ויליאם האו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם האו
William Howe, 5th Viscount Howe
לידה 10 באוגוסט 1729
לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביולי 1814 (בגיל 84)
פלימות', הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה טוויקנהם עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה איטון קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פרנסס קונולי (2 ביוני 1765–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1746 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה לוטננט גנרל עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
עיטורים
מסדר האמבט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גנרל ויליאם האו רוזן האו החמישיאנגלית: William Howe, 5th Viscount Howe‏; 10 באוגוסט 172912 ביולי 1814), חבר מסדר האמבט והמועצה המלכותית הבריטית, היה קצין בצבא הבריטי אשר עלה לדרגת המפקד העליון של הכוחות הבריטיים במהלך מלחמת העצמאות האמריקנית. האו היה אחד משלושה אחים שהיו בעלי קריירות צבאיות מרשימות.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהתגייס לצבא הבריטי בשנת 1746, האו שירת באופן נרחב במלחמת הירושה האוסטרית ובמלחמת שבע השנים. הוא התפרסם בזכות תפקידו בלכידתה של קוויבק ב-1759, כאשר הוא הוביל כוח כדי ללכוד את הצוקים באנסה-אן-פולון, ואפשר בכך לגנרל ג'יימס וולף להנחית את הכוח שלו נגד הצרפתים בקרב מישורי אברהם. האו גם השתתף במערכות כיבוש לואיסבורג, בל לי והוואנה. הוא התמנה לתפקיד סגן המושל של האי וייט, תפקיד שהחזיק עד 1795.

האו נשלח לצפון אמריקה בחודש מרץ 1775, והגיע במאי, לאחר שמלחמת העצמאות האמריקאית פרצה. לאחר קרב באנקר היל, בו אבדו חיילים בריטים רבים, אך הושג ניצחון פירוס, נטל האו את הפיקוד על כל הכוחות הבריטיים בצפון אמריקה מידי הגנרל תומאס גייג' שפיקד עליהם לפניו. עד מהרה יכול היה להתהדר בלכידתם המוצלחת של שני ערים: ניו-יורק ופילדלפיה. עם זאת, התכנון המבצעי הבריטי הכושל לשנת 1777 תרם לכישלון של ג'ון בורגוני בקרב סרטוגה, כישלון אשר שיחק תפקיד מרכזי בכניסת צרפת למלחמה. תפקידו של האו בפיתוח תוכניות אלה והמידה שבה היה אחראי לכשלים הבריטיים באותה שנה (למרות ההצלחה האישית הברורה שלו בפילדלפיה) הם שני נושאים הנתונים בוויכוח היסטורי ועכשווי.

הוא התפטר מתפקידו כמפקד העליון של הכוחות הבריטיים בצפון אמריקה בשנת 1778, וחזר לאנגליה, שם היה פעיל לעיתים בהגנה על האיים הבריטיים. הוא שימש במשך שנים רבות כחבר בפרלמנט וקיבל תואר אבירות על ניצחונותיו במלחמת העצמאות האמריקנית. הוא ירש את הרוזנות של האו עם מותו של אחיו ריצ'רד בשנת 1799. היה נשוי, אך ללא ילדים, וכך נגוזה הרוזנות של האו עם מותו בשנת 1814.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם האו בוויקישיתוף