ארביל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארביל
هه‌ولێر
אתרים מרכזיים בארביל
אתרים מרכזיים בארביל
מדינה עיראקעיראק  עיראק
מחוז ארביל
חבל ארץ כורדיסטן העיראקיתכורדיסטן העיראקית  כורדיסטן העיראקית
תאריך ייסוד האלף ה-6 לפנה"ס
שטח 12,000 קמ"ר
גובה 390 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 861,158[1] (2021)
קואורדינטות 36°11′28″N 44°00′33″E / 36.191188°N 44.009189°E / 36.191188; 44.009189
אזור זמן UTC +3
(למפת ארביל רגילה)
Location map Arbil.png
 
ארביל

אַרְבִּילכורדית: ھەولێر/Hewlêr; בערבית: أربيل; בארמית חדשה: ܐܪܒܝܠ, בתעתיק מדויק: אִרְווּיִל, בעת העתיקה הייתה ידועה בשם ארבלה) היא בירת החבל האוטונומי כורדיסטן העיראקית והמחוז הקרוי על שמה בצפון עיראק, העיר שוכנת בין הנהרות הזב הגדול והזב הקטן כ-81 קילומטרים מזרחית למוסול. נכון לשנת 2021 אוכלוסיית העיר מוערכת בכ-861,158 בני אדם, הגדולה ביותר בחבל האוטונומי והשישית בעיראק כולה (אחרי בגדאד, מוסול, בצרה, כירכוכ ונג'ף).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר מיוחסת היסטוריה של מעל שמונת אלפים שנות קיום רצופות,[2][3] והיא בין הערים העתיקות ביותר בעולם הקיימות ברציפות מאז שנוסדו. שמה המקורי וההיסטורי היה אָרְבַא אֵלו (ארבע אלים).

העיר הייתה קיימת כבר בתקופת ממלכת אשור והייתה מרכז לפולחן האלה עשתר. האזכור הראשון לעיר מהמאה ה-23 לפנה"ס. ארידופיזיר מלך גותים כבש את העיר במהלך המאה ה-22 לפנה"ס. מנהיג האימפריה הפרסית כורש כבש את העיר בשנת 547 לפנה"ס. בסמוך לעיר נערך ב-331 לפנה"ס קרב גאוגמלה שבו ניגף הצבא הפרסי בפיקודו של דריווש השלישי בפני אלכסנדר מוקדון, מפלה ששמה קץ לאימפריה הפרסית. לאחר מותו של אלכסנדר הגדול הייתה העיר חלק מהממלכה הסלאוקית. במהלך השנים הייתה העיר לאזור ששנוי במחלוקת בין האימפריה הפרסית, האימפריה הרומית והאימפריה הסאסאנית.

בסוף ימי הבית השני הייתה בארביל קהילה יהודית חשובה. ומאוחר יותר היא שימשה מרכז לממלכת חַדְיָב שמלכיה התגיירו. יהודים המשיכו לגור בעיר גם בימי הביניים וב-1877 נמנו בה כ-400 משפחות יהודיות. בין המאה ה-1 ועד למאה ה-4 העיר החלה להפוך אט אט לנוצרית ונטתה לכיוון הכנסייה האשורית.

שרידי העיר העתיקה נמצאים מחוץ למצודת ארביל שבלב העיר, ממערב לה. זהו מישור שבו פזורים אלפים רבים של שברי חרסים, ושרידי קירות בגובה פני השטח של מבנים אשר כמעט נמחו מעל פני הקרקע. בשטח עצמו מזדקר גם מגדל גבוה (מינרט), שגובהו למעלה משלושים מטר.

בעקבות כיבוש הסביבה בידי האימפריה המוסלמית, החלה להגיע לעיר הגירה של עמים מוסלמים- בעיקר ערבים, כורדים ועמים טורקיים. בהמשך ימי הביניים העיר נשלטה על ידי בית אומיה, בית עבאס והשושלת הבויהית. במהלך המאה ה-13 העיר הותקפה, נבזזה ואף נכבשה לפרקי זמן מסוימים על ידי האימפריה המונגולית ושליטה הולאגו חאן. במהלך ימי הביניים הפכה ארביל למרכז מסחרי, כנקודה שעל הדרך בין בגדאד למוסול.

האימפריה העות'מאנית כבשה את העיר (כמו כן את שאר עיראק) במהלך המאה ה-16. אימפריה זו שלטה על העיר עד לנפילתה בידי האימפריה הבריטית במלחמת העולם הראשונה.

כיום העיר מורכבת מקבוצות אתניות, דתיות ותרבותיות רבות. הכורדים הם הקבוצה הגדולה ביותר בעיר, עם מגוון מיעוטים כגון ערבים, אשורים, טורקמנים, יזידים, שבאקים, מנדעים וארמנים. הפרלמנט האוטונומי של כורדיסטן העיראקית הוקם ב-1970, לאחר תהליך משא ומתן בין ממשלת עיראק לבין המפלגה הדמוקרטית הכורדית בראשות מוסטפא ברזאני. למעשה הפרלמנט נשלט על ידי שליט עיראק סדאם חוסיין עד למלחמת המפרץ בשנת 1991. הפרלמנט החל לאבד מיעילותו במהלך שנות ה-90 לאחר מאבקים בין הפלגים הכורדיים השונים. במהלך מלחמת עיראק חלו מתקפות טרור רבות בעיר שגרמו למותם של רבים.

בשנת 2005 נחנך בעיר שדה תעופה. בעיר פועלות מספר תחנות טלוויזיה לרבות כורדיסטן24.

צורת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר בנויה כעיגול בתוך עיגול, כאשר העיגול הראשון נמצא מסביב למצודת ארביל שבמרכז העיר והעיגול האחרון הוא כביש מהיר המקיף את העיר. כיום האזורים החדשים של העיר בנויים אחרי הכביש המהיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארביל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]