הצאצא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הצאצא
The Descendant
מידע כללי
מאת ה.פ. לאבקרפט
שפת המקור אנגלית
סוגה אימה
מקום התרחשות לונדון, אנגליה
הוצאה
הוצאה עלים
תאריך הוצאה 1938

הצאצא או היורשאנגלית: The Descendant) הוא סיפור קצר מאת הסופר האמריקאי ה.פ. לאבקרפט אשר ככל הנראה נכתב ב-1927[1] ויצא לאור רק לאחר מותו, ב-1938, במגזין החובבני עלים (אנ') שהיה בבעלות הסופר רוברט ה. ברלו (אנ')[2][3][4]. עלילתו מגוללת את תולדותיו של לורד נורתהאם, אדם זקן ומסתורי, אשר איבד את שפיותו לאחר שתעה עמוק מדי אל תוך עולם החלומות.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה נפתחת מפיו של מספר חסר שם, השוכב על מיטת חוליו בערש דווי, ומייחל שאבחנת רופאו תתגשם והוא אכן ימות במהרה. הוא מספר על אדם זקן המתגורר בלונדון, הנוהג לצרוח בכל פעם שפעמוני הכנסייה מצלצלים. אותו אדם חי בגפו יחד עם חתול אפור בפונדק של גריי.

חבריו של הזקן מעידים עליו כי חדרו מלא בספרי ילדים ואגדות, בהם הוא מנסה לאבד את עצמו לדעת, בכדי שלא יצטרך לחשוב, או להתעמת עם המציאות בכל דרך או צורה. הוא לן באותו פונדק מזה עשור לאחר שהתרחק מכל חבריו ועמיתיו, ואינו מוכן לדבר עם איש, עד שבאחד הימים מגיע לבית האורחים אדם בשם ויליאמס.

ויליאמס והזקן מתחברים במהרה, אך על אף ניסיונותיו הרבים, הוא אינו מצליח להביא אותו להיפתח בפניו, או לשוחח עמו על נושאים נסתרים כלשהם. מאוחר יותר הוא מגלה כי הזקן הוא לא אחר מאשר לורד נורתהאם, שעל טירתו בחופי יורקשייר שמע כל כך הרבה סיפורים מוזרים.

יום אחד מביא עמו ויליאמס עותק של הנקרונומיקון, הספר האפל אשר נכתב בידי הערבי המטורף עבדול אלהזרד, חזרה לבית האורחים. ויליאמס ידע על קיומו של הספר עוד מאז שהיה בן שש עשרה, ולמד כי נותרו בעולם רק חמישה עותקים ידועים. לאחר שרכש את אחד מהם בחנותו של רוכל יהודי, הוא לוקח אותו עמו לחדרו בניסיון לפענחו, אך משאינו מצליח פונה לחברו נורתהאם. הזקן, אשר באותה שעה יושב בחדרו ומשתעשע עם חתולו, מביט בכרך האפל רק לרגע, בטרם הוא מאבד את הכרתו.

כאשר הוא מתעורר מספר נורתהאם לויליאמס את סיפורו; הוא, הלכה למעשה, הברון התשעה-עשר בשושלת אשר שורשיה מגיעים לעבר הרחוק, עד לזמנים הקדם-סקסונים, ומקורם באדם בשם קנאוס גביניוס קפיטו, טריבון צבאי בלגיון האוגוסטיני השלישי, אשר היה מוצב באותה העת בלינדום שבבריטניה הרומית, וסולק מתפקידו לאחר שנתפס משתתף בטקסים משונים אשר לא היו מזוהים עם אף דת מוכרת.

האובססיה של לורד נורתהאם

בתור ילד נהג לורד נורתהאם לחלום חלומות משונים בזמן שישן בחלקיה העתיקים של הטירה, אז רכש את מנהגו להביט למעמקי זיכרונו בחיפוש אחר אותם רשמים, סצנות ודפוסים, כולם גולמיים למחצה, אשר ראה בשינתו ולא היו קיימים במציאותו הערה. הוא הפך לחולם אשר מצא את חייו המבויתים נטולי סיפוק, אדם העסוק בחיפוש תמידי אחר עולמות משונים, בדומה למערכות יחסים שפעם היו מוכרות לנו, אך כיום אינן נמצאות בטווח היקום המוכר יותר.
משוכנע שעולמנו הממשי הוא רק אטום בודד במרבד הקוסמי הרחב והמאיים כולו, וכי מציאות החלומות הנסתרת נלחצת בקביעות כנגד חיי היומיום, בכל מקום ובכל זמן, החל נורתהאם הצעיר לחפש אחר מוצא בגבולות העולם הדתי, ואף בנבכי תורת הנסתר, אולם ככל שהתבגר הפכו בעיניו גבולות חייו ליותר ויותר מתסכלים.
עם חלוף הזמן נולדה בתוכו האמונה כי קיים שער בעולמנו, אשר יעניק לזה שימצא אותו כניסה לאותם מעמקים זרים אשר הדהדו בעומק מחשבתו. השער עשוי להימצא בעולם הנראה, או אולי רק בתוך נשמתו. ייתכן שהוא מחזיק בראשו את החוליה הנסתרת הטומנת בחובה את הסוד להתעוררותו ולתחילת חייו העתידיים באותם עולמות נשכחים, הידע אשר יקשור את גורלו לזה של הכוכבים, לאינסוף, ולנצח שמעבר להם.

גביניוס, כך סיפרו השמועות, נתקל במערה בצדו של צוק, בה נהגו להיפגש אנשים מוזרים, מהם חששו הבריטונים מאחר שהיו האחרונים אשר שרדו את שקיעתה של ארץ גדולה מהמערב, ממנה נותרו רק כמה איים עליהם נמצא מונומנט הסטונהנג'. האגדה מלמדת כי גביניוס בנה מבצר בלתי ניתן לחדירה מעל המערה, אשר השבטים המקומיים, ביניהם הסקסונים, הפיקטים, הדנים והנורמנים, לא הצליחו להחריב על אף כל מאמציהם. אדריכלות המבצר, כך מסופר, הזכירה את חומתו של אדריאנוס, ומאותה שושלת אף נולד מצביאו וחברו הטוב של הנסיך השחור, בנו של אדוארד השלישי.

נורתהאם שב להווה, ומספר כי מאז ילדותו נטה לשקוע בחלומות כאשר נרדם בחלקיה העתיקים של הטירה. לדבריו, הוא רכש את מנהגו להביט אחורה בזיכרונו על הסצנות הסוריאליסטיות והדפוסים המפוזרים אשר לא היו קיימים בשעות ערותו; במהרה הפך לחולם, ולא הצליח למצוא יותר סיפוק במציאות ובחיי היומיום. בנימה פסימית זו, הוא מסיים את הסיפור באומרו כי עדיין בוערת בו התקווה למצוא שער למעמקים החרוטים במחשבתו, אשר יקשרו את גורלו לכוכבי הרקיע, ולאינסוף שמעבר להם.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המספר - מעט מאוד ידוע על האדם המספר את הסיפור, למעט שהוא כותב אותו על מיטתו, עליה, כך אומר לו רופאו, לשמחתו הרבה, הוא הולך למות בקרוב מאוד.
  • לורד נורתהאם - אדם זקן ומסתורי המתגורר בפונדק של גריי, בו הוא מתבודד בחדרו מזה עשור יחד עם החתול האפור שלו. הוא מעביר את מירב זמנו בקריאת ספרי אגדות, ונוטה לצרוח בכל פעם שהוא שומע את פעמוני הכנסייה מצלצלים. בעברו היה מלומד ידוע, ורכש את השכלתו בבית הספר הארו ובאוניברסיטת אוקספורד. אינו נוטה לשוחח עם הסובבים אותו, עד שהוא פוגש את ויליאמס, אשר בפניו הוא חושף כי הוא למעשה לורד נורתהאם מטירת יורקשייר, צאצא ישיר של הטריבון הרומאי קנאוס גביניוס קפיטו.
  • ויליאמס - אחד האורחים בפונדק של גריי, בו מתגורר גם לורד נורתהאם. בן עשרים ושלוש, מתואר בתור ”חולם”. בעל עניין רב בתורת הנסתר עוד מאז שהיה בן שש עשרה. מצליח לרכוש את אחד העותקים הבודדים של ספר הנקרונומיקון.
  • קנאוס גביניוס קפיטו - אחד מאבותיו של לורד נורתהאם, אשר פעל לפני מאות שנים בבריטניה הרומית כאיש צבא ידוע. איבד את תואריו ותפקידיו לאחר שנתפס מבצע טקסים אסורים, ובנה טירה ענקית מעל מערה סודית.

עולמו הספרותי של ה.פ. לאבקרפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהצאצא הוא אחד מסיפוריו הקצרים ביותר של לאבקרפט, וייתכן שמלאכת כתיבתו מעולם לא נסתיימה, שהרי פורסם לאחר מותו של הסופר, ועלילתו תמה בנימה פתאומית מעט, או כזו אשר אינה מביאה בדיוק לתחושה של סגירת מעגל[5], עדיין עומדת על הפרק ההנחה כי לאבקרפט תכנן לייעד אותו למקום בעל חשיבות בעולמו הספרותי, שהרי הוא טומן בחובו מוטיבים רבים והקשרים לסיפורים אחרים.

התמה המרכזית בסיפור היא, ללא ספק, עולם החלומות, נושא כאוב החוזר על עצמו ביצירות רבות של לאבקרפט, בייחוד במפתח הכסף, סלפאיס ומשימת החלום של קאדאת' האבודה. לורד נורתהאם שוקע בדיכאון, משועמם מחיי היומיום החדגוניים שלו, וחש כמיהה עזה לשוב לחלומות ילדותו. נעשו מספר השוואות בין דמותו של רנדולף קרטר ממפתח הכסף לבין דמותו של נורתהאם, ככל הנראה בשל חיפושיהם המשותפים אחר אידיאלים של יופי, הנובעים מתוך רצונם לחזור לחלומותיהם[6][7].

נושא בולט נוסף הוא תורת הנסתר, בו משתמש לאבקראפט בדרך כלל כאמצעי הגורם לדמויותיו לאבד את עצמן לידי הטירוף או לידי המוות. אף על פי שאין יורדים לעומקו או מרחיבים עליו במיוחד, מופיע הנושא בסיפור בדמות הספר האפל, הנקרונומיקון, אשר נכתב בידי הערבי המשוגע עבדול אלהזרד, אותו רוכש ויליאמס ומנסה לפענחו. ספר זה מופיע לפחות בשבעה סיפורים אחרים של לאבקראפט. כמו כן נותרת על הפרק דמותו של המספר, המייחל למותו ההולך וקרב בשל סיבה שאינה ידועה.

בדרך כלל מתייחס לאבקרפט אל היקום הגדול והאינסופי בתור מושא פסימי ומרושע, ואף על פי שהוא מתאר אותו כמפחיד במשפט ”עולמנו הממשי הוא רק אטום בודד במרבד הקוסמי הרחב והמאיים כולו”, בהיכרותו של ויליאמס עם נורתהאם מציין לאבקרפט כי ”עם מעברו לבית האורחים העתיק הוא החל להרגיש תחושה מוזרה, מעין רוח קוסמית הנושבת על פניו, אשר הגיעה מהאדם הזקן והחכם אשר שהה בחדר הסמוך”.

לקראת סוף הסיפור, בתיאורו של נורתהאם את חיפושיו, הוא מספר כי ”פעם הגיע למדבר הערבי בחיפוש אחר עיר חסרת שם, אותה הכיר משמועות ששמע, אף על פי שאף איש חי מעולם לא חזה בה”; הדבר מזכיר את עיקר הסיפור הקצר העיר חסרת השם של לאבקרפט, בו הגיבור יוצא לחיפוש אחר עיר מסתורית הנמצאת בלב המדבר[8].

לאבקרפט היה ידוע בחיבתו הרבה לחתולים[9], ונטה להציג אותם בסיפוריו כבני לוויה נאמנים לדמויותיו, אשר לעיתים חילצו אותן מסכנות ואף הצילו את חייהן. לורד נורתהאם הוא מתבודד החי בגפו, למעט חתולו, המוזכר בסיפור הקצר שלוש פעמים, ונכתב כי בכל פעם שצרח למשמע פעמוני הכנסייה, נהג החתול האפור ”ליילל עמו באחדות עד שהד הצלצול האחרון פסק”.

דעות הגזעניות והאנטישמיות משויכות ללאבקרפט[10]. ויליאמס רוכש את אחד העותקים האחרונים של הנקרונומיקון, ספר מרושע מטבעו, בחנות של רוכל יהודי, תמורת סכום זעום, בשוק קלייר (אנ'), שם קנה ”דברים מוזרים” עוד קודם לכן. הרוכל היהודי מתואר בשורה אחת, ”הלויט המחוספס חייך מבעד לסבך זקנו כאשר נמצאה התגלית הגדולה”.

ייתכן כי ההשראה לדמותו של נורתהאם נתקבלה, במידה מסוימת, מהסופרים לורד דאנסני (אנ') וארתור מאכן, אשר את כתיבתם לאבקרפט העריץ, שכן מאכן התגורר בפונדק גריי במשך כמה שנים, בדומה לנורתהאם בסיפור, ודנסאני היה הברון השמונה-עשר בשושלתו, בעוד נורתהאם היה התשעה-עשר[11].

מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברית English
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ברלו, רוברט הייוורד; עלים; כרך 2, 1938; עמודים 107–110. Lovecraft, Howard Phillips; Barlow, Robert Hayward; Leaves; Volume 2, 1938; Pages 107–110.
לאבקרפט, הווארד פיליפס; דרלת, אוגוסט; הרי הטירוף וסיפורים אחרים; הוצאת ארקהם האוס, סוק סיטי, ויסקונסין, 1964 (מסת"ב 0-87054-038-6) Lovecraft, Howard Phillips; Derleth, August; The Mountains Of Madness And Others; Arkham House Publishing, Sauk City, Wisconsin, 1964 (ISBN 0-87054-038-6)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; דרלת, אוגוסט; דגון וסיפורים מקבריים אחרים; הוצאת ארקהם האוס, סוק סיטי, ויסקונסין, 1965 (מסת"ב 0-87054-039-4) Lovecraft, Howard Philips; Derleth, August; Dagon And Other Macabre Tales; Arkham House Publishers, Sauk City, Wisconsin, 1965 (ISBN 0-87054-039-4)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; הקבר וסיפורים אחרים; ספרי בלנטיין, ניו יורק, דצמבר 1970; עמודים 179–183 (מסת"ב 0-345-33661-5) Lovecraft, Howard Phillips; The Tomb And Other Tales; Ballantine Books, New York, December 1970; Pages 179–183 (ISBN 0-345-33661-5)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; דרלת, אוגוסט; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; קליין, תיאודור איבון דונלד; דגון וסיפורים מקבריים אחרים; הוצאת ארקהם האוס, סוק סיטי, ויסקונסין, 1987; עמודים 358–362 (מסת"ב 0-87054-039-4) Lovecraft, Howard Phillips; Derleth, August; Joshi, Sunand Tryambak; Klein, Theodore Eibon Donald; Dagon And Other Macabre Tales; Arkham House Publishers, Sauk City, Wisconsin, 1987; Pages 358–362 (ISBN 0-87054-039-4)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; מעגל החלומות של ה.פ. לאבקרפט: חלומות אימה ומוות; ספרי בלנטיין, ניו יורק, אוקטובר 1995; עמודים 5–8 (מסת"ב 0-345-38421-0) Lovecraft, Howard Phillips; The Dream Cycle Of H.P. Lovecraft: Dreams Of Terror And Death; Ballantine Books, New York, October 1995; Pages 5–8 (ISBN 0-345-38421-0)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; אליסון, הרלן; צללי המוות; הוצאת דל ריי, ניו יורק, 25 באוקטובר 2005; עמודים 315–319 (מסת"ב 0-345-48333-2) Lovecraft, Howard Phillips; Ellison, Harlan; Shadows Of Death; Del Rey, New York, 25 October 2005; Pages 315–319 (ISBN 0-345-48333-2)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; ה.פ. לאבקרפט: הספרות; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2008; עמודים 617–620 (מסת"ב 978-1-4351-0793-9) Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; H.P. Lovecraft: The Fiction; Barnes & Noble, New York, 2008; Pages 617–620 (ISBN 978-1-4351-0793-9)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ויינסטוק, ג'פרי אנדרו; האלים האחרים וסיפורים ארציים נוספים; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2010; עמודים 263–266 (מסת"ב 978-1-4351-2349-6) Lovecraft, Howard Phillips; Weinstock, Jeffrey Andrew; The Other Gods And More Unearthly Tales; Barnes & Noble, New York, 2010; Pages 263–266 (ISBN 978-1-4351-2349-6)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ונס, סטפן; אדוארדס, לס; סיפורי אלדריץ': קובץ של המקברי; הוצאת גולנץ, לונדון, 2011; עמודים 388–392 (מסת"ב 978-0-57509-357 כריכה קשה, מסת"ב 978-0-57509-9-630 כריכה רכה) Lovecraft, Howard Phillips; Jones, Stephen; Edwards, Les; Eldritch Tales: A Miscellany Of The Macabre; Gollancz, London, 2011; Pages 388–392 (ISBN 978-0-57509-9-357 Hardcover, ISBN 978-0-57509-9-630 Softcover)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; ה.פ. לאבקרפט: הספרות המלאה; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2011; עמודים 617–620 (מסת"ב 978-1-4351-2296-3) Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; H.P. Lovecraft: The Complete Fiction; Barnes & Noble, New York, 2011; Pages 617–620 (ISBN 978-1-4351-2296-3)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; הספרות המלאה של ה.פ. לאבקרפט; הוצאת רייס פוינט, ניו יורק, 2014; עמודים 662–665 (מסת"ב 978-1-631060-01-4) Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Fiction Of H.P. Lovecraft; Race Point Publishing, New York, 2014; Pages 662–665 (ISBN 978-1-631060-01-4)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; קובץ ספרותי, מהדורת וריורום, כרך ב': 1926–1930; עמודים 400–404 (מסת"ב 978-1-61498-110-7) Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; Collect Fiction, A Variorum Edition, Volume 2: 1926–1930; Pages 400–404 (ISBN 978-1-61498-110-7)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; הספרות המלאה של ה.פ. לאבקרפט; ספרי צ'רטוול, ניו יורק, 2016; עמודים 662–665 (מסת"ב 978-0-78583-420-5) Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Fiction Of H.P. Lovecraft; Chartwell Books, New York, 2016; Pages 662–665 (ISBN 978-0-78583-420-5)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; אוסף כתבי ה.פ. לאבקרפט: סיפורים קלאסיים של אימה קוסמית; הוצאת ארקטורוס לימיטד, לונדון, הממלכה המאוחדת, 2016; עמודים 298–300 (מסת"ב 978-1-78428-247-9) Lovecraft, Howard Phillips; The H.P. Lovecraft Collection: Classic Tales Of Cosmic Horror; Arcturus Publishing Limited, London, United Kingdom, 2016; Pages 298–300 (ISBN 978-1-78428-247-9)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; אוסף כתבי ה.פ. לאבקרפט; הוצאת ארקטורוס לימיטד, לונדון, הממלכה המאוחדת, 2017; עמודים 108–111 (מסת"ב 978-1-78428-860-0) Lovecraft, Howard Phillips; The H. P. Lovecraft Collection; Arcturus Publishing Limited, London, United Kingdom, 2017; Pages 108–111 (ISBN 978-1-78428-860-0)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עברית English
ג'ושי, סונאנד טריאמבק; אי. שולץ, דייוויד; אנציקלופדיית ה.פ. לאבקרפט; הוצאת היפוקמפוס, 2004 (מסת"ב 978-0974878911) Joshi, Sunand Tryambak; E. Schultz, David; An H.P. Lovecraft Encyclopedia; Hippocampus Press, 2004 (ISBN 978-0974878911)
ספראג דה קמפ, לאון; לאבקרפט: ביוגרפיה; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 1996 (מסת"ב 0-385-00578-4) Sprague De Camp, Lyon; Lovecraft: A Biography; Barnes & Noble, 1996 (ISBN 0-385-00578-4)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הצאצא בוויקישיתוף
  • הצאצא באתר הארכיון של ה.פ. לאבקרפט; אורכב מהמקור ב-21 במאי 2019.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ושי, שולץ, 2004; עמוד 66; "ככל הנראה נכתב בשלהי שנת 1927".
  2. ^ ג'ושי, שולץ, 2004; עמוד 66; "פורסם לראשונה במגזין עלים ב-1938, נאסף לראשונה בקובץ הספרותי מרגינליה".
  3. ^ "דף מידע עבור הצאצא", אתר הארכיון של ה.פ. לאבקרפט; אורכב מהמקור ב-18 באפריל 2022.
  4. ^ "הצאצא", מרכז המידע האינטרנטי עבור ספרות ספקולטיבית; אורכב מהמקור ב-18 באפריל 2022.
  5. ^ ג'ושי, שולץ, 2004; עמוד 66; "סיפור מקוטע, כ-1500 מילים".
  6. ^ ג'ושי, שולץ, 2004; עמוד 66; "נורתהאם, כמו רנדולף קרטר במפתח הכסף, פותח בחיפוש רחב אחר אידיאלים של יופי ודת, מה שאולי מציע כי הסיפור נכתב למעשה לאחר מפתח הכסף".
  7. ^ לאבקרפט, דרלת, 1964; עמוד 389; "לאחר מכן הוא החל לחפש שוב בספרים, אותם עזב לראשונה כאשר איבד את חלומותיו, אך גם שם לא הצליח למצוא סיפוק או הגשמה".
  8. ^ לאבקרפט, דרלת, 1965; עמוד 99; "אי שם במדבר הערבי נחה העיר חסרת השם".
  9. ^ ספראג דה קמפ, 1996; עמוד 36; "כמו כן, היה לו חתול שחור אותו כינה 'ניגר-מן' (כושי), אליו היה מסור".
  10. ^ ספראג דה קמפ, 1996; עמוד 5; "עד לשנים האחרונות בחייו, שנא לאבקרפט בני אדם על בסיס גזע, עד לרמת השיגעון. באופן כללי, הוא שנא את כל הזרים באשר הם, בייחוד מהגרים, וכינה אותם בשם 'שרצים דמויי חולדות אשר הגיעו מהגטו' או 'בני תערובת אוריינטלים בעלי פני חולדה ועיניים חרוזיות'. כאשר שהה בברוקלין וגילה שאחד משכניו היה סורי, הגיב לדבר כאילו מצא נחש פעמונים בחדר האמבטיה שלו".
  11. ^ ג'ושי, שולץ, 2004; עמוד 66; "תיאורו של נורתהאם מעלה במחשבה את ארתור מאכן ולורד דנסאני, אם כי בצורה שטחית. נורתהאם מתגורר בפונדק של גריי, בו חי מאכן לאורך שנים רבות; כמו כן הוא הברון התשעה-עשר בשושלת אשר החלה בעבר הרחוק, בדיוק כמו שדנסאני היה הברון השמונה-עשר בשושלת שמקורה במאה השתים-עשרה".