הקואליציה הלאומית הסורית של האופוזיציה והכוחות המהפכניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל הקואליציה הסורית הלאומית
  סוריה
  מדינות שהכירו דיפלומטית בקואליציה הלאומית הסורית כגוף הלגיטימי היחיד של סוריה
  מדינות שתומכות/מכירות באופן רשמי בקואליציה הלאומית הסורית כשותפה בדיאלוג מדיני או כקבוצת אופוזיציה
  מדינות שתומכות באופן לא רשמי בקואליציה הלאומית הסורית כשותפה בדיאלוג מדיני
  מדינות בעלות קשרים לא רשמיים עם הקואליציה הלאומית הסורית
  מדינות שלא הביעו תמיכה בקואליציה הלאומית הסורית
דגל הקואליציה הלאומית

הקואליציה הלאומית הסורית של האופוזיציה והכוחות המהפכניים[1]ערבית: الائتلاف الوطني لقوى الثورة والمعارضة السورية; נקראת גם בקיצור: הקואליציה הלאומית הסורית, בערבית: الائتلاف الوطني السوري) היא קואליציה של קבוצות אופוזיציה במלחמת האזרחים הסורית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקואליציה הוקמה ב 11 בנובמבר 2012 בדוחה, בירת קטר, ביוזמת ארצות הברית וקטר על רקע האכזבה מגוף האופוזיציה הסורי המרכזי עד אז, המועצה הלאומית של סוריה, ובניסיון להביא לליכוד שורות האופוזיציה. האימאם לשעבר של המסגד האומיי בדמשק, מועאז אל-ח'טיב, שנחשב מתון, נבחר כנשיא הקואליציה. ריאד סיף וסוהיר אתאסי, שני פעילי דמוקרטיה בולטים, והאחרונה גם פמיניסטית חילונית, וכן ג'ורג' צברא[2], נבחרו כסגני נשיא. המשרה לסגן נשיא נוסף תישאר פנויה ותישמר לדמות כורדית שתיבחר[3]. מוסטפא סבאח נבחר כמזכ"ל הקואליציה[4]. ב-7 ביולי נבחר אחמד עאסי אלג'רבא לעמוד בראש הקואליציה הלאומית הסורית[5]. ב-12 בנובמבר נבחר אחמד טועמה להיות ראש הממשלה של ממשלת המעבר הסורית[6].

הרשות הכללית של הקואליציה מונה כ-63[7] מושבים, 22 מתוכם הם חברי המועצה הלאומית של סוריה[8]. בסוף יוני 2013 הוחלט על הרחבת הקואליציה ב-51 חברים נוספים כדי לשפר את ייצוגיות הגוף ולתת ביטוי לזרמים שונים באופוזיציה. 13 מתוך החברים החדשים שייכים לגוש בראשותו של מישל ח'ילו, אופוזיציונר ותיק וליברל. כמו כן צורפו 15 נציגים של הצבא הסורי החופשי. מטה הקואליציה נמצא בקהיר. ב-12 בדצמבר 2012 הכירה ארצות הברית במועצה כמייצג הלגיטימי של העם הסורי[9][10].

לקואליציה הלאומית הסורית נציגים דיפלומטיים במספר מדינות, בהן צרפת, בריטניה, גרמניה, ארצות הברית, קטר, איחוד האמירויות, וטורקיה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סוכנויות הידיעות, בריטניה הכירה רשמית באופוזיציה הסורית, באתר nrg‏, 20 בנובמבר 2012
  2. ^ צבי בראל, נסיכת המרי הסורי, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2012
  3. ^ [1]
  4. ^ [2]
  5. ^ אלערביה, אחמד אלג'רבא נבחר לראשות הקואליציה הלאומית הסורית, חדשות העולם הערבי
  6. ^ רויטרס, [3]
  7. ^ [4]
  8. ^ [5]
  9. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, אובמה תומך באופוזיציה הסורית: "צעד גדול", באתר ynet, 12 בדצמבר 2012
  10. ^ רויטרס, ‏ארה"ב: את סוריה מייצגת רק האופוזיציה, באתר ‏mako‏‏, ‏12 בדצמבר 2012‏
P parthenon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.