וילמוש קומלוש
 | |
| לידה |
29 בינואר 1893 Šuľa, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
27 בפברואר 1959 (בגיל 66) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Klein Vilmos |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| צאצאים |
יוצי קומלוש, אנדראש קומלוש |
  | |
וילמוש קומלוש (במקור קליין, בהונגרית: Komlós Vilmos; שולה,[1] 29 בינואר 1893[2] – בודפשט, 27 בפברואר 1959)[3] היה שחקן יהודי-הונגרי. אחת הדמויות הקלאסיות של מערכוניו של לאסלו ודנאי בשם האצ'ק ושאיו שהוצגו ביחד עם ינה הרצג במשך כמעט שלושה עשורים[4].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילמוש קליין נולד במשפחה יהודית כבנם של יוז'ף קליין, בעל בית מרזח ושל רגינה מייסנר. הוא פגש את בלה שאלאמון בהופעה של להקת חובבים ושאלאמון עודד אותו להצטרף לקבוצה. קומלוש היה תלמיד בית הספר למשחק של סידי ראקושי ואז בגיל תשע עשרה כבר היה בחוזה בסובוטיצה. ארבע שנים מאוחר יותר, בפץ' ואחר כך בתיאטרון האופרטה של בודפשט. הוא עבד גם כמנהל בנק תקופה קצרה. תחנתו האחרונה בעיר שדה הייתה בעיר בקשצ'בה. לאחר מכן, היה חבר בכמה במות קברט מרכזיות בבודפשט כמו: "במת בולוואר טרז" (Terézkörúti Színpad), "קברט פודיום" (Pódium Kabaré), "וריאטה קמרי" (Játékszín (Budapest)) "קומדיה"[5]. בשנת 1934 העבר למשך שנה לתיאטרון קיראי שלא היה תיאטרון קומדיה.
אין בקורותיו נתונים בתקופת השואה, וקרוב לוודאי לא הופיע באף תיאטרון בשל יהדותו. לאחר 1945 הגיע שוב לקברט פודיום, ואחריו "ורייטה העם". בשנת 1951 חתם חוזה בתיאטרון הבמה העליזה שזה עתה הוקם. גם הופעתו האחרונה הייתה שם - עבור אלה מתחת לגיל 120 - ב-19 בינואר 1959 ביחד עם שחקנים ידועי שם מהשורה הראשונה כמו ינה הרצג, בלה שאלאמון, לאסלו קזל, יוז'ף מארקוש (אלפונזו), אישטוואן רוז'וש, הדי ז'ולנאי ודורוטיה גצי.
אשתו הייתה השחקנית אירמה פינטר, לה נישא בשנת 1916 בסובוטיצה. ילדיו -יוצי קומלוש ואנדראש קומלוש[6] - המשיכו במקצוע המשחק.
ספר זיכרונו העליז הופיע בשנת 1940 בהוצאת קלאס בשם "איפה היה, איפה לא היה ....".
בשנת 1982, יצאו על תקליט אחד עשרה מערכונים שלו מתוך האצ'ק ושאיו שנכתבו במקור על ידי לאסלו ודנאי[7].
את הפופולריות הנצחית של וילמוש קומלוש ניתן לייחס לדמותו של שאיו, שהכה בשולחן השיש בבית קפה כדמות של שחקן אופי מעולה.
מתפקידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר הופעותיו בהצגות בכורה שנרשמו במאגר התיאטרון (1946–): 33[8]
- Eugène Labiche: Florentini kalap (Dalabert) המגבעת מפירנצה
- Alekszandra Brustein: Tamás bátya kunyhója (Gordon) אוהל הדוד טום
- Goetz: Erényes otthon (Tiszteletes)
- Molière:
- Urhatnám polgár (Jourdain)
- Képzelt beteg (Argan) החולה המדומה
- Fejér István–Csizmarek Mátyás: Bukfenc (A papa)
בסרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Megölöm ezt a Hacsekot! (1932, rövidfilm)
- Hacsek a Korzón (1932, rövid)
- Kísértetek vonata (1933) – utas a vonaton
- Vica, a vadevezős (1933) – Sajó
- Iza néni (1933)
- Mindent a nőért! (1933-34)
- Hacsek és Sajó - A börtöntöltelék (1934, rövidfilm)
- Hacsek és Sajó - Az égő nadrág (1934, rövidfilm)
- Hacsek és Sajó - A két ültetvényes (1934, rövidfilm)
- Meseautó (film, 1934)(1934) – hentes
- A királyné huszárja (1935) – Döbröközi Ödömér, színigazgató
- Barátságos arcot kérek! (1935) – ügynök
- Hol alszunk vasárnap? (1937, rövid) – Ladányi Hugó, irodavezető
- Az én lányom nem olyan (1937) – kéményseprő
- Beszterce ostroma (1948) – Bogdán, adóvégrehajtó
- Janika (1949) – házmester
- Állami Áruházáz (1952)
- Fel a fejjel (1954) – férfi a cirkuszban
- 2X2 néha öt (1954) – útjavító
- Gábor diák (1956) – uzsorás
- Dollárpapa (1956)
- Vasvirág (film (1958)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון תיאטרון הונגרי
- מאגר התיאטרון. המוזיאון הלאומי והמכון להיסטוריה של התיאטרון
- עורך לקסיקון הומור: מיקלוש קפושי מסת"ב 963-86162-3-7
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילמוש קומלוש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Helyesírása vitatott
- ^ "Születési bejegyzése a losonci izraelita hitközség születési akv. 5/1893. folyószáma alatt".
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. XI. kerületi állami halotti akv. 206/1959. folyószáma alatt
- ^ Az első opust 1928-ban mutatták be – egyes források szerint az évszám: 1929 – Nagy Endre kabaréjában, a Terézkörúti Színpadon.
- ^ A Komédiában hasbeszélőként működött.
- ^ Fiával, tizenhárom alkalommal szerepelt azonos előadásban.
- ^ LPX 16641
- ^ 2011. április 6.-i lekérdezés