לדלג לתוכן

התזמורת הסימפונית של סינסינטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
התזמורת הסימפונית של סינסינטי
Cincinnati Symphony Orchestra
תאריך ייסוד 1895 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מיקום סינסינטי, אוהיו
אולם קונצרטים מיוזיק הול
מנצח כריסטיאן מצ'לארו (מיועד)[דרושה הבהרה]
חברת תקליטים דקה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.cincinnatisymphony.org/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אולם "מיוזיק הול" בסינסינטי, מקום משכנה של התזמורת

התזמורת הסימפונית של סינסינטיאנגלית: Cincinnati Symphony Orchestra) היא החמישית בדרגת הוותק בארצות הברית ומחזיקה במורשת של עשיית מוזיקה משובחת, כפי שאפשר ללמוד מן הקונצרטים שלה ב"מיוזיק הול" ההיסטורי, מהקלטותיה וממסעות הקונצרטים הבינלאומיים שלה. היא מייצגת 200 שנה של ביצוע מוזיקה בעיר סינסינטי, בדרום-מערב אוהיו.

לאחר ייסודן של כמה תזמורות בין 1825 ל-1872, הוקמה אגודת תזמורת סינסינטי על ידי רעיית מי שעתיד להיות נשיא ארצות הברית, ויליאם טאפט, בשנת 1893. התזמורת נתנה את הקונצרטים הראשונים שלה בשנת 1895, בבית האופרה של פייק, וכעבור שנה עברה אל ה"מיוזיק הול". המנצח הראשון היה פרנק ואן דר סטוקן, מוזיקאי יליד טקסס ממוצא הולנדי. סטוקן כיהן בתפקיד עד 1907. בשנים הראשונות אירחה התזמורת אישים ברמה בינלאומית כמו ריכרד שטראוס ואדוארד מקדואל. התזמורת גם ניגנה את הסימפוניה החמישית של מאהלר בביצוע הבכורה שלה בארצות הברית.

למשך שלוש שנים התפרקה התזמורת בגלל בעיות עבודה וכספים, ועם התארגנותה מחדש בשנת 1909 התמנה נגן עוגב צעיר מאנגליה בשם לאופולד סטוקובסקי למנצח. אחרי סטוקובסקי נהנתה התזמורות מהתפתחות, שהקנתה להם עמדת כבוד לאומית תחת שרביטם של מנצחים כמו ארנסט קונוואלד (19121918), הכנר הבלגי הדגול אז'ן איזאיי (1918–1922), פריץ ריינר (19221933) ויוג'ין גוסנס (1933–1947). התקופה זו עברה התזמורת מן המיוזיק הול אל אודיטוריום אמרי, בשנת 1909, וחזרה אל מוזיק הול בשנת 1936, הופיעה בביצוע הבכורה בארצות הברית של הסימפוניה השלישית מאת מאהלר (1912), ערכה הקלטות ראשונות (1917), יצאה למסעותיה הראשונים ברחבי אמריקה וניגנה בביצוע בכורה עולמי את "תרועה לאיש הפשוט" של אהרן קופלנד.

אחרי גוסנס הגיע תור ג'ונסון (19471958), אחריו מקס רודולף (1958–1970), שחותמו כמוזיקאי אמן עודנו ניכר בתזמורת. אחריו בא תומאס שיפרס, שמת באופן פתאומי בשנת 1977. בניהולו של שיפרס נוסדה התזמורת הקלה של סינסינטי בשנת 1977, עם אריך קונצל כמנצחה. אחרי מותו של שיפרס, שימש וולטר זוסקינד כיועץ אמנותי לתזמורת למשך שלוש שנים, עד למותו הוא בשנת 1980.

אותה שנה התמנה המנצח האוסטרי מיכאל גילן למנצח (1980–1986) ואחריו המנצח הספרדי חסוס לופז-קובוס (1986–2001). אחריו כיהנו בתור מנהלים מוזיקליים פאבו ירווי ולואי לאנגרה. נוסף לקונצרטים הרבים שהתזמורת נותנת מדי שנה, התזמורת הסימפונית של סינסינטי היא תזמורת הבית לפסטיבל מאי בסינסינטי, פסטיבל המקהלות הוותיק ביותר המתקיים ברציפות בחצי הכדור המערבי.

התזמורת כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2001 ועד שנת 2011 היה פאבו ירווי המנהל המוזיקלי. ב-14 במאי 2011 ניצח על הקונצרט האחרון שלו כמנהל המוזיקלי של תזמורת סינסינטי והוכתר למנהל מוזיקלי של כבוד. עם פרישתו של ירווי ומותו של אריך קונצל, שאלת המנהיגות האמנותית של התזמורת מהווה בעיה. בדצמבר 2010 מונה ג'ון מוריס ראסל למנצח התזמורת הקלה של סינסינטי, החל ב-1 בספטמבר 2011. בינואר 2011 מינתה התזמורת שלושה מוזיקאים בינלאומיים, הפסנתרן לאנג לאנג, המלחין פיליפ גלאס והמנצח רפאל פריבק דה בורגוס למנהלים יצירתיים לשלוש סדרות המנויים הנבדלות שלה למשך התקופה שבין מנהלים מוזיקליים.

באפריל 2024, התזמורת הודיעה על מינויו של כריאסטיאן מצ'לארו למנהל המוזיקלי הבא שלה, כאשר הוא אמור להחזיק בתואר המנהל המוזיקלי המיועד בעונת 2024 - 2025, ולאחר מכן אמור להיות מנהל מוזיקלי בעונת 2025 - 2026, עם חוזה ראשוני עד עונת 2028 - 2029

ב-2010 החלה לפעול חברת ההקלטות של התזמורת עצמה, "Cincinnati Symphony Orchestra Media", שהוקמה לאחר ניתוק הקשר עם חברת ההקלטות טלארק, לאחר 20 שנות פעילות משותפת. האלבום הראשון של החברה החדשה, "דיוקנאות אמריקאיים", יצא להפצה בינלאומית בינואר 2011.

תרומה נדיבה של פטרון האמנויות והנדבן הוותיק לואיס ניפרט תתחלק בין התזמורת לבין להקות האופרה והבלט של סינסינטי, שהתזמורת היא ההרכב הרשמי המופיע עמן בהפקותיהן. גם פסטיבל מאי של סינסינטי וסדרת לינטון למוזיקה קאמרית ייהנו מן התרומה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]