לדלג לתוכן

ווטשקיפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ווטשקיפר
הווטשקיפר בתצוגה ב-2010
הווטשקיפר בתצוגה ב-2010
הווטשקיפר בתצוגה ב-2010
מאפיינים כלליים
סוג intelligence, surveillance, target acquisition, and reconnaissance עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן קבוצת תאלס עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת שירות אוגוסט 2014 – הווה (כ־10 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמש ראשי הצבא הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הווטשקיפר ב-2020, לקראת פריסה מבצעית מעל תעלת למאנש, במטרה לאתר ניסיונות של מהגרים להיכנס לבריטניה ללא אישור בסירות.

ווטשקיפר (Watchkeeper) היא תוכנית של צבא בריטניה להצטייד בכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"ם) למשימות סיור ומודיעין. במכרז, בהיקף של 800 מיליון לירות שטרלינג, זכתה ביולי 2004 חברת תאלס[1]. ייצור כלי הטיס הבלתי מאוישים נעשה במפעל שהוקם בממלכה המאוחדת על ידי חברה משותפת לתאלס הבריטית ולאלביט מערכות הישראלית שהוקמה לצורך התוכנית[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית החלה ביוני 2000, אז זכתה חברת אלביט מערכות יחד עם חברת הבת שלה "חץ הכסף", במכרז של משרד ההגנה הבריטי לביצוע השלב הראשון של תכנית "סנדר" (SENDER) להצטיידות כוחות היבשה בכלי טיס בלתי מאוישים. חץ הכסף ואלביט מערכות ניגשו למכרז בשיתוף פעולה עם החברה הבריטית Racal Defence Electronics, אשר הובילה את הקבוצה. השלב הראשון של התוכנית שנמשך כשנה, ובוצע במקביל על ידי שלוש חברות נוספות שנבחרו אף הן על ידי משרד ההגנה הבריטי, כלל הגדרת פתרונות מערכתיים אופטימליים המתאימים לדרישות הצבא הבריטי, שכללו את כלי הטיס, מערכות בקרה קרקעיות, מערכות שליטה ובקרה, מערכות תקשורת וסנסורים שונים[3].

בפברואר 2003, הודיע משרד ההגנה הבריטי כי צמצם לשתיים את רשימת המתמודדות על תוכנית ההצטיידות, שקיבלה את השם "ווטשקיפר", וכי על שתי הקבוצות האחרונות נמנית גם קבוצת תאלס הצרפתית, שבינתיים רכשה את חברת Racal הבריטית[4]. הקבוצה השנייה שנותרה בהתמודדות הייתה נורת'רופ גראמן האמריקאית. קבוצת תאלס הציעה באותה עת לצבא הבריטי שני סוגים של כטב"מים המיוצרים על ידי חברת חץ הכסף של אלביט מערכות - "הרמס 180" ו"הרמס 450"[4]. ביולי 2004 הודיעה משרד ההגנה הבריטי כי בחר בהצעה של תאלס ואלביט כהצעה המועדפת לתוכנית[5].

באוקטובר 2005 קיבלה באופן רשמי חברת הבת המשותפת של תאלס ואלביט - U-Tacs ‏(UAV Tactical Systems Limited), שהוקמה לצורך הפרויקט, את ההזמנה לביצועו[6]. בשלב זה הוחלט כי הפרויקט יבסס רק על כטב"מי הרמס 450 שיתאמו לדרישות הצבא הבריטי, בעלות של כ-700 מיליון ליש"ט[7].

במהלך שנת 2008 נערכו חלק מטיסות הניסוי של ה"ווטשקיפר" בישראל, בנוכחות חיילים בריטים. הן היו אמורות להיערך במנחת פיק שבדרום רמת הגולן אבל הניסויים הועתקו לשדה התעופה ראש פינה, בשל התנגדותה של בריטניה לשימוש במתקן הנמצא להגדרתה ב"שטח כבוש"[8].

הווטשקיפר היה צפוי להיכנס לשירות בשנת 2010, אך יישום האיפיון שדרש הצבאי הבריטי נמשך זמן רב יותר מהצפוי, ורק ב-2014 נכנס הווטשקיפר לשירות קצר במלחמת אפגניסטן, שבועות ספורים לפני עזיבת בריטניה את המלחמה[9]. הכנסת הווטשקיפר לשירות מלא נדחתה לבסוף ל-2018[10]. עד לכניסת ה"ווטשקיפר" לשירות סיפקה אלביט לצבא הבריטי טייסת של הכטב"ם הרמס 450 בחכירה, לשימוש במלחמת אפגניסטן[11].

עלויות התוכנית עד מרץ 2018 היו 1.08 מיליארד ליש"ט, יותר מ־200 מיליון ליש"ט מעל התקציב המקורי. ההזמנה המקורית נועדה ל-54 יחידות, אם כי בעת הכניסה הרשמית לשירות, ב-30 בנובמבר 2018, נמסרו רק 45 יחידות[10].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה"ווטשקיפר" מתבסס על כטב"ם ההרמס 450 מתוצרת אלביט (ומכונה WK450). המטענים הייעודיים העיקריים שנושא ה-WK450 הם מערכת התצפית וציון מטרות CoMPASS, בעלת חיישן אלקטרו-אופטי/תת-אדום, מד טווח לייזר וציין לייזר, מתוצרת אל-אופ, חברה-בת של אלביט מערכות, וגרסה של מכ"ם ה-I-Master, בעל יכולת מִפְתָּח סינתטי (SAR) וזיהוי מטרות קרקעיות נעות (GMTI), מתוצרת תאלס UK.

ווטשקיפר X[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווטשקיפר X בתצוגה ב-2022

ווטשקיפר X היא גרסה משודרגת של ה"ווטשקיפר", בעלת יכולות מתקדמות הכוללות מצלמות אלקטרו-אופטיות מולטי ספקטרליות מסוג Spectro XR עם יכולות תקשורת חדשות. היא גרסת היצוא של הגדם המקורי התואמת את הסטנדרטים של נאט"ו. בסוף 2022 קיבלה החברה הזמנה של 7 מערכות מממשרד ההגנה הרומני בעלות של כ-410 מיליון דולר. שלוש המערכות הראשונות סופקו ביוני 2023[12].

גרסה זו גם הוצעה בעבר לשימוש בפולין וצרפת[13].

שימוש מבצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש המבצעי היחיד שנעשה ב"ווטשקיפר", ושזכה לפרסום היה בספטמבר 2020, תחת מבצע "Devran", החל כוח משמר הגבול הבריטי להשתמש בווטשקיפר כדי לסייר מעל תעלת למאנש במטרה לאתר ניסיונות של מהגרים לא חוקיים להיכנס למדינה. אך המבצע ספג ביקורת והיה בעל ערך מעשי מועט. רק 15 גיחות, בהיקף כולל של 43 שעות ו-52 דקות, בוצעו בספטמבר 2020, ושש גיחות במשך 23 שעות ו-54 דקות בחודש שלאחר מכן. המבצע ספג ביקורת גם בשל השימוש במזל"טים צבאיים בגבולות בתפקיד שיטור[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הארץ, חלקה של אלביט מערכות בעסקה עם משרד ההגנה הבריטי: 300-200 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 22 ביולי 2004
    שרון שדה,עידו אלון, אלביט מערכות זכתה בחוזה ביטחוני של מאות מיליוני דולרים בבריטניה, באתר הארץ, 21 ביולי 2004
  2. ^ אלביט מערכות צפויה לזכות בחוזה בהיקף המוערך ב-300 מיליון ליש"ט באמצעות המיזם המשותף שהקימה עם תאלס, באתר TheMarker‏, 22 במרץ 2005
  3. ^ איי אונליין, אלביט מערכות וחץ הכסף זכו במכרז המלט""ים של משרד ההגנה הבריטי, באתר TheMarker‏, 12 ביוני 2000
  4. ^ 1 2 אלי דניאל, אלביט מערכות וקבוצת Thales עלו לשלב הסופי בפרויקט Watchkeeper של הצבא הבריטי הנאמד ב-1.3-1.4 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 9 בפברואר 2003
  5. ^ TheMarker digital, משרד ההגנה הבריטי בחר בהצעה של THALES UK ושל אלביט מערכות כהצעה המועדפת לתוכנית WATCHKEEPER, באתר TheMarker‏, 20 ביולי 2004
  6. ^ עומרי כהן, חברה בת של אלביט מערכות ותאלס קיבלה הזמנה בהיקף של למעלה מחצי מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 28 באוקטובר 2005
  7. ^ TheMarker digital, אלביט מערכות צפויה לזכות בחוזה בהיקף המוערך ב-700 מיליון ליש"ט באמצעות המיזם המשותף שהקימה עם תאלס, באתר TheMarker‏, 4 באוגוסט 2005
  8. ^ זוהר בלומנקרנץ, אנשיל פפר, בריטניה דרשה ו"אלביט" ביטלה טיסות ניסוי ברמת הגולן, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2008
  9. ^ UK's £1.2bn bill for drone that's seen 146 hours of active duty, באתר הגרדיאן, 2 באוקטובר 2015
  10. ^ 1 2 Ripley, Tim (7 בפברואר 2019). "Watchkeeper achieves full operational capability". Jane's Defence Weekly. IHS. אורכב מ-המקור ב-26 באפריל 2019. נבדק ב-18 באפריל 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ רון שטיינבלט, ‏אלביט חתמה על הסכם המשך עם צבא בריטניה ב-70 מיליון דולר, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2010
    ואדים סבידרסקי, חברה בת של אלביט מערכות תתחזק פרויקט מל"טים עבור צבא בריטניה תמורת 70 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 15 באפריל 2010
  12. ^ יורם גביזון, אלביט מערכות זכתה בחוזה של 180 מיליון דולר לאספקת מל"טים לרומניה, באתר TheMarker‏, 21 ביוני 2023
  13. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏האם צרפת תבחר בהרמס 450?, באתר "IsraelDefense‏", 1 באוקטובר 2015
  14. ^ Doward, Jamie (26 בדצמבר 2020). "British military Watchkeeper drone crashes during Cyprus training flight". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)