התקבצות (אסטרונומיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

התקבצות הוא מצב בו שני גופים אסטרונומיים נראים בקרבה זוויתית זה לזה. הסימול המוסכם להתקבצות הוא .

מונחי יסוד באסטרונומיה תצפיתית, בתמונה זו ניתן להבחין בהתקבצות תחתונה ועליונה מכדור הארץ ביחס לכוכב לכת פנימי וכן בהתקבצות של כוכב לכת חיצוני והשמש ביחס לכדור הארץ

התקבצויות ביחס לשמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר כוכבי הלכת חולפים במרחק זוויתי קטן מאוד ביחס לשמש נוצרת "התקבצות". נהוג לחלק התקבצויות אלו להתקבצות עליונה, תחתונה ו"התקבצות". בזמנים אלו כוכבי הלכת יראו זמן קצר לפני הזריחה או אחרי השקיעה ולכן לא יהיו נוחים לצפייה.

  • התקבצות של כוכבי הלכת הפנימיים, כוכב חמה ונוגה יחד עם השמש כפי שיראו מכדור הארץ. מעבר של כוכב הלכת בין כדור הארץ והשמש נקרא התקבצות תחתונה. מעבר של כוכב לכת פנימי מאחורי השמש נקרא התקבצות עליונה. כאשר כוכב לכת עובר התקבצות תחתונה ובאותו זמן נמצא בדיוק על מישור המילקה, ישנו מעבר, למשל מעבר נוגה על פני השמש.
  • "התקבצות" מתארת מצב בו כוכב לכת חיצוני יראה במרחק זוויתי קטן מן השמש. בזמן זה כדור הארץ וכוכב הלכת יהיו מרוחקים במידה המרבית זה מזה.

התקבצויות של כוכבי הלכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקבצות של הירח, של נוגה (משמאל) ושל צדק (מימין) בתאריך 1 בדצמבר 2008. המרחק הזוויתי בין שני כוכבי הלכת הוא כשתי מעלות.

נהוג לכנות בשם התקבצות גם מצב כללי בו שני גופים אסטרונומיים מתקרבים זה לזה. ניתן לצפות בהתקבצויות בין כוכבי הלכת, הירח וכוכבים. לעיתים, המרחק הזוויתי בין גרמי שמיים אלו כה קטן, עד שלא ניתן להבחין ביניהם בעין. הסתרה מתרחשת כאשר גרם השמים הקרוב מסתיר את הרחוק. באמצעות תצפית בהתקבצות בין כוכב הלכת אורנוס והכוכב SAO 142857, נתגלו טבעותיו של אורנוס, מכיוון שגרמו לכוכב להבהב.

התקבצות גדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקבצות גדולה היא כינוי להתקבצות כוכבי הלכת צדק ושבתאי. תופעה נדירה זו מתרחשת פעם ב-19.8 שנים, בגלל מחזור ההקפה הארוך שלהם סביב השמש[1]. בחודשים הקודמים להתקבצות, ניתן להבחין בצדק ושבתאי, ההולכים ומתקרבים זה לקראת זה, עד שבשיא ההתקבצות, נראים כנקודה בוהקת בשמי הלילה. אולם, המרחק הזוויתי ביניהם משתנה מהתקבצות להתקבצות. ההתקבצות הגדולה האחרונה התרחשה ב-21 בדצמבר 2020, כאשר המרחק הזוויתי ביניהם היה הקרוב ביותר מאז 1623[2].

יש הטוענים כי כוכב בית לחם, המתואר בברית החדשה, ואשר בישר את הולדתו של ישו, היה למעשה התקבצות צדק ושבתאי. אולם, יש הדוחים סברה זו, ותולים זאת באירוע אסטרונומי אחר כגון כוכב שביט.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יגאל פת-אל - אסטרונומיה - מדריך להכרת השמים, הוצאת קוסמוס (1998).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התקבצות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צדק - 12~ שנה; שבתאי - 30~ שנה
  2. ^ ד"ר יגאל פת-אל, בשני בערב: התקבצות נדירה של שבתאי וצדק בשמיים, ynet, ‏19 בדצמבר 2020