שדה התעופה ראש פינה
 | |||||||||||||||
תצלום אוויר של שדה התעופה | |||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||||||
| מפעיל | רשות שדות התעופה | ||||||||||||||
| עיר סמוכה | ראש פינה | ||||||||||||||
| קואורדינטות | 32°58′51.77″N 35°34′18.87″E / 32.9810472°N 35.5719083°Eקואורדינטות: 32°58′51.77″N 35°34′18.87″E / 32.9810472°N 35.5719083°E | ||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 269.4432 מטר (884 רגל) | ||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   שדה התעופה ראש פינה | |||||||||||||||
 | |||||||||||||||
שדה התעופה ראש פינה או שדה התעופה מחניים הוא שדה תעופה שנמצא בין מחניים לבין ראש פינה שמבוצעות ממנו טיסות פנים ארציות, בעיקר לתל אביב. שדה התעופה נקרא על שמו של יצחק בן יעקב, מחלוצי התעופה העברית בארץ ישראל.
תוכן עניינים
מבנה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השדה כולל מסלול נחיתה של מטוסים צפון-דרום (בכיוון 15/33) ומנחת נפרד למסוקים המרוחק ממנו. המסלול השני שממזרח למערב (בכיוון 5/23) ומסלולי הסעה היקפיים אינם פעילים. תוכנית המתאר הארצית לתפרושת שדות התעופה – תמ"א 15, משנת 2000, מגדירה את שדה התעופה כשדה בשימוש מדרגה 3, "שנועד לענות בעיקר על הביקושים לטיסות מסחריות, סדירות וטיסות שכר ליעדים פנים ארציים".
בשדה מתקיימת פעילות צבאית ופעילות אזרחית. פעילות הטיס האזרחית כוללת שלוש טיסות יומיות בקו שדה דב-ראש פינה; נחיתות והמראות של מטוסים קלים; פעילות ספורט אווירי ועוד. פעילות זאת מוגבלת לשעות 19:00-06:30. הפעילות האווירית הצבאית כוללת אימון מטוסים קלים על בסיס יומי; אימון מטוסי תובלה (ביום ובלילה) כ-24 פעמים בשנה; אימון מסוקים על בסיס שבועי ומעת לעת, נחיתות והמראות של מטוסים צבאיים, שלא במסגרת של אימון שגרתי[1]. כן משמש השדה כשדה חירום (שח"ר) של חיל האוויר, כשבשגרה תופסות בו כוננות טייסות מסוקי הקרב השונות של חיל האוויר, שעורכות ביניהן סבבים[2].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השדה נבנה על ידי הצבא הבריטי החל משנת 1943, ובנייתו ארכה כשנתיים. תחילה שימש השדה את חיל האוויר המלכותי כנגד הצבא הצרפתי של וישי בסוריה. בשדה נסללו שני מסלולים צולבים באורך של 1,080 מטרים וברוחב של 40 מטרים. סביבם נסללו מסלולי הסעה היקפיים. בשדה ישבה טייסת 3 של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי והייתה מצוידת במטוסי קרטיס P-40 וורהוק.
במאי 1948 נמסר שדה התעופה לידי חיל האוויר הישראלי. ב-21 באוקטובר 1973 המריאו משדה התעופה מסוקי יסעור אשר הנחיתו 625 צנחני מילואים מחטיבה 226 על פסגת החרמון וכבשו את מוצב החרמון הסורי (מבצע קינוח).
שימוש אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת ארקיע קיימה שירות טיסות מהשדה למרכז הארץ מ-1953[3] עד 2006. הטיסות הופסקו עקב חוסר כדאיות כלכלית[4]. בעבר הייתה טיסה ישירה משדה התעופה לאילת. בתחילת הדרך, היה המשרד צריף פשוט אשר תפקד כטרמינל וכמגדל פיקוח גם יחד. בשנת 1968 נבנה טרמינל חדש בתכנון האדריכל שמעון פובזנר שעשה שימוש באחד המבנים המקוריים שהותירו אחריהם הבריטים. בשנת 1971 הוקמו במקום תחנת כיבוי אש ומגדל פיקוח חדש. בשנת 1994 הורחב טרמינל הנוסעים.
במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2002 יזם שר התחבורה, אפרים סנה, תוכנית להארכת מסלול ההמראות שממזרח למערב ב-400 מטר נוספים מ-1,100 מטר ל-1,500 מטר כך שיאפשר שימוש במטוסים בעלי 70 מקומות, ללא הגבלות טיסה, אך התוכנית לא יצאה לפועל[5]. לשדה טרם הוכנה תוכנית מפורטת בגלל רצון להאריך את מסלול ההמראה והנחיתה שלו בכמאה מטרים לכיוון צפון[6].
משנת 2008 מפעילה חברת עיט שירותי תעופה ותיירות טיסות משדה התעופה ראש פינה לשדה התעופה שדה דב בתל אביב, במטוסי שורט 360, וכן לעיתים מוציאה החברה טיסות ישירות לנמל התעופה אילת. תנועת הנוסעים בשדה הייתה במגמת ירידה כמעט מתמדת מאז שנת 2001[7]:
| שנה | 2001 | 2002 | 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נוסעים | 127,123 | 108,016 | 80,277 | 56,764 | 45,306 | 16,110 | 16,790 | 19,766 | 19,050 | 23,067 | 15,782 | 15,224 | 16,357 | 12,468 |
| תנועות מטוסים | 19,593 | 17,926 | 15,706 | 14,995 | 13,149 | 11,592 | 11,017 | 9,703 | 7,614 | 10,275 | 9,273 | 9,491 |
בשנת 2015 שופץ המסלול, בהשקעה של כ–12 מיליון שקל[8].
תאונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 באפריל 1974 התנגשו שני מסוקי יסעור מעל שדה התעופה. אחד המסוקים הצליח לנחות בשלום ואילו המסוק האחר התרסק, נדלק וכל שמונת החיילים שהיו בו נספו, במה שנודע כאסון מחניים.
ב-4 בפברואר 1997 המריאו שני מסוקי יסעור משדה התעופה בדרכם ללבנון. המסוקים התנגשו זה בזה והתרסקו במה שנודע כאסון המסוקים.
עזרי ניווט[עריכת קוד מקור | עריכה]
א . VOR/DME תדר-115.3 אות זיהוי - ROP
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שדה התעופה ראש פינה, באתר רשות שדות התעופה
- זוהר בלומנקרנץ, קו התעופה לצפון הארץ לא מעניין את משרד התחבורה - שכשל בטיפולו בקו התעופה הפנים ארצי הסדיר לראש פינה, באתר TheMarker, 19 במאי 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בג"ץ 177/10, סעיף 1
- ^ שיר בן-אור ואמרל ונקרט, מצפינים, בטאון חיל האוויר, גיליון 163, יוני 2005
- ^ נחנך קו אווירי ת"א ראש פינה, שערים, 7 בדצמבר 1953
- ^ זוהר בלומנקרנץ, חברת ארקיע תמשיך בטיסות לראש פינה גם לאחר 1 בינואר?, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2005
- ^ שדה התעופה בראש פינה יוארך כדי לאפשר נחיתות מטוסים עם 70 מקומות, באתר TheMarker, 29 באוקטובר 2002
- ^ בג"ץ 177/10, סעיפים 1-4
- ^ האתר הרשמי - סטטיסטיקה
- ^ זוהר בלומנקרנץ, שדה התעופה בראש פינה ייסגר לצורך שיפוץ המסלול, באתר TheMarker, 24 באפריל 2015
| שדות תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל | ||
|---|---|---|
| שדות תעופה בינלאומיים | נמל התעופה בן-גוריון • נמל התעופה רמון • עובדה | |
| שדות תעופה | קריית שמונה • ראש פינה • חיפה • הרצליה • שדה דב • אילת | |
| מנחתים | פיק • ציקלון • מגידו • הבונים • עין שמר • מצדה • באר-שבע • עין יהב • שדה בוקר • יטבתה • קציעות • ערד • מצפה רמון • מישר • ראשון לציון • תנובות | |
| לא פעילים | עטרות (ירושלים) • דימונה • דלתון • נווה זוהר | |
| רשות שדות התעופה | ||
|---|---|---|
| שדות תעופה | בן-גוריון • אילת • חיפה • הרצליה • עובדה • ראש פינה • שדה דב • תמנע (עתידי) |  |
| מעברי גבול | קרני • מנחם בגין (טאבה) • יצחק רבין (ערבה) • נהר הירדן • אלנבי • ניצנה | |
| מתקנים באחריות הרשות בעבר | שדה התעופה עטרות • שדה התעופה קריית שמונה • שדה אופיר • עציון • מעבר רפיח | |
