ויליאם רוזקרנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם סטארק רוזקרנס
William Starke Rosecrans
GenWmSRosecrans.jpg
לידה 6 בספטמבר 1819
מחוז דלוור, אוהיו, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
פטירה 11 במרץ 1898 (בגיל 78)
רדונדו ביץ', קליפורניה, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי "אולד רוזי"
השכלה האקדמיה הצבאית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ארצות הבריתארצות הברית צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות 18421854, 18611865
דרגה מייג'ור גנרל (ארצות הברית 19) מייג'ור ג'נרל
תפקידים בשירות

מלחמת האזרחים האמריקנית

  • מפקד ארמיית המיסיסיפי
  • מפקד ארמיית הקמברלנד
  • מפקד זירת מיזורי
פעולות ומבצעים

מלחמת האזרחים האמריקנית

עיטורים
אוניברסיטת נוטרדאם עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים אזרחיים
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-1 של קליפורניה, 4 במרץ 1881 – 3 במרץ 1885
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ויליאם סטארק רוזקרנסאנגלית: William Starke Rosecrans) היה ממציא, פוליטיקאי ודיפלומט אמריקאי, וקצין בצבא ארצות הברית. תפקידו כגנרל בתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית הוא זה אשר הקנה לו את פרסומו. הוא ניצח במספר קרבות חשובים בזירה המערבית של מלחמת האזרחים, אולם, תבוסתו בקרב צ'יקמוגה בשנת 1863 קטעה למעשה את הקריירה הצבאית שלו.

בשנת 1842 סיים רוזקרנס את האקדמיה הצבאית של ארצות הברית (ווסט פויינט), מדורג חמישי מתוך כיתה של חמישים ושישה. לאחר מכן שירת בצבא ארצות הברית בתפקידי הנדסה, וכן שירת כפרופסור בווסט פויינט. בשנת 1854 פרש רוזקרנס מהצבא, והפך ארכיטקט ומהנדס אזרחי. הוא זכה להצלחה ניכרת, ניהל מיזמים שונים בתחום מכרות הפחם, ערך סקרים גאולוגיים, והמציא מספר המצאות.

בתחילת מלחמת האזרחים הוביל רוזקרנס יחידת מתנדבים מאוהיו, אשר בין חבריה היו רתרפורד הייז, ויליאם מקינלי (נשיאים לעתיד), וסטנלי מתיוס (אנ') (שופט עליון לעתיד). הוא קיבל מינוי כבריגדיר ג'נרל בצבא הסדיר וזכה להצלחה בקרבות הראשונים בווירג'יניה המערבית אל מול רוברט א' לי. בשנת 1862, בזירה המערבית, ניצח בקרב איוקה וקרב קורינת' השני, כאשר היה תחת פיקודו של מייג'ור ג'נרל יוליסס גרנט. נטייתו של רוזקרנס לדיבור מהיר וגס, ונכונותו לחלוק על הממונים עליו באופן פומבי, גרמו ליריבות מקצועית בינו לבין גרנט (וכן מזכיר המלחמה אדווין סטנטון), יריבות אשר השפיעה על הקריירה של רוזקרנס.

לאחר קרב קורינת' קודם רוזקרנס לדרגת מייג'ור ג'נרל, קיבל את הפיקוד על גייס XIV, והוביל אותו לניצחון בקרב סטונס ריבר אל מול יריבו מן הקונפדרציה בראקסטון בראג. לאחר קרב זה החל רוזקרנס בארגון מחדש של הגייס והפך אותו לארמיית הקמבלנד. בראש ארמיית הקמברלנד יצא רוזקרנס למערכת טולהומה, סדרת תמרונים מבריקה אשר דחקה את צבא הקונפדרציה אל מחוץ למרכז טנסי. לאחר התארגנות קצרה המשיך רוזקרנס במערכת צ'יקמוגה, אשר בתחילתה הצליח לגרום לנסיגת צבא הקונפדרציה בפיקוד בראג אל מחוץ לעיר האסטרטגית צ'טנוגה באמצעות סדרת תמרונים ואיגופים. עד אותה עת הייתה הקריירה הצבאית של רוזקרנס רצופה הצלחות. הוא היה אהוב על חייליו, אשר כינו אותו "אולד רוזי" (רוזי הזקן), אך היה קשה עם קציניו. רוזקרנס היה בעל אופי כספיתי, ובפרוץ הקרב נטה להגיע להתרגשות יתר, מה שגרם לו לגמגם ולהיות קשה להבנה. בנוסף, נטה להתערב בניהול הפרטים הקטנים ביחידות המשנה שלו ולעקוף את שרשרת הפיקוד.

המרדף בעקבות צבאו של בראג הסתיים בהתנגשות דמים בקרב צ'יקמוגה. בקרב זה הייתה ארמיית הקמברלנד של האיחוד ערוכה להגנה, בעוד ארמיית טנסי של בראג תקפה חזיתית. ביום הראשון לקרב נהדפו כל התקפותיו של בראג. אולם ביום השני, בעקבות מידע שגוי שקיבל, נתן רוזקרנס פקודה שגויה לתזוזת אחת מיחידותיו, מה שיצר פירצה זמנית בקווי ההגנה של צבאו. בצירוף מקרים חסר מזל הייתה פירצה זו אל מול התקפה מרוכזת של הקונפדרציה, מה שגרם לנסיגה מבוהלת של שליש מצבאו. רוזקרנס, אשר איבד את עשתונותיו בעקבות תהפוכות הקרב, נסוג עם חלק צבאו המוכה, בעודו מותיר את יתרת צבאו בשדה הקרב. ארמיית הקמברלנד נסוגה אל צ'טנוגה, ובראג הטיל עליה מצור.

בעקבות התבוסה המשפילה, הודח רוזקרנס מתפקידו כמפקד ארמיית הקמברלנד על ידי גרנט. הוא קיבל את הפיקוד על זירת מיזורי, שם לחם נגד הפשיטה של פרייס במיזורי, אולם לא מילא יותר תפקיד משמעותי במלחמה.

בבחירות 1864 שקל אברהם לינקולן לגייס את רוזקרנס כמועמדו לסגן נשיא. המהלך טורפד על ידי מזכיר המלחמה סטנטון, אשר יירט את מכתב ההסכמה של רוזקרנס אל לינקולן, והסתיר אותו. לאחר המלחמה עבר רוזקרנס לקליפורניה, שם עסק במיזמים עסקיים שונים. הוא שירת במספר מינויים דיפלומטיים ופוליטיים, ובשנת 1880 נבחר כנציג המחוז ה-1 של קליפורניה לבית הנבחרים של ארצות הברית. הוא שירת בקונגרס בין 1881–1885. רוזקרנס נפטר בקליפורניה, בשנת 1898. בשנת 1908 נטמנו שרידיו בבית הקברות הלאומי ארלינגטון, וירג'יניה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוס קאטון, מלחמת האזרחים האמריקנית, הוצאת משרד הביטחון, 1979.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם רוזקרנס בוויקישיתוף