אשורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" עם האוניברסיטה העברית –. נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 31 בדצמבר 2023. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות" עם האוניברסיטה העברית –. נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 31 בדצמבר 2023. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.
אשורים
דגל האשורים
דגל האשורים
אוכלוסייה
כ-3,300,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
עיראקעיראק עיראק 142,000–200,000
סוריהסוריה סוריה 200,000–877,000
טורקיהטורקיה טורקיה 25,000
איראןאיראן איראן 7,000–17,000
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 110,807–600,000
שוודיהשוודיה שוודיה 150,000
ירדןירדן ירדן 30,000–150,000
גרמניהגרמניה גרמניה 70,000–100,000
לבנוןלבנון לבנון 50,000
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 61,200
צרפתצרפת צרפת 16,000
רוסיהרוסיה רוסיה 14,000
שווייץשווייץ שווייץ 6,000
ישראלישראל ישראל והרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית 5,000
ארמניהארמניה ארמניה 2,769–6,000
אוסטריהאוסטריה אוסטריה 2,500–5,000
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת 3,000–4,000
גאורגיהגאורגיה גאורגיה 3,299
אוקראינהאוקראינה אוקראינה 3,143
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 1,497
דנמרקדנמרק דנמרק 700
קזחסטןקזחסטן קזחסטן 350
פינלנדפינלנד פינלנד 300
שפות
ארמית
ערבית
טורקית, פרסית ושפות נוספות
דת
נצרות
קבוצות אתניות קשורות
קראים, שומרונים, ערבים נוצרים
חגיגת פתיחת כנסייה אשורית אורתודוקסית בתחילת המאה ה-20 במוסול בעיראק

האשוריםארמית סורית: ܐܬܘܪܝܐ, תעתיק: אָתוּרָיֵא, בערבית: آشوريون/سريان/كلدان, תעתיק: אַאשוריון/סריאן/כלדאן) הם קבוצה אתנית דוברת ארמית חדשה (הניב הצפון-המזרחי) בת הדת הנוצרית החיה באזור הסהר הפורה, בעיקר בצפון עיראק, אך גם בדרום-מזרח טורקיה, באזרבייג'ן האיראנית, בכורדיסטן האיראנית (למשל בסַנַנְדַג') ובמזרח סוריה, ובתפוצות שונות באירופה וארצות הברית. מבחינה דתית, הם משתייכים לכמה כנסיות שונות, בהן הכנסייה האשורית והכנסייה הכלדאית (אנ') הקתולית. המשותף לכולם הוא שימוש בסורית עתיקה כשפת התפילה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם אשורים נובע מייחוסם לעם האשורי הקדום, אך לא כולם מקבלים ייחוס זה. חלקם מעדיפים להיקרא כלדאים או "כלדנים" (וריאציה של שם העם הכשדים, על שם הכשדים שהקימו את האימפריה הנאו-בבלית, שנבוכדנצר השני הוא מלכה המפורסם ביותר), ואילו אחרים מעדיפים להיקרא ארמים (על שם שפתם, הארמית-החדשה) או סורים (על שם הכנסייה הסורית). חרף הבדלי השמות, הם רואים בעצמם קבוצה אתנית אחת, בשל ההיסטוריה והשפה המשותפת. בדומה לקופטים במצרים, ה"אשורים", ה"כשדים" ושאר דוברי הנאו-ארמית של ימינו הם צאצאים לתושבים הקדומים, במקרה זה שמיים, שחיו בסהר הפורה – בעיקר בארם נהריים ובשטחי הממלכות הארמיות מימי קדם, לפני הגעת הערבים ושלא התאסלמו. חסידי אשורים בנו כנסיות, תרגמו לסורית את התנ"ך, את כתבי אריסטו וקלאודיוס גלנוס. דרך האשורים עברו המדע, הפילוסופיה והרפואה היווניים לערבים.[1] בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לאחד זהות זו תחת השם "בית נהריין".[2] הבדלי השמות משקפים את ההבדלים האזוריים ובמידה רבה גם את השיוך הכנסייתי: הכלדאים קתולים, האשורים שייכים לכנסייה האשורית ואילו הסורים לכנסייה הסורית.

כמיעוט נוצרי, האשורים נרדפו בידי הטורקים הצעירים ששלטו באימפריה העות'מאנית בשנותיה האחרונות. גירוש האשורים מבתיהם החל בסוף 1914; במהלך 1915, "שתא דסייפא" ("שנת החרב"), נהרגו כ-275,000 אשורים. הקהילה האשורית הקטנה שנותרה בדרום-מזרח טורקיה יצאה משם החל משנות ה-70 עם התפתחות הקונפליקט בין הממשל הטורקי לכורדים באזור. כיום מתגוררות באזור זה רק משפחות אשוריות מעטות.

האשורים נרדפו אף בעיראק ובאיראן. לאחרונה, עם נפילת המשטר של סדאם חוסיין בעיראק, גדל חוסר הביטחון של הקהילה האשורית בצפון עיראק, ורבים היגרו למערב. לקהילה האשורית ייצוג קטן בפרלמנט העיראקי, בדמות התנועה הדמוקרטית האשורית.

האשורים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום חיים על פי ההערכות למעלה משלושה מיליון אשורים ברחבי העולם. חלקם בארצות הברית (קהילה גדולה במיוחד, כ-80,000 נפש, חיה בשיקגו). כמו כן, גם באירופה ישנה קהילה גדולה של אשורים, בעיקר בשוודיה, גרמניה ורוסיה. בשוודיה קיימת קבוצת כדורגל של אשורים – Assyriska Föreningen – ששיחקה בעבר בליגה הראשונה של שוודיה (All Svenskan). בצרפת קיים ארגון גג לקהילה האשורית-כלדאית.

מספר האשורים לפי מדינות הוא כדלקמן:

באזור מולדתם ההיסטורית
בתפוצה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Edward W. Odisho. Political and Nationalist Aftermath of the Iraqi Elections. january 21, 2006, Zinda Magazine

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשורים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ferguson, Kitty Pythagoras: His Lives and the Legacy of a Rational Universe Walker Publishing Company, New York, 2008, (page number not available – occurs toward end of Chapter 13, “The Wrap-up of Antiquity”). “It was in the Near and Middle East and North Africa that the old traditions of teaching and learning continued, and where Christian scholars were carefully preserving ancient texts and knowledge of the ancient Greek language.”
  2. ^ לקחים פוליטיים ולאומיים בעקבות הבחירות בעיראק Edward Odisho 2006
  3. ^ World Directory of Minorities and Indigenous Peoples - Turkey : Assyrians
  4. ^ Statement on Assyrians/Syriacs in Turkey/Iraq