וילה קאתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילה קאתר
Willa Cather
וילה קאתר בסביבות 1912, עונדת מחרוזת שקיבלה משרה אורן ג'ואט
וילה קאתר בסביבות 1912, עונדת מחרוזת שקיבלה משרה אורן ג'ואט
לידה 7 בדצמבר 1873
גור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באפריל 1947 (בגיל 73)
מנהטן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Old Burying Ground עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת נברסקה-לינקולן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Alexander's Bridge, Sapphira and the Slave Girl, לוסי גייהרט, Shadows on the Rock, April Twilights, Youth and the Bright Medusa, The Troll Garden, Obscure Destinies, The Old Beauty and Others, Death Comes for the Archbishop, The Professor's House, The Song of the Lark, O Pioneers!, My Mortal Enemy, אנטוניה שלי, גבירה אבודה, One of Ours, Five Stories עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 24 באפריל 1947 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • היכל התהילה הלאומי לנשים (1988)
  • פרס פוליצר לסיפורת (1923)
  • עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • היכל התהילה ומוזיאון הבוקרת הלאומי
  • מדליית ויליאם דין האוולס עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
וילה קאתר

וילה סיברט קאתראנגלית: Willa Sibert Cather‏; 7 בדצמבר 1873 - 24 באפריל 1947) נמנית עם חשובי הסופרים באמריקה. את שמה עשתה בתיאורי החיים בארצות הברית, בספרים כמו "!O Pioneers", "אנטוניה שלי" ו-"Death Comes for the Archbishop".

ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילה קאתר נולדה בחווה בבאק קריק ואלי, סמוך לווינצ'סטר שבווירג'יניה. בשנת 1883 עברה עם משפחתה לקאתרטון שבמחוז ובסטר, בנברסקה. כעבור שנה עקרה המשפחה לרד קלאוד, עיר המחוז. בעיר זו עברו על קאתר שנות ילדותה והיא שמשה רקע לספריה. בתקופת לימודיה באוניברסיטת נברסקה בלינקולן כתבה קאתר בקביעות לעיתון מדינת נברסקה.

לאחר הלימודים עברה קאתר לפיטסברג, שם לימדה אנגלית בבית ספר תיכון ועבדה ב"ירחון הבית". בהמשך קיבלה הצעת עבודה בכתב העת מק'לור בניו יורק. כתב העת הזה פרסם בהמשכים את הרומן הראשון שלה, "הגשר של אלכסנדר", שהושפע מאוד מהנרי ג'יימס.

מגיל צעיר מאוד דרשה וילה שיפנו אליה בשם "ויליאם".

קריירת הכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1906 עברה קאתר לניו יורק להצטרף לסגל העריכה של מק'לור ובהמשך הייתה לעורכת הכללית (1908). כעיתונאית שאינה בוררת במילים, הייתה שותפה לכתיבת ביוגרפיה נוקבת וביקורתית מאוד של מרי בייקר אדי, מייסדת "מדע הנצרות" (Christian Science). הביוגרפיה הודפסה בהמשכים במק'לור ב-1907–1908 ויצאה כספר בשנה שלאחריה. שוחרי מדע הנצרות זעמו והשתדלו לקנות את כל העותקים; הספר הודפס מחדש בהוצאה של אוניברסיטת נברסקה בשנת 1993.

קאתר פגשה את הסופרת שרה אורן ג'ואט, שיעצה לה להשתחרר מהשפעתו של הנרי ג'יימס ולהסתמך ביתר שאת על זכרונות ילדותה בנברסקה. לצורך כתיבת הרומנים שלה חזרה אל הערבות לשאוב מהן השראה, ויצירותיה אלה קצרו הצלחה בקרב קהל הקוראים והמבקרים כאחד. בשנת 1923 זכתה בפרס פוליצר על ספרה "אחד משלנו" ("One of Ours"), שיצא בשנת 1922.

מבקרי הספרות כדוגמת ה. ל. מנקן היללו את כתיבתה על אנשים פשוטים בלשון פשוטה ומדוברת. סינקלר לואיס אמר, עם זכייתו בפרס נובל לספרות, שראוי היה שקאתר תזכה בו במקומו. ואולם מבקרי ספרות בשנים הבאות נטו לצדד בסופרים נסיוניים יותר ותקפו את קאתר, שמרנית פוליטית, על התעלמותה מן התלאות הממשיות של האנשים הפשוטים.

בשנת 1973 חלק דואר ארצות הברית כבוד לווילה קאתר בהדפסת דיוקנה על גבי בול. שמור לה מקום ב"היכל התהילה" של נברסקה. היא הייתה חברה ובת לוויה קרובה של זמרת האופרה אוליב פרמסטדט.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאתר ניהלה יחסים לסביים עם נשים אחדות, ביניהן אדית לואיס, שהייתה בת זוגה ושותפתה לדירה בגריניץ' וילג' במשך עשרות שנים.[1] יש הטוענים שבהסתירה את קשריה עם נשים אלה, הסתירה גם את תרומותיהן האפשריות לכתיבתה היוצרת.

קאתר מתה בשנת 1947 בניו יורק, בדירה שחלקה עם אדית לואיס, ונקברה בג'אפרי, ניו המפשייר. היא הורתה לשרוף את מכתביה האישיים לאחר מותה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילה קאתר הונצחה על בול דואר הנושא את תמונתה וכן על מדליית זהב.

בול הנושא את תמונת וילה קאתר
1981 דמותה של וילה קאתר על מדליית זהב של חצי-אונקייה משנת 1981

ציטטות אישיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הנעורים הם מקור העוצמה והיצירתיות."
  • "זה האושר: להתמזג כליל במשהו מושלם ונעלה."
  • "יש רק שניים או שלושה סיפורים אנושיים, והם חוזרים על עצמם שוב ושוב, נוקבים ועזים כמו הייתה זו להם הפעם הראשונה שהם מתרחשים."

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1. וודרס, ג'יימס לסלי, "וילה קאתר: חיים ספרותים",Woodress, James Leslie. Willa Cather: A Literary Life הוצאת אוניברסיטת נברסקה, אומהה, 1987
  • עמ' 571 - תאריך הולדתה של קאתר מאומת בתעודת הלידה ובמכתב מ-22 בינואר 1874 של אביה, המזכיר אותה. כשעבדה במגזין מק'קלור, הודיעה קאתר שנולדה בשנת 1875. אחרי 1920 טענה ל-1876 כשנת לידתה, וזה התאריך שנחרת על מצבתה בניו המפשייר.

ספריה שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנטוניה שלי: רומאן; תרגם עמיהוד ארבל וערך י. אליאב, תל אביב: עם עובד, תשי"ג. (מהדורה חדשה: עם עובד ('ספריה לעם'), תשנ"ג 1992) (ראה אור במקור ב-1918)
  • גבירה אבודה: רומאן; תרגמה רעות בן יעקב וערכה דניס הרן בן-דור. הוצאת הכורסא ותשע נשמות, סדרת חוצפנית. 2020. (ראה אור במקור ב-1923)
  • אחייניתו של פלובר; פגישה מקרית; תרגמה סמדר גונן, ערך ראובן מירן. נהר ספרים, 2022. (ראה אור במקור ב-1933)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dorothy Bendon Van Ghent, Willa Cather, University of Minnesota Press, 1964 (הספר בקטלוג ULI)
  • Marilee Lindemann, Willa Cather, Queering America, Columbia University Press, 1999 (הספר בקטלוג ULI)
  • Joan Ross Acocella, Willa Cather and the Politics of Criticism, University of Nebraska Press, 2000 (הספר בקטלוג ULI)
  • Janis P. Stout, Willa Cather and Material Culture: Real World Writing, Writing the Real World, University of Alabama Press, 2005 (הספר בקטלוג ULI)
  • Guy Reynolds (ed.), Cather Studies: Willa Cather as a Cultural Icon, University of Nebraska Press, 2007 (הספר בקטלוג ULI)
  • Melissa J. Homestead (ed.), Guy Reynolds (ed.), Willa Cather and Modern Cultures, University of Nebraska Press, 2011 (הספר בקטלוג ULI)
  • Sarah Cheney Watson (ed.), Ann Moseley (ed.), Willa Cather and Aestheticism: from Romanticism to Modernism, Farleigh Dickinson University Press, 2012 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וילה קאתר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Condé Nast, A Walk in Willa Cather’s Prairie, The New Yorker, ‏2017-09-25 (באנגלית אמריקאית)