלגות הפרלמנט:

  •      המפלגה הדמוקרטית הכורדית (45)
  •      האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן (21)
  •      תנועת גוראן (12)
  •      תנועת הדור החדש (8)
  •      הליגה המוסלמית של כורדיסטן (7)
  •      האיחוד המוסלמי של כורדיסטן (5)
  •      איחוד סארדאם (1)
  •      רשימת החופש (1)
  •      נציגי מיעוטים (11)
בחירות
בחירות קודמות 21 בספטמבר 2013
בחירות הבאות 2018
אתר אינטרנט
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפרלמנט של כורדיסטן העיראקית הוא בית הנבחרים של כורדיסטן העיראקית. הוא מורכב מנציגים מטעם המפלגות השונות, רשימות אשר נבחרות אחת לארבע שנים על ידי תושבי המחוזות של כורדיסטן העיראקית, הנשלטת כיום על ידי הממשלה האזורית הכורדית. לפני חוק הבחירות הכורדי ממרס 2009, הגוף מכונה האספה הלאומית של כורדיסטן. הפרלמנט הכורדי הוא בית מחוקקים חד-ביתי שבו 111 חברים, 11 מושבים מתוכם שמורים לקהילות מיעוט לא-כורדיות באזור כורדיסטן העיראקית. בניין הפרלמנט ממוקם בארביל, הבירה הרשמית של אזור כורדיסטן העיראקית. המועצה מתכנסת לשני מושבים בשנה, כל מושב הוא לתקופה של ארבעה חודשים. לפרלמנט ועדות המתמקדות בתחומים מסוימים, כגון עניינים משפטיים, חינוך והשכלה גבוהה, כספים וכלכלה, או יחסים ותרבות. החוקים מוצעים על ידי מועצת השרים או לפחות על ידי עשרה חברי פרלמנט.

תפקידי הפרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת התפקידים העיקריים של הפרלמנט הם לבחון הצעות חוק חדשות ולהעבירן, לבחון את מדיניות הממשלה וכן לדון בסוגיות מרכזיות.

עקרונות היסוד של הפרלמנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרונות היסוד של הפרלמנט הם חירות, פלורליזם, מתן דין וחשבון, פתיחות וייצוג של כל העמים באזור כורדיסטן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להגן על אזרחים מפני התקפות של כוחות צבא עיראק לאחר מלחמת המפרץ ב-1991, ארצות הברית, בריטניה וצרפת יזמו אזור אסור לטיסה מעל קו רוחב 36° שחוצה את כורדיסטן. רצועת ביטחון הוקמה על הקרקע, על ידי כוחות צבא מאחת עשרה מדינות. פעולות אלו תמכו ועודדו פליטים, כולל אלה שעזבו בשנות ה-70, לשוב לבתיהם.

מאוחר יותר בשנת 1991, נסוגו כוחותיו וממשלו של סדאם חוסיין מחלקים של מחוז כורדיסטן. סדאם חוסיין הטיל אמברגו של אספקת מזון, דלק וחשמל, אמברגו זה החריף את הקשיים שנגרמו על ידי אמברגו בינלאומי של האו"ם על עיראק. כמו כן, מנע סדאם חוסיין תנועה החוצה מאזור כורדיסטן.

כשהיא מתמודדת עם חלל מנהלי ועם אמברגו כפול, החליטה החזית של כורדיסטן, ברית של קבוצות פוליטיות מגוונות בכורדיסטן העיראקית, לקיים בחירות כלליות. מטרתן הייתה להקים ממשל שיספק את השירותים הציבוריים החיוניים ויענה על הצרכים הבסיסיים של העם. האוכלוסייה הביעה רצון עז לבחור את נציגיה. הבחירות, שנערכו ב-19 במאי 1992, היו הבחירות הראשונות בהיסטוריה של עיראק, שהיו חופשיות והוגנות. שיעור ההצבעה היה גבוה מאוד והבחירות אושרו כחופשיות, הוגנות ודמוקרטיות על ידי משקיפים בינלאומיים. לאחר עשרות שנים של דיקטטורה, העם בכורדיסטן הצליח להצביע עבור נציגיו.

בחירות אזוריות אלו הובילו להיווצרות האספה הלאומית הכורדית הראשונה (מאוחר יותר הפרלמנט של כורדיסטן העיראקית) והקמת הממשלה האזורית הכורדית. ההנהגה ואזרחיה של כורדיסטן העיראקית החליטו להישאר חלק מעיראק, ולאמץ ולציית לכל החוקים הלאומיים למעט אלו שהפרו זכויות אדם אוניברסליות.

ב-15 ביולי 1992, האספה הלאומית הכורדית התכנסה לראשונה. חוק מספר 1, החוק הראשון שחוקק על ידי האספה, הקים את האספה והסמיך אותה כמחוקקת באזור כורדיסטן העיראקית.

בחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחירות הראשונות לאספה הלאומית הכורדית התקיימו בשנת 1992. עברו 13 שנים עד הבחירות בשנת 2005, שחפפו לבחירות של ממשלת המעבר העיראקית ולבחירות של מועצות הנפות בעיראק. על פי סעיף 8 לחוק הבחירות של כורדיסטן, הבחירות צריכות להתקיים כל ארבע שנים. הבחירות האחרונות נערכו בספטמבר 2013.

כל אדם מגיל 18 ומעלה שהוא אזרח של כורדיסטן העיראקית והוא נמנה בפנקס הבוחרים היה זכאי להצביע בהצבעה ישירה, כללית וחשאית. הבחירות מבוססות על שיטת ייצוג ברשימות. הבוחרים מצביעים לרשימה של מועמדי המפלגה. לאחר שנודעות תוצאות הבחירות, לכל מפלגה מוקצים מושבים באופן יחסי למספר הקולות שקיבלה, המאוישים על ידי רשימת מועמדים.

לקראת הבחירות של שנת 2005, ייצוג של מיעוטים אתניים עוגן בחוק. בבחירות של 2009 הוקצו חמישה מושבים למיעוטים. בבחירות של 2013 הוקצו 11 מושבים למיעוטים.

הבחירות הבאות אמורות להיערך ב-1 בנובמבר 2017, יחד עם הבחירות לנשיאות כורדיסטן העיראקית.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שקובע חוק מספר 1 משנת 1992, בפרלמנט ישנם 111 מושבים. החוק של כורדיסטן העיראקית קובע כי 30% לפחות מן המושבים יוקצו לנשים. כיום יושבות 39 נשים בפרלמנט, המהוות כ-35% מן החברים. בראש הפרלמנט עומד יושב-ראש, הנעזר בסגן יושב ראש. המיעוטים המיוצגים בפרלמנט הם אשורים, טורקמנים וארמנים.

ועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרלמנט של כורדיסטן העיראקית יש 22 ועדות:

  • ועדת הפנים, הביטחון והמועצות המקומיות
  • הוועדה להגנה על זכויות הצרכן
  • ועדת השירותים העירוניים, התחבורה, התקשורת והתיירות
  • הוועדה ליחסים ותרבות, תקשורת וארכאולוגיה
  • הוועדה לענייני כספים וכלכלה
  • הוועדה לעניינים וקהילות כורדיות
  • הוועדה להגנת זכויות הנשים
  • הוועדה לענייני החברה האזרחית
  • ועדת ההקדשים והדתות
  • הוועדה לענייני חקלאות והשקייה
  • הוועדה לענייני הכורדים מחוז לאזור.
  • ועדת הבריאות ואיכות הסביבה
  • ועדת זכויות האדם
  • ועדת היושרה
  • הוועדה לעניינים פרלמנטריים
  • הוועדה לקידום החינוך וההשכלה הגבוהה
  • ועדת השיכון ופיתוח הכפר
  • ועדת התעשייה, האנרגיה ומשאבי הטבע
  • ועדת הספורט והנוער
  • הוועדה לעניינים משפטיים
  • הוועדה לעניינים החברתיים, הילדים והמשפחה

הרכב נוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב נוכחי לאחר הבחירות ב-30 בספטמבר 2018
מפלגה מושבים
מושבים רגילים
המפלגה הדמוקרטית הכורדית 45
האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן 21
תנועת גוראן (תנועה לשינוי) 12
תנועת הדור החדש 8
הליגה המוסלמית של כורדיסטן 7
האיחוד המוסלמי של כורדיסטן 5
איחוד סארדאם 1
רשימת החופש 1
מושבים המוקצים לטורקמנים
רשימת הפיתוח הטורקמנית 2
מפלגת הרפורמה 1
החזית העיראקית טורקמנית 1
רשימת האומה 1
מושבים המוקצים לאשורים
קואליציית האיחוד הלאומי 3
התנועה הדמוקרטית האשורית 1
המועצה העממית הסורית האשורית 1
מושבים המוקצים לארמנים
פאהיק כמאל סרניאן 1