מיכאל גילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל גילן
Michael Gielen
לידה 20 ביולי 1927
דרזדן, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במרץ 2019 (בגיל 91)
מונדזה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Michael Andreas Gielen עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית, מוזיקה קלאסית עכשווית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אקו קלאסיק למנצח השנה (2008)
  • פרס וינה למוזיקה (1996)
  • פרס ארנסט פון סימנס (2010)
  • פרס המוזיקה של פרנקפורט (1999)
  • פרס תאודור אדורנו (1986)
  • פרס המוזיקה של דיסבורג (2006)
  • מדליית התרבות של אוסטריה עילית (2010)
  • מדליית הכסף הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית
  • עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכאל גילןגרמנית: Michael Gielen;‏ 20 ביולי 19278 במרץ 2019) היה מנצח ומלחין יהודי-אוסטרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילן נולד בדרזדן לבמאי יוסף גילן (גר') ולרוז (מבית שטויירמן). רוז, אמו הייתה שחקנית ובאה ממשפחה יהודית מסמביר. גילן ואחיו הוטבלו לנצרות וחיו כקתולים עד עליית הנאצים לשלטון.

גילן החל בקריירה שלו כפסנתרן בבואנוס איירס ארגנטינה, שם למד אצל ארווין לויכטר, בנגינת מכלול יצירות הפסנתר של שנברג.

בתקופת עבודתו כמנצח חזרות על האופרה של וינה (19511960), ניצח גילן על יצירות מודרניות רבות מחוץ לבית האופרה.

עבודתו האופראית הבאה הייתה כמנצח האופרה המלכותית השוודית (1960 - 1965). בהמשך עבד בבתי האופרה של הולנד ושל פרנקפורט, כמנצח ראשי של תזמורת המוזיאון של פרנקפורט.

הוא היה מנצח ראשי של התזמורת הלאומית של בלגיה (19691973), של התזמורת הסימפונית של סינסינטי (19801986), וכן של תזמורת הרדיו של דרום-מערב גרמניה (1986 - 1999).

גילן הפגין בקיאות ושליטה בפרטיטורות מודרניות מורכבות, וניצח על ביצועי בכורה של יצירות רבות, ביניהן הרקויאם של ליגטי, "קארה" של שטוקהאוזן ו"רקויאם למשורר צעיר" של ברנד אלואיס צימרמן. כמלחין שכלל את מסורת האסכולה הווינאית השנייה.

מיכאל גילן נפטר ב-8 במרץ 2019.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Michael Gielen, Paul Fiebig., Mahler im Gespräch. Die zehn Sinfonien, Stuttgart: Metzler, 2002, ISBN 3-476-01933-0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכאל גילן בוויקישיתוף


הקודם:
אנדרה קלויטן
מנהל מוזיקלי, התזמורת הלאומית של בלגיה
1969 - 1971
הבא:
אנדרה ואנדרנוט
הקודם:
תומאס שיפרס
מנהל מוזיקלי, התזמורת הסימפונית של סינסינטי
1980 - 1986
הבא:
חסוס לופז קובוס
הקודם:
קז'ימייז' קורד
מנצח ראשי, תזמורת רדיו דרום-מערב גרמניה
1986 - 1999
הבא:
סילביין קמברלינג
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקאים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.