ויליאם פריירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספריית גייזל

ויליאם לאונרד פריירהאנגלית: William Leonard Pereira‏; 25 באפריל 1909 - 13 בנובמבר 1985) היה אדריכל אמריקאי מודרניסטי. האסתטיקה העתידנית של בנייניו שואבת את השראתה מעולם המדע הבדיוני וחלק מהם נראים כחלליות של חייזרים שנחתו על פני האדמה. עם זאת המבנים שתכנן נעדרי קישוטים ומוקפדים מבחינה פונקציונלית. בנוסף לקריירה מצליחה כאדריכל הייתה לפריירה גם קריירה בהוליווד בתחום העיצוב האמנותי והאפקטים המיוחדים.

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריירה נולד בשיקגו, בן למשפחה שמוצאה מפורטוגל. הוא למד ארכיטקטורה באוניברסיטת אילינוי יחד עם בן-כיתתו, שיהפוך לשותפו 20 שנה מאוחר יותר, צ'ארלס לאקמן. ב-1933 השתתף בתכנון התערוכה העולמית של שיקגו (1933). אחד מן הבניינים הראשונים שתכנן (יחד עם אחיו, האל) היה תיאטרון אסקווייר (Esquire Theater) המהווה את אחת הדוגמאות הטובות לאדריכלות אר דקו בשיקגו.

לקראת סוף שנות השלושים עבר ללוס אנג'לס ועבד כאדריכל פרטי.

קריירה בהוליווד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות הארבעים עבד בתעשיית הסרטים בהוליווד. ב-1942 זכה, עם שותפים, בפרס אוסקר לאפקטים מיוחדים בסרט Reap the Wild Wind. ב-1944 עיצב אמנותית את הסרט ג'יין אייר ואת הסרט Since You Went Away. ב-1945 הפיק את הסרט האפל Johnny Angel וב-1946 הפיק את הסרט From This Day Forward (מיום זה ואילך).

עם צ'ארלס לאקמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית שנות החמישים חבר לצ'ארלס לאקמן עמו למד באילינוי. בין הפרויקטים שתכננו נמצאים כמה מן המבנים המודרניסטיים שאפיינו את אדריכלות התקופה בלוס אנג'לס, אשר שמו דגש על קווים נקיים ומעוגלים ומבנה אוירודינמי, עיצוב שקרא "סילוני" או "חללי". גולת הכותרת של עבודתם הוא המבנה הנושאי של נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס, כמו כן תכננו את "עיר הטלוויזיה" של CBS בפיירפקס, את מלון הילטון בברלין, את מלון דיסנילנד ועוד.

לאחר התפרקות השותפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1959 התפרקה השותפות עם לאקמן, ופריירה הקים את אחד ממשרדי האדריכלים הגדולים בארצות הברית דאז, William L. Pereira & Associates. בין היתר ביצע את תוכנית העיר אירווין בקליפורניה ואת האוניברסיטה שלה, פרויקט ענק שבגינו הופיע דיוקנו על שער טיים מגזין בספטמבר 1963. כמו כן תיכנן כ-250 מבנים ומכלולים, בהם מוזיאון האמנות של לוס אנג'לס, נמל התעופה הבינלאומי של סן פרנסיסקו וספריית גייזל באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו.

ב-1972 תכנן את המבנה המזוהה עמו ביותר ואחד החדשניים בארצות הברית, פירמידת טרנסאמריקה בסן פרנסיסקו.

אחד המבנים האחרונים שתכנן (ב-1982) היה מלון שרתון דוחה, בירת קטאר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sam Hall Kaplan, L A Lost & Found: An Architectural History of Los Angeles, Hennessey & Ingalls, 2000 ISBN 978-0940512238

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]