אוריינות מדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: קביעות לא מובנות, הצגת הנחות כעובדות, 'המלצות' בגוף הערך, חסרים קישורים פנימיים, יש לשלב את המקורות בגוף הערך, להרחיב על ההבדל בין אוריינות מדיה לבין אוריינות רגילה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אוריינות מדיה היא היכולת לאתר, לנתח, להעריך וליצור מסרים בהקשרים שונים.[1] אוריינות מידע אינה מתמצה בצריכת תוכן מהמדיה, אלא גם ביכולת לייצר תוכן באופן יצירתי, ואפילו ביכולת לקדם את הרווחה הנפשית הדיגיטלית של האדם.[2]

קיימות הגדרות שונות למושג אוריינות מדיה,[3][4] וגם דיונים באשר להבדלים בינה לבין סוגי אוריינות אחרים כמו אוריינות מידע ואוריינות דיגיטלית.[5] אף על פי שאוריינות מדיה ואוריינות מידע דומות מאוד, הן מדגישות אספקטים שונים. אוריינות מדיה מדגישה את המדיה כחלון דרכו האדם רואה את העולם ומבטא את עצמו. אוריינות מידע, לעומת זאת, מדגישה את המידע ככלי שאיתו ניתן לפעול בעולם.[6] מושג נוסף הדומה לאוריינות מדיה הוא אוריינות חדשותית. מושג זה מדגיש את חשיבות האוריינות לדמוקרטיה ולמעורבות אזרחית.[7] גם אוריינות דיגיטלית דומה לאוריינות מדיה, אך היא מדגישה ידע והיכרות עם האינטרנט.[8]

ישנם מספר שאלונים המודדים אוריינות מדיה וסוגי אוריינות דומים. שאלון של אוריינות מדיה יכול, לדוגמה, לשאול את הנבדקים על המידה בה הם מחליפים עם חברים ובני משפחה מידע מהטלוויזיה, החדשות, עיתונים ומגזינים.[7] שאלון של אוריינות מידע יכול לשאול את הנבדקים עד כמה הם בודקים את המידע אליו הם נחשפים ברשת.[9] חלק מהשאלונים הללו מודדים את התנהגות הנבדקים,[9][7] וחלק אחר מודדים את הידע שלהם.[10]

האפשרויות החדשות להפצת מידע אשר נוצרות בעקבות התפתחות הטכנולוגיה עלולות ליצור מצב של היצף מידע. זהו מצב שבו יש עודף מידע, אשר מפריע ליכולת קבלת החלטות וליכולת להתעדכן. מכאן נוצר צורך לברור את המידע הרצוי משלל המידע הקיים. כדי לעשות זאת, יש לרכוש כישורים לחשיפה פעילה ומודעת לאמצעי המדיה, המאפשרים לסנן ולפרש את המסרים המועברים דרכם על פי ההקשר שבו הם פורסמו. היבט זה חשוב במיוחד בחברה דמוקרטית שבה חופש הביטוי מאפשר לכל אדם להביע את דעתו.

אוריינות מידע מדגישה נגישות והפעלה של חשיבה אנליטית וביקורתית ביחס למידע ולידע הנחשף בקריאה, בשמיעה או בצפייה באמצעות ספרים, עיתונים, כתבי עת, טלוויזיה, רדיו, סרטים, מוזיקה, פרסום, אינטרנט, טלפונים ועוד.

חינוך לאוריינות מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עידן המידע הציב אתגר משמעותי בפני עולם ההשכלה הפורמלית. חינוך לאוריינות מדיה נחוץ משלבי הגן ובית הספר היסודי, משום שכבר בגיל זה נחשפים הילדים לאמצעי התקשורת, בעיקר האלקטרונית, וצורכים את מסריהם כחלק בלתי־נפרד מסביבתם החברתית-תרבותית. המטרה העיקרית של החינוך לאוריינות מדיה היא הדגשת חשיבותו של הידע בתחום המדיה והמודעות הנדרשת לעיבודו הקוגניטיבי ולהערכתו הביקורתית. לצורך כל יש לעודד את הנגישות למידע ולטפח תלמיד המסוגל לזהות, לנתח ולהעריך את המסרים המילוליים, החזותיים והקוליים, המרכיבים את תרבות המדיה העכשווית, בד בבד עם יכולתו ליצור מסרים בערוצי המדיה השונים. יש להקנות מידע על תפקידי המדיה ועל פעולתה בחברה: כיצד מאורגנים אמצעי התקשורת וכיצד הם פועלים, כיצד הם מייצרים משמעויות וכיצד הם נקלטים על ידי קהלי היעד שלהם.

אוריינות מדיה ביקורתית צריכה להנחיל כלים לא רק להערכה נכונה וביקורתית כלפי צריכת טקסטים תקשורתיים, אלא גם כלים לביטוי ולביקורת עצמית ביצירת טקסטים תקשורתיים. החינוך לאוריינות מדיה ביקורתית, אשר החל בהענקת כלים להתמודדות עם המידע האינסופי הנגיש, דורש היום ללמד את יצרכני המדיה להיות בעלי אחריות חברתית ואתית כלפי התכנים שהם מייצרים, על אף האפשרות לאנונימיות.

גישות מרכזיות להוראת החינוך למדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישת ה"דה-מיסטיפיקציה" של המדיה, מדגישה את פענוח "סודות" התקשורת. התלמידים לומדים על הגורמים האחראים להפקת המדיה, כאשר ההנחה היא שהתוודעות לתעשיית התקשורת ולגורמי ההפקה תסייע בהבנת הקשר בין התקשורת לתחומים אחרים, כגון פוליטיקה, כלכלה וחברה, והשלכותיו של קשר זה על הקהל.

גישת "הפדגוגיה הביקורתית", מדגישה את הניתוח והעיון הביקורתי בטקסטים תקשורתיים בהקשרם החברתי-תרבותי. התלמידים מתנסים בפענוח קודים ותבניות של שפת המדיה, בהצגת בעיות ופתרונות ובהעלאת שאלות על נושאים המוצגים בתקשורת, כגון זיהוי בעלי עניין, התכליות המעשיות, מאבקי כוח לשליטה על מקורות מידע וכדומה.

הוראה אפקטיבית של חינוך לאוריינות מדיה תשלב בין שתי הגישות הללו, תוך עשיית שימוש בשני מודלים אפשריים: מודל בזלגט ומודל הפירמידה.

  • מודל בזלגט הוא מודל שכיח בהוראת החינוך למדיה ומשמש בסיס תאורטי להוראת המדיה בישראל ומחוצה לה. המודל מתבסס על שש שאלות מפתח המשמשות מסגרת התייחסות לניתוח ולהערכה של טקסטים תקשורתיים: סוכני המדיה, קטגוריות המדיה, טכנולוגיות המדיה, שפות המדיה, קהל המדיה, ייצוגיות המדיה. בעזרת מודל זה, המורה מאפשר לתלמידים להפעיל שיקול דעת ביחס לקשר שבין מטרות היוצר לתוצריו ולהבין את תהליך יצירת המשמעויות, המסרים והעברתם לקהל.
  • מודל הפירמידה הוא כלי למיפוי תהליך הוראה-למידה של טקסטים תקשורתיים. יוצרי המסרים התקשורתיים מתחרים ביניהם על קבלת שרשרת של תגובות בלתי מבוקרות אצל ציבור גדול ככל האפשר. המרחק בין שלב הגירוי לשלב התגובה הוא קצר ביותר, ובדרך כלל התגובה מאופיינת ביצריות, רגשנות וחוסר מובחנות. מודל זה מסייע לאנשי חינוך להוביל את התלמידים מבסיס הפירמידה, הרגע האותנטי של המפגש עם הטקסט התקשורתי - מפגש עם גירוי, דרך תגובה, ניתוח, חלופות, הערכה ושיפוט, עד לקצה הפירמידה - עשיית מעשה. השימוש בפירמידה מאלץ את התלמידים להפעיל שיקול דעת בשישה שלבים, וכך מנותבים התלמידים לפעולה מושכלת, אחראית ואכפתית.

חינוך לאוריינות מדיה ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר ב-1984 קרא אונסק"ו "ליזום ולתמוך בחינוך מקיף לאמצעי התקשורת מהגיל הרך ועד לרמת האוניברסיטה וחינוך מבוגרים". בין הארצות המובילות בנושא זה נמצאות אנגליה, סקוטלנד, הולנד, גרמניה, אוסטריה וצרפת, הזוכות לתמיכת גופים ממשלתיים כלל-ארציים ומקומיים. באוסטרליה ובחבל אונטריו בקנדה הפך הנושא לחלק מלימודי החובה במערכת החינוך. בארצות הברית ניכרת פחות פעילות לימודית ויישום של הוראת התקשורת במערכת החינוך. בדרום אפריקה נועד החינוך לתקשורת בצורה מוצהרת למלא תפקיד גלוי ומרכזי בסדר היום הפוליטי, בנושאים הנוגעים לזכויות אדם, שוויון ושינוי חברתי, במטרה להביא לביטול השפעותיו של משטר האפרטהייד.

תוכניות להגברת אוריינות מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר מתא-אנליזה שכלל 15 מחקרים, בחן את השפעתן של התערבויות להגברת אוריינות מיעד על התנהגויות בריאות מסוכנות בקרב בני נוער. המחקר מצא שהתערבויות שכאלה משפרות את האוריינות המדיה, עם גודל אפקט בינוני. המחקר מצא גם שיפור בעמדות ובהתנהגויות הקשורות להתנהגויות בריאות מסוכנות, אך האפקט היה קטן.[11] באופן כללי, תוכניות לאוריינות מדיה מנסות לקדם מיומנויות מדיה מגוונות: גישה, שימוש, הבנה, ניתוח, הערכה יצירה של תוכן במדיה. בקרב האוכלוסייה הזקנה, רוב המחקרים בתחום בדקו את השימוש במדיה ובטכונולוגיות דיגיטליות[12]. כקבוצה, אוריינות המדיה של האוכלוסייה הזקנה פחות טובה מזו של האוכלוסייה הצעירה.[12]

מושגי מפתח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוריינות מדיה מייצרת מושגים חדשים להבנתה ומעניקה משמעויות חדשות למושגים קיימים.

התכנסות ואוריינות מתכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליכי התלכדות אשר משנים את פני תקשורת ההמונים בעולם כולו. הבסיס לתהליך ההתכנסות הוא תהליך הדיגיטציה. תהליך ההתלכדות של אמצעי המדיה מביא לכך שפעולות ושימושים שלא היו נהוגים במכשירי מדיה מסוימים מתרחבים ופולשים זה לזה, כגון צפייה בערוצי טלוויזיה במחשב, בטלפונים סלולריים, קריאת עיתון במחשב מחובר לרשת האינטרנט, האזנה לרדיו באמצעות הטלוויזיה ועוד. על-פי ח' אדוני וה' נוסק צרכני המדיה צריכים לפתח סוג אוריינות נוסף, זה של האוריינות המתכנסת (Convergent Literacy), על מנת לממש את הפוטנציאל המצוי במכשירים החדשים האלה. "האוריינות המתכנסת מחייבת שליטה באוריינות המסורתית, באוריינות המדיה ובאוריינות התקשוב. נוסף על כך, האוריינות המתכנסת מחייבת יכולת של יצירת תכנים וצריכה ביקורתית של התכנים המוצעים במדיה החדשים" .

טכּסט (techst)[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה נוצרה על ידי הלחם בין המילה טקסט (Text) לבין המילה טכנולוגיה (Tech). זהו טקסט טכנולוגי שמשלב אופנויות שונות (מלל, אימאז'ים שונים, קול, תנועה) ובעל תכונות של הייפר-טקסט. המעבר מטקסט לטקסט משנה את אמצעי המישמוע ואת ההבניה שלהם. הטקסט והמסך מייצגים סימנים שיוצרים משמעות באמצעות תצוגה [display]. כך נוצרות צורות ז'אנריות חדשות של ייצוג יצרני ודינמי .

אוריינות מולטי מודאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודאליות בעברית היא אופנִיוּת. בעבר אוריינות זוהתה עם קריאה וכתיבה של מלל, אך כיום היא מזוהה עם אופנים נוספים של צורות ייצוג כמו: תמונה, תרשים, ציור, ריקוד, תנועה, קול וצלילים. האוריינות הדיגיטלית המולטי-מודאלית יוצרת דקדוקים חדשים של טקסטים מולטי מודאליים.

השתתפות (participation)[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתתפות היא מעורבות בפעילויות. תהליך בו אדם, קבוצה או ארגון, מתייעצים או הופכים למעורבים בצורה פעילה בפרויקט, בתוכנית או בפעילות כלשהי, והופכים לחלק ממכלול גדול יותר. זוהי התאגדות שמטרתה לחלוק את הרווח בין השותפים. ברשת הרווח יכול להיות מגוון, דוגמת שיתוף של מידע וידע בפורומים, בבלוגים, במדיה (סרטים, מוזיקה), בתוכנות ועוד. בכל אחד מהם ריבוי המשתמשים משפר את המערכת, את תפקודה ואת יעילותה. אוריינות-מדיה היא כיום תרבות המעודדת השתתפות דמוקרטית ללא הדרה.

אוריינות מדיה בעולם שטוח זנב[עריכת קוד מקור | עריכה]

"עולם שטוח זנב" הוא צירוף של שני מושגים: "עולם שטוח" ו"הזנב הארוך". "עולם שטוח" הוא מונח אשר מסביר את התפתחות הכלכלה הגלובלית והתקשורת והשפעתן על משחק הכוחות העולמי ברמת המאקרו "הזנב הארוך" משפיע ברמת המיקרו שכן הוא נוגע ברמה פרטנית לכל אחד מאיתנו. המונח לקוח מעולם הסטטיסטיקה והוא מתאר הרגלי צריכה חברתיים וכלכליים.

אשר עידן טוען כי "מאז ומתמיד היוו טכנולוגיות מידע גורם מרכזי בקביעת אופני האינטראקציה בין בני אדם" [...] במקום תכנים תאגידיים-מונולוגיים, מופיעות בזו אחר זו צורות חדשות של תכנים דיאלוגיים ומולטילוגיים: בלוגים עם טוקבקים, ויקי-ידע (שיתוף ידע) ורשתות חברתיות". אלו מכונים "חוכמת ההמון" ויש לה משקל רב יותר על פני "חוכמת הגאון".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלקלעי-עשת, י' (2004). אוריינות דיגיטלית: מיומנויות חשיבה בסביבות דיגיטליות. סקריפט 7–8, 77-61.
  • הרתאן, ר., גסר, ד., ברגר., א., ופוירשטיין., מ. 2003: סביבות מדברות – החינוך בעידן המדיה. תל אביב: מכון מופ"ת.
  • פוירשטיין, מ. (2003), ילדים חושבים טלוויזיה ופרסומות. ספר הכנס השנתי החמישי: מורים חוקרים, באורנים, היחידה למחקר והערכה, ק. טבעון: מכללת אורנים, עמודים 111–114.
  • חנה אדני והלל נוסק, קולות הקוראים: מעשה הקריאה בסביבת התקשורת הרב ערוצית, ירושלים: מאגנס, 2007
  • אשר עידן, 2009. "על הקשר בין גוגל לברק אובמה". אודיסאה גיליון 1.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוריינות מדיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sonia Livingstone, Media Literacy and the Challenge of New Information and Communication Technologies, The Communication Review 7, 2004-01, עמ' 3–14 doi: 10.1080/10714420490280152
  2. ^ Paivi Rasi, Hanna Vuojärvi, Heli Ruokamo, Media Literacy for All Ages, Journal of Media Literacy Education 11, 2019-09-01, עמ' 1–19 doi: 10.23860/JMLE-2019-11-2-1
  3. ^ W. James Potter, The State of Media Literacy, Journal of Broadcasting & Electronic Media 54, 2010-11-30, עמ' 675–696 doi: 10.1080/08838151.2011.521462
  4. ^ Tibor Koltay, The media and the literacies: media literacy, information literacy, digital literacy, Media, Culture & Society 33, 2011-03, עמ' 211–221 doi: 10.1177/0163443710393382
  5. ^ Géraldine Wuyckens Normand Landry Pierre Fastrez, Untangling media literacy, information literacy, and digital literacy: a systematic meta-review of core concepts in media education, Journal of Media Literacy Education Pre-Prints
  6. ^ Livingstone, S., Van Couvering, E., & Thumim, N. (2008)., Converging Traditions of Research on Media and Information Literacies: Disciplinary, Critical, and Methodological Issues, עריכה: J. Coiro, M. Knobel, C. Lankshear, & D. J. Leu, Routledge, 2014-04-04, עמ' 103-132, ISBN 978-1-4106-1889-4
  7. ^ 1 2 3 S. Mo Jones-Jang, Tara Mortensen, Jingjing Liu, Does Media Literacy Help Identification of Fake News? Information Literacy Helps, but Other Literacies Don’t, American Behavioral Scientist 65, 2021-02, עמ' 371–388 doi: 10.1177/0002764219869406
  8. ^ Eszter Hargittai, Survey Measures of Web-Oriented Digital Literacy, Social Science Computer Review 23, 2005-08, עמ' 371–379 doi: 10.1177/0894439305275911
  9. ^ 1 2 Sigal Tifferet, Verifying online information: Development and validation of a self-report scale, Technology in Society 67, 2021-11, עמ' 101788 doi: 10.1016/j.techsoc.2021.101788
  10. ^ Seth Ashley, Adam Maksl, Stephanie Craft, Developing a News Media Literacy Scale, Journalism & Mass Communication Educator 68, 2013-03, עמ' 7–21 doi: 10.1177/1077695812469802
  11. ^ Zahra Vahedi, Annabel Sibalis, Jessica E. Sutherland, Are media literacy interventions effective at changing attitudes and intentions towards risky health behaviors in adolescents? A meta-analytic review, Journal of Adolescence 67, 2018-08, עמ' 140–152 doi: 10.1016/j.adolescence.2018.06.007
  12. ^ 1 2 Päivi Rasi, Hanna Vuojärvi, Susanna Rivinen, Promoting Media Literacy Among Older People: A Systematic Review, Adult Education Quarterly 71, 2021-02, עמ' 37–54 doi: 10.1177/0741713620923755