ויקיפדיה:ביכורים/תלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלם[עריכת קוד מקור]

שיחת ביכורים

שלום לכולם, ותודה לאופק על הזמנתה, ובכלל על ההשקעה בביכורים - מיזם מאוד חשוב ותורם להיבט החברתי והאנושי של ויקיפדיה כקהילה.

אנצל את הבמה הזו כדי ל'הרהר בקול' כמה הרהורים של סוף תהליך, מסקנות ותובנות, גם אם הם לא התגבשו לחלוטין. אשמח לשמוע את התובנות וההארות (וכן, אפשר גם ב-ע') שלכם.

נכנסתי לוויקיפדיה בתחילת שנת הלימודים הנוכחית כמרצה במכללה, ודרך זו, של יצירת תוכן דרך הדרכה והכוונה, היא עיקר התרומה שלי כאן. השנה העברתי קורס השתלמות שעסק בעיבוד שאלות של זיכרון, קהילה, הנצחה ושורשים. החומרים היו מעניינים, מרצים אורחים, הרבה טעימות מחקר ההיסטוריה, סוגיות של זיכרון והנצחה, גניאולוגיה וכדומה. והשאלה ששאלתי את עצמי הייתה איך לאחד את כל זה למהלך משמעותי אחד, שיעניק משמעות וכיוון לתהליך הלמידה כולו. והתשובה שעלתה - ואני לא זוכרת למה ואיך, כיוון שלא היה לי מגע קרוב לכאן עד לשלב הזה - הייתה ויקיפדיה. וכך נולד ויקישטעטל - מוזמנים לבקר :)

לא אפרט כאן על המיזם, שאישית מאוד התרגשתי ממנו, וכן גם כל מי שנטל בו חלק; תוכלו לראות זאת שם, עם קצת תמונות מתערוכה של התוצרים, סרטון המתאר את התהליך, וכן כנס שבו הציגו הסטודנטיות את הסיפורים והתהליכים שעברו עליהן במהלך הקורס וההשתתפות במיזם. כאן הייתי רוצה להדגיש עד כמה השימוש בפלטפורמה של ויקיפדיה כבסיס ליצירה, הוביל לתהליך למידה יוצא דופן בקורס, ומה הפוטנציאל העצום בעיניי להשתתפות כזו במפעל המדהים של האנציקלופדיה הגדולה בעולם.

ויקיפדיה ואקדמיה - הילכו שתיהן יחדיו?[עריכת קוד מקור]

מדי פעם עולים דיונים בקהילה על עבודות ויקידמיות, ונשמעות טענות לכאן ולכאן. נראה לי שהטענה העיקרית שעולה היא בעיית האיכות: ערכים לא די מקיפים או יסודיים, ובעיקר לא 'ויקיזיציוניים'. עם זאת, דווקא מהזווית של מרצה הייתי רוצה להדגיש, שמבחינתי אחת התועלות המרכזיות והחשובות ביותר הייתה בתהליך עצמו. ויקיפדיה מהווה מקום נפלא ללמוד ולהתפתח בו, לחוות למידה שיתופית אמיתית, ליהנות מהפריה הדדית, וליצור מרחב למידה מפרה - ברמה האישית וברמה הציבורית כאחד. נראה לי שאסור לשכוח את התועלות הגדולות הללו, ולחשב את התרומה של העבודות הויקידמיות - ויותר מכך, העבודות של תלמידי תיכון - במונחים של תוכן ותוספת על המידע הקיים. נראה לי שהייחודיות של ויקיפדיה היא לא רק בהיותה אנציקלופדיה חופשית ברשת, אלא גם בהיותה מצע חופשי וייחודי ללמידה ולהתפתחות, שבו כל פרט חש חופשי ללמוד ולהפתח בדרכו (כמובן תוך התאמה למסגרת, זה חלק חשוב מרכישת למידה משמעותית בתוך מרחב קהילתי לומד).

כמובן שיש לחשוב על האופן לעשות זאת בצורה שלא תפגע בזמנם של חברי הקהילה. ראיתי שיש חברים בקהילה שמתעניינים דווקא בעבודה של ליווי וחניכה - כך שיהיו תמיד כאלה שישמחו לקחת על עצמם את התפקיד החשוב והמשמעותי הזה. אך התועלת עולה על ההשקעה, גם אם מדובר בתועלת חברתית וחינוכית ולא בהגדלת נפח האנציקלופדיה דווקא.

לדוגמה, כמה רשמים של סטודנטיות בעקבות הקורס, נראה לי שדרכם אפשר להתרשם מהערכים הנלווים לעבודה מסוג זה:

- "החוויה הייתה מאתגרת, אך גם מעניינת מאוד, חוויתי שיתופיות וולנטרית של ויקיפדים נוספים וזה היה מאוד מעניין".

- "[ויקיפדיה כיום] יותר ידידותית בעיני ומהווה מאגר מידע ולמידה אנושי מדהים!"

- "ראיתי שיש רווח חשוב בלמידה מאנשים שונים ורבי ידע".

- "אני מקווה שכל המורים יעבדו בדרך של גילוי הסקרנות ולעורר למחשבה, כך ראוי ללמוד".

- "זה מרתק וסוחף אני נהינת מעבודת התחקיר - ושמחה על ההזדמנות לעסוק בזה באופן מקצועי ומלמד, מבחינתי זה הגשמת חלום!!"

הייתי רוצה לראות את ויקיפדיה כרשת החברתית לשיתוף בידע, כשם שהרשתות החברתיות האחרות משמשות לשיתוף בחוויות ובתובנות מהחיים. דמיינו לכם עולם שבו אנשי האקדמיה מוותרים על הקמצנות הטבעית שלהם בנוגע למחשבות ולמידע, ומשתפים את הציבור הרחב במסקנותיהם. זה קצת אוטופי, אבל אולי יש דרכים להוביל לכך? אולי כדאי ליצור מערכת של קרדיטים מתאימים לאנשי האקדמיה, כדי שהם יוכלו להשתתף באופן חופשי ומתאים יותר ביצירה של האנציקלופדיה הזו. למשל, כמו שבאינציקלופדיות רגילות מקובל לציין את כותבי הערך במקום כלשהו, גם כאן אפשר לבנות פורמט של הפניה להערות שוליים - שבהם יהיה הפניה לשם המשתמש של בעל הידע, וכך הוא יוכל לשתף גם במסקנות ובתובנות אישיות, כשם שעושים במאמרים אקדמיים. זה יכול לשנות לחלוטין את פני השיח של הידע בעולם: ויקיפדיה יכולה להפוך למקום שבו השיח בין כל מומחי הידע בכל התחומים נפגש, ומעשיר את הידע הרב-תחומי שלנו אודות הערכים הספציפיים, שהם תמיד רב-תחומיים במהותם. הדיונים בדפי השיחה יכולים להפוך לדיונים בין אנשי המקצוע לבין כלל הציבור, באופן שיהפוך את מגדל השן של האקדמיה לרלוונטי וקהילתי יותר מתמיד. כחלק מההרהורים הללו פניתי לנסות ליצור מיזם לשיתוף קצת אחר של האקדמיה, הוא בהתהוות אבל שלב החשיבה חשוב לא פחות מהביצוע (ראו גם למטה בקשה להשתתפות בחשיבה הניסיונית בכיוון).

עוד כמה הרהורים[עריכת קוד מקור]

פורים בבית הספר העברי בבנגאזי

מורשת עברית לוויקיפדיה העברית![עריכת קוד מקור]

מיזם ויקישטעטל עסק בהעשרת הידע על ההיסטוריה שלנו: להנצחת קהילות יהודיות, בדרך כלל קהילות שלסטודנטית היה קשר משפחתי או עקיף כלשהו אליה. בדרך זו נשתמרו  למעשה זכרונות משפחתיים, תמונות ישנות (כחוקרת היסטוריה יצא לי לפגוש משפחות שבשלב מסוים זורקות את התמונות הישנות מכיוון שהן "ישנות ומקומטות מדי ולא מעניינות אף אחד", כך שזה בהחלט משאב שלא תמיד עשוי להישמר), תיעוד שבעל-פה שאלמלא עבודתה של הסטודנטית היה יורד לטימיון. נראה לי שיש חשיבות רבה לסוג זו של עבודה ויקיפדית שגם יוצר ומשמר תוכן חדש או תוכן שעשוי להיאבד. אנו כקבוצה הרגשנו תחושה של שליחות, ששאבה את הכל לעשייה. אולי אפשר להשקיע יותר בתחום ההיסטוריה, הזיכרון והמורשת הייחודיים שלנו? אולי כדאי להקים מיזמים שיקדמו את הכיוון? לשם דוגמה, עד שרונל כתבה במסגרת המיזם את הערך על הקהילה היהודית בויסבאדן, היה בוויקיפדיה ערך על העיר ויסבאדן, וערך נפרד על בניין העירייה החדש בויסבאדן - ואף לא מילה על הקהילה היהודית שהייתה במקום.

'שם משתמש' ואמינות[עריכת קוד מקור]

למה ברשתות חברתיות כמו פייסבוק מקובל להזדהות בשם, ואילו כאן הכותבים שומרים בקנאות על זהות חשאית? אחרי הכל, אנחנו כותבים כאן אנציקלופדיה. לשם מה כל השושואיסטיות הזו? מה הבעיה לעמוד מאחורי הדברים? נראה לי שאם רוב הכותבים היו מזדהים בשמם המלא הייתה יותר אמינות לדברים, ואולי גם - מי יודע? - התייחסות יותר רצינית ועניינית בדיונים בין חברי הקהילה. יותר קל לתקוף את גארפילד המצויר או את גילגמש הקדום, מאשר שם רגיל של מישהו שיכול היה להיות שכן או מורה שאנחנו מכירים. ומנגד, יותר קל גם לתקוף אחרים תחת שם כזה (הדברים כמובן לא נוגעים כלל לגארפילד או גילגמש הוויקיפדים המדהימים שלנו - זו סתם דוגמה טובה לשמות משתמש).

אני ואתה נשנה את העולם - אפשר גם דרך ויקיפדיה[עריכת קוד מקור]

אלכסנדרה, סטלה והדס, יוצרות הערך על הקהילה היהודית בבנגאזי, במסגרת מיזם ויקישטעטל.jpg

לוויקיפדיה, כאנציקלופדיה שהופכת למקור המידע העיקרי עבור אנשים רבים בארץ ובעולם, יש כוח עצום להשפיע על המציאות, דרך עיצוב הגון ומחודש של המידע הקיבוצי שלנו. דוגמה טובה לכך היא הדחיקה של נשים מן ההיסטוריה, והאפשרות לאזן אותה מחדש באמצעות הידע המונגש בוויקיפדיה. דוגמה חזקה לכך ראיתי בקורס השנה: שלוש סטודנטיות, אלכסנדרה, סטלה והדס, החליטו, מתוך תחושה של שליחות חברתית, לכתוב דווקא על הקהילה היהודית בבנגאזי וגורלה בשואה (על אף שלא היה להן קשר משפחתי לקהילה זו). במסגרת העבודה על הערך הייתה אצלן תחושה של מחויבות עמוקה והתרגשות רבה, והן נסעו ותיעדו זיכרונות של יוצאי הקהילה בישראל. בכנס שנערך ביום השואה להצגת תוצרי המיזם, הציגה הדס את הערך והסיפור שמאחוריו. בסוף הרצאתה שתי נשים מהקהל סיפרו בנפרד על כך שרק כעת, בעקבות ההיכרות עם קורות הקהילה דרך הערך, הבינו הן ובני משפחתן את שעבר על משפחתן בתקופת השואה, ועל כך שהתיאורים של בני המשפחה על שואה באזור היו אכן "רציניים". האם יש דרך טובה יותר להשפעה על התודעה החברתית-ההיסטורית מדרך זו?

אולי אפשר תמונה במקום אלף מילים? ויקיפדיה כאנציקלופדיה חזותית[עריכת קוד מקור]

אחרי הרבה 'ברברת' בדוקטורט, בספרי לימוד, טיוטות מאמרים וכדומה, מצאתי את הכתיבה בוויקיפדיה כמייגעת קצת, עם כל הרצון הטוב; נראה שאני במצב של קצת יגיעה ממילים. כך שמצאתי את עצמי מתחילה להעלות תמונות לערכים המתאימים, וזוהי גם דרך לשלב תחביב ישן (פעם חלמתי להיות צלמת, וזה שהתמונות לא כ"כ איכותיות זה לא בגללי אלא בגלל המצלמה...קריצה). וזה שוב רק הרהור - לפעמים אפשר לכתוב את הדברים על ידי רצף של תמונות איכותיות עם הסברים מפורטים. לי אישית יותר כיף לקרוא כך, במיוחד כשאני רוצה לקבל התרשמות כללית על נושא מסוים. אולי ניתן ליצור פורמט כתיבה כזה, למשל כמבוא לערך? אחד היתרונות הגדולים של אנציקלופדיה מקוונת הוא ההזדמנות לחקור מחדש את הדרכים להעברת המידע לקורא. ניסיתי ליצור דבר מעין זה בערך על מאיירת ספרי הילדים האהובה עליי (ועם ילדים קטנים, ספרי ילדים הופכים לחומר הקריאה העיקרי) איה גורדון-נוי - מאוד נהניתי מהיצירה של הערך, ונראה לי שקורא שיסתפק בהתבוננות ביצירות המקסימות שאיה הסכימה לתרום ובהסברים הנלווים, יקבל תמונה שלמה של יצירתה. ויש בוויקיפדיה ערכים רבים שמדגימים זאת הרבה יותר טוב... תאווה לעיניים :)

"זה לא מקובל בוויקיפדיה"[עריכת קוד מקור]

נתקלתי כמה פעמים בביטוי הזה. הוא קצת הפריע לי. מצד אחד, כמובן שכדאי ורצוי שלוויקיפדיה יהיה מבנה בסיסי מוסכם, שלא נצטרך לדון עליו שוב ושוב; מצד שני, נראה לי שהיקשרות מוגזמת למבנה הזה (כמו גם לביטוי "גרסה יציבה") עלול ליצור קיפאון גם כאן, באנציקלופדיה הדינמית והמתפתחת תדיר שכולנו רוצים ליצור ביחד. בואו ניתן לה להישאר לעד עם הגמישות המחשבתית, ההיגיון האנושי הבריא, ההזדמנות ליצירה תמידית ויצירתית, ולא נאלץ אותה להיכנע לתבניתיות המקובלת.

וכעת, בקשה[עריכת קוד מקור]

חברי תנועת נוער יוצרים צורת מגן דוד במקלות, ביאליסטוק, תרצ"א

האם יש כאן מישהו אשר נדבה רוחו אותו, חובב היסטוריה ומורשת, שהיה רוצה לעזור למיזם ויקישטעטל? אני לא בטוחה האם יש לי את הזמן והמשאבים הדרושים על-מנת להרחיב מיזם כזה לממדים שאליהם נראה שהוא צריך לצמוח. עם זאת, נראה לי שחבל מאוד לוותר על כך. אולי יש מישהו שהיה רוצה להצטרף? אשמח מאוד לשמוע. יש הרבה גופים רציניים שמתעניינים במיזם וחושבים לתמוך בו. צריך לחשוב איך עושים זאת אם כן בצורה חכמה ומועילה. החלום שלי הוא להרחיב את המיזם למשהו שכל התלמידים בישראל יוכלו להתחבר אליו, ולכתוב את סיפור המורשת התרבותית הייחודית להם. מעניין אתכם? בואו!

ואם אתם מורים להיסטוריה או למקצוע אחר רלוונטי בתיכון - אולי תרצו להפעיל את הניסיון בכיתתכם? זה מתאים כפרויקט רב-תחומי להערכה החלופית בכיתה י', שישלב עבודה רצינית על ההיבטים ההיסטוריים, החברתיים, הלשוניים והוויזואליים של הערך, בהתאם לתחומים והמגמות הקיימים בבית-הספר.

ועוד בקשה - בואו לעזור ליוזמה בהתהוות - ויקי"ארץ"[עריכת קוד מקור]

מתוך אמונה בהשפעות החיוביות וההדדיות שיש לקשר בין ויקיפדיה לאקדמיה, הצעתי למחלקה החביבה שבה סיימתי את הדוקטורט, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה בבר-אילן, להשקיע בכיוון של שיתוף פעולה פורה עם ויקיפדיה. הם לגמרי בכיוון: כרגע מדובר על כך שהמרצים יעברו השתלמות מיוחדת בנושא, וסטודנט לתואר מתקדם ימונה כאחראי לתמיכה בתהליך ההטמעה במחלקה, והמרצים עצמם ישתלבו בעשייה בוויקיפדיה כמומחים בתחומם, ולא רק כמרצים המכוונים את תלמידיהם בלמידה. הכיוון הזה נראה לי גם כן חשוב ביותר. מדובר במחלקה רב-תחומית הנוגעת בכל ההיבטים הנוגעים לחקר ארץ ישראל - היסטוריה, ארכאולוגיה, החי והצומח וכו'. אם יש מישהו שמתעניין בתחומים אלה או ככלל בשיתוף פעולה זה, אשמח מאוד שתיכנסו לדף המחלקה (ויקי"ארץ") ותעירו את הערותיכם כבר בשלב ראשוני זה, שייווצר כבר כעת שיתוף  פעולה פורה ומשמח.

תודות[עריכת קוד מקור]

ואיזה כיף שיש הזדמנות כה טובה להודות!

ראשית כל, תודה גדולה לכל הקהילה המקסימה שכאן. יש תלונות פה ושם על התנהגות ביקורתית, כוחנית ואולי גם דורסנית בקהילה. לשמחתי, על אף שמראש דאגתי להתאזר עוז במרפקים המתאימים, לא נזקקתי להם; כמעט-כמעט-כמעט לא 'צעקו' עליי. גם לסטודנטיות שלי התייחסו יפה, באופן כללי. משוטטות בדפי השיחה והדיון למיניהם נראה לי שהקהילה התבגרה עם השנים, ועברה ברובה לשיח מכיל, מאפשר ומכוון לתרומה ולא לחסימה. וגם אם יש יחידים שעוד לא עלו על הגל - למה אנחנו מצפים? אחרי הכל, מדובר כאן בפסיפס אנושי מגוון ודינמי, וטבעי שיש מגוון של קולות וסגנונות ביטוי וביקורת. הרוח הכללית היא העיקר, ובאופן כללי מדובר ברוח טובה שנושבת בכיוון חיובי. ועל זה נאמר: לכו בכוחכם זה והשפעתם אור וטוב על ישראל.

ובאופן פרטני יותר (וסליחה מראש מכל מי ששכחתי):

קובץ על יד הופיע כמעט מיד, הסביר פנים, העיר ברוח טובה - וכשלא היה בטוח איך הערה מסוימת עשויה להתקבל, פשוט שלח את הדברים ישירות במייל (יצא לי מחורז, די בטעות אבל מתאים כאן :). מאוד התרשמתי מהחשיבה המעמיקה על חווית ההסתגלות של הוויקיפד המתחיל. שימו לב, זה טיפ כללי - באמת קשה להסתגל בהתחלה לדו-שיח הוויקיפדי הנצחי, שנשאר לעד בדפי השיחה, גם אם הוא מלא בשגיאות מביכות; כמה יפה לחשוב על כך ולחסוך הערות בדף השיחה!

חנה תמכה בסבלנות ובמסירות רבה בכל הסוגיה הרגישה-להפליא של העלאת תמונות וטיפול בזכויות יוצרים. סטודנטיות שלי הביעו התפעלות רבה ממסירותה בתמיכה בתהליך החיפוש והחקר שלהן, בלב רחב ובנפש חפצה (אחת הסטודנטיות אף דברה על כך בהרחבה בכנס שנערך ביום השואה).

בשמת וענת, יוצרות הערך על קהילת יהודי ביאליסטוק, במסגרת מיזם ויקישטעטל.jpg

ביקורת כשמו כן הוא הביע ביקורת עניינית, תורמת ומכבדת, וכדי לתרום עוד להבנת הדברים הגדיל לעשות והחל לכתוב ערך מלא כמחווה וכהשראה לכתיבה במסגרת המיזם.

לסטר נכנסה כמעט לכל הערכים של הסטודנטיות, פרגנה וגם העירה - גם לערכים שהיו בשלבי טיוטה ראשוניים, וגם כאלה שהיו קצת מפדחים (בעיניי) - והכל בכבוד, בהערכה להשקעה של הסטודנטיות ובהענקת מקום לחשיבה שלהן ולדרך עיבודן את החומר. אגב נראה לי שלסטודנטים שמנסים את צעדיהם הראשונים בכתיבה מאוד נחמד לקבל התייחסות עניינית ומעריכה לדברים, עוד בשלב הטיוטה.

מתניה קפץ לדף השיחה רק כדי להביע את הערכתו - כמה לא מובן מאליו, וכמה תורם צעד קטן זה לתחושה הטובה של העורכים והמשקיעים מזמנם וממרצם.

קרן - ולפניה חן - תרמו בהתעניינות, בייעוץ מקצועי, באוזן קשבת ותומכת, ובנכונות להושיט יד לעזרה ולתמוך במקרה הצורך.

ואחרונות חביבות, הסטודנטיות היקרות שלי: כמה סבלנות, גמישות לשינויים ולרעיונות חדשים על הדרך, התלהבות ועניין - היה כל כך כיף ביחד. תודה לכן.