ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:עם קשה עורף
עם קשה עורף הוא ביטוי במקרא, מכינויי עם ישראל, המתאר את האופי העקשני המיוחס ליהודים.
מקור הביטוי ומשמעותו[עריכת קוד מקור]
מקור הביטוי מופיע בפרשת כי תשא, בסיפור על חטא העגל, שלאחריו נתכנו בני ישראל על ידי ה' "עם קשה עורף": ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא”[1]. משמעות הביטוי וסיבתו היא מחמת סירוב בני ישראל לשמוע בקול ה' בדרישתו מהם לעזוב את העבודה הזרה.
המסרב לשמוע תוכחה נקרא קשה "עורף", כיוון שהמסרב לשמוע את דברי הקורא אליו מאחוריו, אינו מפנה את פניו אליו[2]. רבי אברהם בן הרמב"ם מבאר שהביטוי "קשה" עורף הוא לשון מושאל ממי שיש לו מחלה שגורמת שיתקשה ערפו וקשה לו לנטות ולהתכופף.
בחז"ל[עריכת קוד מקור]
מהו והנה עם קשה עורף הוא אמר ר' יהודה בן פולויה בשם רבי מאיר ראוים הן להערף. אמר רב יקים ג' חצופים הם, חצוף בחיה כלב, בעוף תרנגול, ובאומות ישראל. אמר ר' יצחק בר רדיפא בשם ר' אמי אתה סבור שהוא לגנאי ואינו אלא לשבחן, או יהודי או צלוב
את דברי המדרש "או יהודי או צלוב" פירש רבי יעקב משה הלין ”בשעת גזירות השמד נותנים הבחירה ליהודי או יהודי או צלוב אותך על העץ והוא נותן נפשו ואינו רוצה להמיר דתו, נמצא קשה עורף לשבח”[3].
בחז"ל מצוין כי גם בתקופתם היה כינוי זה בשימוש לתיאור היהודים[4].
ראה גם[עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- עם קשה עורף, באתר "מחלקי המים"
- קשה עורף, באתר אספקלריה
- היתרון: עם קשה עורף, באתר הידברות
- הרב נחום אליעזר רבינוביץ', כי עם קשה עורף הוא, שיחה בישיבת ברכת משה
- הרב יצחק סלצר, פרשת כי תשא - עם קשה עורף, באתר ישיבת נהריה
- תבנית:אתר ישיבה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ ספר שמות, פרק ל"ב, פסוק ט'. ראה עוד: שם פרק ל"ג, פסוק ג' ופסוק ה'; פרק ל"ד, פסוק ט'; ספר דברים, פרק ט', פסוק ו' ופסוק י"ג.
- ^ אבן עזרא, שמות פרק ל"ב, פסוק ט'.
- ^ פירוש ידי משה שם. וראה עוד רמב"ן, ויקרא פרק א פסוק יד, ישראל לא יחליפו בוראם ותורתו לעולם אלא או יהודי או צלוב.
- ^ ראה שמות רבה, פרשה מ"ב, פסקה ט': "א"ר אבין עד עכשיו קורין את ישראל בחוצה לארץ האומה של קשה עורף".
{{נו}}