הרביעייה האיטלקית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרביעייה האיטלקית
Quartetto Italiano
מקום הקמה רג'ו אמיליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1945–1980 (כ־35 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים דקה רקורדס, פיליפס רקורדס, קולומביה רקורדס, דויטשה גרמופון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרביעייה האיטלקיתאיטלקית: Quartetto Italiano) הייתה רביעיית מיתרים שנוסדה בשנת 1945. הופעת הבכורה של הרביעייה התרחשה ב-1945 בעיר קארפי שבנפת מודנה, באיטליה, כשכל חבריה היו עוד בשנות העשרים המוקדמות לחייהם. שמו המקורי של ההרכב היה "הרביעייה האיטלקית החדשה" (Nuovo Quartetto Italiano) ובשנת 1951 החליטו חברי ההרכב לקצר את שמו.

הרכב זה נודע במיוחד בזכות ביצועיו המוקלטים למכלול רביעיות המיתרים של לודוויג ואן בטהובן (שהוקלטו בין השנים 1967 ו-1975) וכן לאלה של קלוד דביסי ומוריס ראוול. מלבד אלה, הקליטו חברי הרביעייה גם את כל רביעיות המיתרים של מוצרט, שומאן, ברהמס ווברן.

הרביעייה התפרקה בשנת 1980.

חברי הרביעייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פאולו בורצ'אני - כינור ראשון
  • אליזה פּגְרֶפִי - כינור שני
  • ליונלו פורצאנטי - ויולה (בשנים 1945-1947)
  • פּיורו פארוּלי - ויולה (בשנים 1947-1977)
  • דינו אשוֹלה - ויולה (בשנים 1977-1980)
  • פרנקו רוסי - צ'לו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרביעייה האיטלקית בוויקישיתוף