התאמת טכנולוגיה למשימה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התאמת טכנולוגיה למשימה (TTF - Task Technology Fit) הוא מודל למדידת ההתאמה של טכנולוגיה לדרישות המשתמש.[1] המודל פותח על ידי דייל גודהו (Dale Goodhue) ורולנד תומפסון (Ronald Thompson) בשנת 1995, על מנת לנסות לחזות את ההשפעה של הטמעת טכנולוגיה חדשה[2].

המודל מתרכז בפרט הבודד ומשקף את תפיסתו של המשתמש. במחקרים אמפיריים שהשתמשו במודל נמצא כי טכנולוגיית מידע שקיבלה ציון גבוה במדד, הביאה לרמת ביצועים, יעילות ונצילות גבוהה בעת הטמעת הטכנולוגיה [2].

מסגרת התאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל 1
מודל 2
מודל 3

התאוריה היא חלק מ"מודל שרשרת הטכנולוגיה לביצועים" (TPC - Technology-to-Performance Chain). הנחת המודל היא כי ביצועי מערכת מושפעים ממידת הנצילות ומהתאמת הטכנולוגיה למשתמש (ראו מודל 1).

מודל מדד הנצילות (Utilization Focus) מבוסס על תאוריות ממדעי ההתנהגות ופסיכולוגיה, המראות כי מאפייני הטכנולוגיה משפיעים ישירות על האמונות והגישות לטכנולוגיה המעידות על הנצילות או השימושיות במערכת, ואלו משפיעות על ביצועי השימוש במערכת (ראו מודל 2). גודהו ותומפסון טוענים כי מודל זה הוא מוגבל, ממספר סיבות: שימוש במערכת מידע הוא לרוב חובה ולא מרצון; שימוש רב במערכת עלול להוביל לביצועים פחות טובים; ושימוש במערכת לא יעילה לא תשפר את ביצועי המשתמש. משום כך, מסקנתם היא כי יש להרחיב את המודל ולבדוק את התאמת המערכת למשימה.

לעומת זאת, מודל התאמת הטכנולוגיה למשימה טוען כי רק למדד זה יש השפעה על ביצועי המערכת (ראו מודל 3). גודהו ותומפסון טוענים כי כדי לבחון את ביצועי המערכת חייב להיות שימוש כלשהו במערכת, ועל כן אין להתעלם ממדד הנצילות כמנבא לשיפור ביצועי המערכת.

ניסוח התאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי להבין את המודל יש להגדיר את המשתנים במערכות מידע:

  • טכנולוגיות (Technologies) - מוגדרות כמערכות ממוחשבות שנועדו לסייע למשתמשים בביצוע משימותיהם.
  • משימות (Tasks) - מוגדרות כפעולות המבוצעות על ידי אנשים, הכוללות הכנסת קלט ויצירת פלט.
  • נצילות (Utilization) - רמת השימוש במערכת הנובעת מאוסף של אמונות, התנהגויות ותאוריות לגבי הטכנולוגיה.
  • השפעה על הביצועים (Performance Impact) - ההישגיות של ביצוע קובץ משימות, כאשר ערך גבוה למשתנה זה מעיד על יעילות ואפקטיביות משופרת או איכות יותר גבוהה.

ניתן לנסח כל השערה המצויה בקשרים השונים במודל 1:

  • השערה 1: הערכת המשתמש של התאמת הטכנולוגיה למשימה תושפע הן על ידי מאפייני הטכנולוגיה והן על ידי מאפייני המשימה. כלומר, ישנה משימה מסוימת הנעשית על ידי אדם מסוים בעזרת טכנולוגיה מסוימת[2]. (במודל המורחב, 'מאפייני הפרט' מופיע גם הוא כמשתנה במודל, אך הושמט במודל המצומצם הנתון כאן).
  • השערה 2: הערכת המשתמש של התאמת הטכנולוגיה למשימה תשפיע על הנצילות של מערכת המידע בידי הפרט. כלומר, מידת המודל תשפיע על האמונה שמערכת היא שמישה יותר, חשובה יותר או בעלת יתרון יחסי[1].
  • השערה 3: הערכת המשתמש של התאמת הטכנולוגיה למשימה תסביר באופן חזק את ההשפעה על הביצועים מעבר למנבא הנצילות בלבד. השערה זו נרשמה על סמך ההגבלות לעיל, המעידות כי מנבא הנצילות אינו מספיק להסבר ההשפעה על הביצועים לבדו.[1]

פיתוח התאוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרם של גודהו ותומפסון נערך שאלון שכלל 48 שאלות, ששוייכו ל-21 ממדים שונים, לגבי תחושת המשתמש לגבי הטכנולוגיה. השאלון נשלח ל-600 איש משני ארגונים שונים. לאחר קבלת התשובות, נופו שאלות מחמישה ממדים שלא עמדו בתוקף סטטיסטי (התשובות לא השפיעו באופן מספיק חזק ועל כן הוצאו מהמודל). נותרו 34 שאלות מ-16 ממדים ואלו מוזגו ל-8 ממדים בעזרת תהליך סטטיסטי של ניתוח גורמים[3] ו-Promax Rotation[4]. בשאלון הסופי, כל אחד משמונת הממדים מיוצג על ידי 1-3 שאלות.

שמונת הממדים הם:

  1. איכות המידע - עד כמה המשתמש תופס את המידע כאמין ועדכני
  2. יכולת איתור הנתונים - באיזו מידה המשתמש תופס את מציאת המידע הדרוש לביצוע משימתו כפשוט וזריז
  3. הרשאות גישה למידע - באיזו מידה המשתמש תופס כי יש לו גישות הרשאה לכל המידע הנדרש למשימתו
  4. התאמת המידע (בין מערכות) - עד כמה המשתמש מאמין כי הטכנולוגיה תציג את אותן תוצאות במערכות שונות
  5. אימון וקלות שימוש - באיזו מידה המשתמש מרגיש כי המערכת פשוטה ונוחה לשימוש
  6. עמידה בזמנים - עד כמה המשתמש תופס את המערכת כמוצלחת מבחינת הבאת המידע בזמן הנדרש לביצוע המשימה
  7. אמינות המערכות - עד כמה המשתמש תופס שהמערכת תבצע את המוטל עליה ולא תקרוס
  8. קשר בין מערכות המידע למשתמשים - באיזו מידה המשתמש מאמין כי ישנה תמיכה ועזרה לשימוש בטכנולוגיה

ממדים אלו נועדו להעריך התאמת טכנולוגיה למשימה מסוימת. בעזרת המודל שפותח, ניתן לבדוק כל טכנולוגיה המיועדת לשימוש על ידי יחידים בארגון, ולשאול את העובדים המשתמשים במערכת את השאלות המשקפות כל אחד מן הממדים הנ"ל, ובעזרת התוצאות להסיק האם הטכנולוגיה מתאימה למשימה של המשתמש.

בעזרת השאלונים וסטטיסטיקות נמצאו הממצאים הבאים:

  • ההשפעה של מאפייני הטכנולוגיה על התאמת המשימה למשתמש נמצאה כחזקה, במיוחד כאשר מדובר במשימות לא שגרתיות המסתמכות יותר על המערכת.
  • ההשפעה של מאפייני המשימה על התאמת המשימה למשתמש ברובה לא נמצאה מובהקת, מאפייני המשימה לא השפיעו רק על חלק ממרכיבי התאוריה שהוגדרו לעיל.
  • ניבוי הנצילות על ידי התאמת המשימה למשתמש קיבל תמיכה מועטה ואף התקבלו קשרים שליליים, כלומר הגורמים של התאוריה הורידו את רמת הנצילות.
  • ההשפעה של מאפייני הטכנולוגיה על ההשפעה על הביצועים מעבר למנבא הנצילות נבחנה על סמך שלוש רגרסיות. ראשית, בחנו כיצד משפיע מדד הנצילות בלבד על השפעת הביצועים; נמצא כי הנצילות מסבירה רק 4% מהשונות של ההשפעה על הביצועים. שנית, בחנו כיצד משפיע מדד התאמת המשימה למשתמש בלבד על ההשפעה על הביצועים; נמצא כי התאמת המשימה למשתמש מסבירה 14% מהשונות של ההשפעה על הביצועים. ולבסוף, בחנו את ההשפעה של שני המדדים יחד נצילות והתאמת המשימה למשתמש על ההשפעה על הביצועים, ומצאו כי הם מסבירים יחד 16% מהשונות של ההשפעה על הביצועים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מחקרים רבים שעלו בעקבות התאוריה. חלקם משתמשים בה כפי שהיא. שימושים אלו נועדו לבחון ביצועי משימות בטכנולוגיות כגון מסחר אלקטרוני, Electronic Medical Center, Mobile information systems ועוד.

בנוסף ישנם מחקרים אשר מרחיבים את המודל או משנים אותו. שינויים אלו נובעים מביקורת שישנה כלפי המודל, בטענה שהוא מוגבל. למשל, זיגורס ובקלנד (1998)[5] הרחיבו את המודל בכך שבנו אותו באופן שיבדוק התאמה של מערכת מידע התומכת בעבודות צוות (GSS - Group Support Systems[6]). מחקר נוסף הרחיב את המודל בסביבה של מערכות מידע לקבלת החלטות בצוות; מחקר זה מוסיף את המשתנה Appropriation (הקצבה/ אימוץ) כגורם נוסף המשפיע על ביצועי הצוות - כאשר קבוצה משתמשת בטכנולוגיה, היא מפתחת נורמות לגבי השימוש ולכן עם הזמן ביצועי השימוש עשויים להשתפר בנוסף להתאמה שיש בין המשימה לטכנולוגיה.[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Goodhue, D. L., & Thompson, R. L. (1995). Task-technology fit and individual performance. MIS Quarterly, 213-236
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Wan, G. M. B. T. T. H., & Ortiz, J. (2010). Information technology adoption in rural health clinics: A theoretical analysis
  3. ^ Factor Analysis בוויקיפדיה האנגלית
  4. ^ Promax Rotation בוויקיפדיה האנגלית
  5. ^ Zigurs, I., & Buckland, B. K. (1998). A theory of task/technology fit and group support systems effectiveness. MIS Quarterly,, 313-334.
  6. ^ Group Support Systems בוויקיפדיה האנגלית
  7. ^ Dennis, A. R., Wixom, B. H., & Vandenberg, R. J. (2001). Understanding fit and appropriation effects in group support systems via meta-analysis. MIS Quarterly, 167-193..