הקיקלופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקיקלופ הוא מחזה סאטירי שנכתב על ידי אוריפידס במאה ה-5 לפני הספירה לכבוד פסטיבל דיוניסיה באתונה של אותה שנה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל דיוניסיה היה פסטיבל דתי גדול שנערך באתונה העתיקה לכבוד האל דיוניסוס. במסגרת הפסטיבל הייתה נערכת תחרות מחזות בין המחזאים שחיו באותה תקופה באתונה. במאה ה-5 לפני הספירה, היה זה אוריפידס שהציג את המחזה הסאטירי שלו 'הקיקלופ'. 'הקיקלופ' היווה דמות מרכזית במיתולוגיה היוונית בעיקר בסיפור האודיסאה, בו אודיסיאוס חוזר במסע של עשר שנים לאחר מלחמת טרויה חזרה לביתו. המחזה של אוריפידס הוא נקודת-הסתכלות שונה מהסיפור המקורי לכאורה, שהיה מסופר באודיסיאה. אוריפידס שילב בסיפור את הסטיר שהוא דמות מיתולוגית המורכבת מחצי-אדם וחצי-תיש, אותה הוא משחרר מידו של הקיקלופ על ידי אודיסיאוס

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרכו חזרה מטרויה נקלע אודיסיאוס עם עמיתיו אל מערת הקיקלופ פוליפמוס. לאחר שהקיקלופ צולה ואוכל צמד יוונים, מחליט אודיסיאוס להשקות את הקיקלופ ביין, ולפגוע בו. לאחר שאודיסאוס נעלם מהאי, הקיקלופ וסילנוס יושבים לשתות יחד. כשהקיקלופ משתכר הוא מספר שהוא רואה את האלים וקורא לסילנוס בוגד. הקיקלופ חוטף את סילנוס למערה שלו, כשהוא יוצר רושם שבכוונתו לבצע בו מעשים בעלי אופי מיני. אודיסאוס מחליט לפעול שוב. הוא ואנשיו שורפים את עינו של הקיקלופ. הסטירים (העבדים של הקיקלופ) משתחררים. כשהגיעו לאי אודיאוס סיפר לקיקלופ ששמו "שום-אדם", כך שכשהקיקלופ צרח מי האחראי לפגיעה בו, היה זה כאילו אומר "שום-אדם לא פגע בי". אודיסיאוס עושה טעות ומגלה לקיקלופ את שמו האמיתי בעת ברחיתו, ככל-הנראה מתוך רצון לפאר את עצמו. למרות שהצליח לברוח מהקיקלופ, במהלך מסעו בהמשך נתקל אודיסאוס בבעיות רבות הקשורות לפגיעתו בקיקלופ, שכן אביו של הקיקלופ הוא פוסידון אל הים.

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]