שדה התעופה ראש פינה
 | |||||||||||||||
| תצלום אוויר של שדה התעופה | |||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||
| סוג השדה | ציבורי | ||||||||||||||
| תאריך הקמה |
1945  | ||||||||||||||
| מפעיל | רשות שדות התעופה | ||||||||||||||
| עיר סמוכה | ראש פינה | ||||||||||||||
| קואורדינטות | 32°58′51.77″N 35°34′18.87″E / 32.9810472°N 35.5719083°E | ||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 269.4432 מטר (884 רגל) | ||||||||||||||
| האתר הרשמי | |||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   שדה התעופה ראש פינה | |||||||||||||||
  | |||||||||||||||
שדה התעופה ראש פינה או שדה התעופה מחניים הוא שדה תעופה אזורי, הממוקם בין קיבוץ מחניים לבין ראש פינה, ממזרח לכביש 90. שדה התעופה נקרא על שמו של יצחק בן-יעקב, מחלוצי התעופה העברית בארץ ישראל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השדה נבנה על ידי הצבא הבריטי החל משנת 1943, ובנייתו ארכה כשנתיים. תחילה שימש השדה את חיל האוויר המלכותי כנגד הצבא הצרפתי של וישי בסוריה. בשדה נסללו שני מסלולים צולבים באורך של 1,080 מטרים וברוחב של 40 מטרים. סביבם נסללו מסלולי הסעה היקפיים. בשדה ישבה טייסת 3 של חיל האוויר המלכותי האוסטרלי והייתה מצוידת במטוסי קרטיס P-40 וורהוק.
במאי 1948 נמסר שדה התעופה לידי חיל האוויר הישראלי. ב-21 באוקטובר 1973 המריאו משדה התעופה מסוקי יסעור אשר הנחיתו 625 צנחני מילואים מחטיבה 226 על פסגת החרמון וכבשו את מוצב החרמון הסורי (מבצע קינוח).
שימוש אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הקמת המדינה הוסב השדה לשימוש אזרחי, במקום היה צריף פשוט אשר תפקד כטרמינל וכמגדל פיקוח גם יחד[דרוש מקור]. חברת ארקיע קיימה שירות טיסות מהשדה למרכז הארץ מ-1953[1]. בשנת 1968 נבנה טרמינל חדש בתכנון האדריכל שמעון פובזנר שעשה שימוש באחד המבנים המקוריים שהותירו אחריהם הבריטים. בשנת 1971 הוקמו במקום תחנת כיבוי אש ומגדל פיקוח חדש. בשנת 1994 הורחב טרמינל הנוסעים.
בשנת 1997 הגיע מספר הנוסעים השנתי לשיא של 250,000 ומינהל התעופה האזרחית פרסם מכרז למפעיל קו טיסות שני, בו התמודדו החברות ישראייר ואירואל תעופה[2]. במרץ 1998 זכתה חברת ישראייר זכתה במכרז. ישראייר הפעילה טיסות לשדה במטוסי ATR 42[3].
שירות הטיסות של ארקיע מהשדה למרכז הארץ הופסק עקב חוסר כדאיות כלכלית במהלך 2006[4].
במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2002 יזם שר התחבורה, אפרים סנה, תוכנית להארכת מסלול ההמראות שממזרח למערב ב-400 מטר נוספים מ-1,100 מטר ל-1,500 מטר כך שיאפשר שימוש במטוסים בעלי 70 מקומות, ללא הגבלות טיסה, אך התוכנית לא יצאה לפועל[5]. לשדה טרם הוכנה תוכנית מפורטת בגלל רצון להאריך את מסלול ההמראה והנחיתה שלו בכמאה מטרים לכיוון צפון[6].
משנת 2008 ועד 1 ביולי 2019 הפעילה חברת עיט שירותי תעופה ותיירות טיסות משדה התעופה ראש פינה לשדה התעופה שדה דב בתל אביב עד שנסגר, במטוסי שורט 360, וכן לעיתים מוציאה החברה טיסות ישירות לנמל התעופה אילת[7].
בשנת 2015 שופץ המסלול, בהשקעה של כ–12 מיליון שקל[8]. כמו כן החלה רשות שדות התעופה לקדם תוכנית מפורטת להסדרת הפעילות והפיתוח של השדה, במסגרת "תת"ל (תוכנית תשתית לאומית) 75".
תאונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-19 באפריל 1974 התנגשו שני מסוקי יסעור מעל שדה התעופה. אחד המסוקים הצליח לנחות בשלום ואילו המסוק האחר התרסק, נדלק וכל שמונת החיילים שהיו בו נספו, במה שנודע כאסון מחניים.
ב-4 בפברואר 1997 המריאו שני מסוקי יסעור משדה התעופה בדרכם ללבנון. המסוקים התנגשו זה בזה והתרסקו במה שנודע כאסון המסוקים.
מבנה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השדה כולל מסלול נחיתה של מטוסים צפון-דרום (בכיוון 15/33) ומנחת נפרד למסוקים המרוחק ממנו. המסלול השני שממזרח למערב (בכיוון 5/23) ומסלולי הסעה היקפיים אינם פעילים. תוכנית המתאר הארצית לתפרושת שדות התעופה – תמ"א 15, משנת 2000, מגדירה את שדה התעופה כשדה בשימוש מדרגה 3, "שנועד לענות בעיקר על הביקושים לטיסות מסחריות, סדירות וטיסות שכר ליעדים פנים ארציים".
בשדה מתקיימת פעילות צבאית ופעילות אזרחית נחיתות והמראות של מטוסים קלים; פעילות ספורט אווירי ועוד. פעילות זאת מוגבלת לשעות 19:00-06:30. הפעילות האווירית הצבאית כוללת אימון מטוסים קלים על בסיס יומי; אימון מטוסי תובלה (ביום ובלילה) כ-24 פעמים בשנה; אימון מסוקים על בסיס שבועי ומעת לעת, נחיתות והמראות של מטוסים צבאיים, שלא במסגרת של אימון שגרתי[9]. כן משמש השדה כשדה חירום (שח"ר) של חיל האוויר, כשבשגרה תופסות בו כוננות טייסות מסוקי הקרב השונות של חיל האוויר, שעורכות ביניהן סבבים[10].
סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר הנוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנועת הנוסעים בשדה הייתה במגמת ירידה כמעט מתמדת מאז שנת 2001[11][12]:
| שנה | 2001 | 2002 | 2003 | 2004 | 2005 | 2006 | 2007 | 2008 | 2009 | 2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נוסעים | 127,123 | 108,016 | 80,277 | 56,764 | 45,306 | 16,110 | 16,790 | 19,766 | 19,050 | 23,067 | 15,782 | 15,224 | 16,714 | 12,472 | 6,976 | 16,842 |
| תנועות מטוסים | 19,593 | 17,926 | 15,706 | 14,995 | 13,149 | 11,592 | 11,017 | 9,703 | 7,614 | 10,275 | 9,273 | 9,491 | 9,855 | 8,737 | 5,673 | 6,459 |
עזרי ניווט[עריכת קוד מקור | עריכה]
א . VOR/DME תדר-115.3 אות זיהוי - ROP
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שדה התעופה ראש פינה- שדה התעופה ראש פינה, באתר רשות שדות התעופה
- זוהר בלומנקרנץ, קו התעופה לצפון הארץ לא מעניין את משרד התחבורה - שכשל בטיפולו בקו התעופה הפנים ארצי הסדיר לראש פינה, באתר TheMarker, 19 במאי 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נחנך קו אווירי ת"א ראש פינה, שערים, 7 בדצמבר 1953
- ^ דרור מרום, המונופול נשבר בצפון, באתר גלובס, 31 במרץ 1998
- ^ דרור מרום, ישראייר זכתה במיכרז מפעיל הטיסות השני לצפון הארץ, באתר גלובס, 31 במרץ 1998
- ^ זוהר בלומנקרנץ, חברת ארקיע תמשיך בטיסות לראש פינה גם לאחר 1 בינואר?, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2005
- ^ שדה התעופה בראש פינה יוארך כדי לאפשר נחיתות מטוסים עם 70 מקומות, באתר TheMarker, 29 באוקטובר 2002
- ^ בג"ץ 177/10 אדם טבע ודין נ' שר התחבורה והבטיחות בדרכים, סעיפים 1-4
- ^ רינה רוזנברג קנדל, טיסה מראש פינה לאילת ב-80 דקות - תמורת 430 שקל, באתר TheMarker, 30 בינואר 2016
- ^ זוהר בלומנקרנץ, שדה התעופה בראש פינה ייסגר לצורך שיפוץ המסלול, באתר TheMarker, 24 באפריל 2015
- ^ בג"ץ 177/10 אדם טבע ודין נ' שר התחבורה והבטיחות בדרכים, סעיף 1
- ^ שיר בן-אור ואמרל ונקרט, מצפינים, בטאון חיל האוויר, גיליון 163, יוני 2005
- ^ האתר הרשמי - סטטיסטיקה
- ^ תמר טורג'מן, רשות שדות התעופה - דין וחשבון שנתי - 2014, באתר רשות שדות התעופה, יוני 2015
| שדות תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל | ||
|---|---|---|
| שדות תעופה בינלאומיים | נמל התעופה בן-גוריון • נמל התעופה רמון | |
| שדות תעופה | קריית שמונה • ראש פינה • חיפה • הרצליה | |
| מנחתים | פיק • מגידו • הבונים • עין שמר • מצדה • באר-שבע • עין יהב • שדה בוקר • קציעות • ערד • מצפה רמון • מישר • ראשון לציון • תנובות • אסיף • שמרת | |
| לא פעילים | עטרות (ירושלים) • דימונה • דלתון • נווה זוהר • עובדה (צבאי בלבד) • אילת • שדה דב • בצת • יטבתה • ציקלון • קטיף • קרני | |
| מנחתים מאולתרים | מנחת עמק המצלבה • מנחת גבעת שאול | |
| רשות שדות התעופה | ||
|---|---|---|
| פעיל | ||
| שדות תעופה | בן-גוריון • רמון • חיפה • הרצליה • ראש פינה |  |
| מעברי גבול | מנחם בגין (טאבה) • יצחק רבין (ערבה) • נהר הירדן • אלנבי • לובה אליאב (ניצנה) | |
| בעבר | ||
| שדות תעופה | עטרות • קריית שמונה • עובדה • אילת • עציון • שדה אופיר • שדה דב | |
| מעברי גבול | מעבר קרני • מעבר רפיח | |