שמות רבה
שמות רבה ידוע גם כמדרש ואלה שמות רבה הוא מדרש אגדה לספר שמות האוגד שני חיבורים נפרדים. איגוד החיבורים מתוארך כחיבור אחד למאה ה-11 או ה-12 ומקום כתיבתו אינו ידוע. הכינוי רבה הוצמד לספר ככל הנראה על ידי מקבצים מאוחרים אשר צירפוהו יחד עם בראשית רבה וויקרא רבה.
שני החלקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיבור מורכב משני חלקים שונים אשר סודרו על ידי עורכים שונים. החלק הראשון (פרשות א -יד) דורש את פרקים א -י של ספר שמות, והוא מכונה במחקר שמות רבה א, החלק השני (פרשות טו -נב) ראשיתו בדרשות על ספר שמות פרק י"ב והוא מכונה במחקר שמות רבה ב'.
מאפייני חלק א[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלק זה כולל דרשות על סדר הפסוקים באופן דומה לבראשית רבה, כדרכו של מדרש פרשני. לפי החוקר יום-טוב ליפמן צונץ, מסדר המדרשים כנראה כיוון להמשיך את בראשית רבה עד פרשת החודש הזה לכם שבה מתחילה המכילתא. לצורך זה הוא השתמש במהדורת תנחומא שאין בידינו כבסיס ושאב דרשות שלמות מן התלמוד הבבלי תוך תרגום השפה ללשון מדרשי ארץ ישראל. יחד עם שני מקורות אלו ליקט המסדר דרשות מכמה מדרשים נוספים כמו הפסיקתא רבתי ותנא דבי אליהו. כיוון שבסיסו של החיבור היה התנחומא, שמות רבא א' מחולק לפרשיות לפי סדר הקריאה הארץ ישראלי בניגוד לסדר שנהוג בבראשית רבה.
מאפייני חלק ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
סגנונו הוא מדרש דרשני מסוג התנחומא, מדרש שבנוי סביב נושאים שונים שקשורים לפסוקים הפותחים את סדרי הקריאה בתורה. חלק זה קדום לחלק הראשון ואין בו שימוש בסוגיות שלמות מן הבבלי כמו בחלק הראשון.
תארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
ר' עזריאל בעל 'פירוש האגדות' ציטט את שני חלקי החיבור כספר אחד לראשונה במאה ה-13 ולאחריו הרמב"ן ואחרים. ולכן מניחים שצירוף שני החלקים השונים לכדי חיבור אחד נוצר לא יאוחר מן המאה ה-12. כיוון שהחלק הראשון מסתמך על כתבי מדרש תנחומא תיארוכו תלוי בהכרח בסוגיית התארוך של התנחומא, סוגיה שעדיין לא נפתרה.
אביגדור שנאן תיארכו למאה העשירית, ואילו ברֶגמן מתארך למאה ה-12.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מהדורה מדעית של שמות רבה א יצאה לאור על ידי אביגדור שנאן בשנת תשמ"ד.
- י. ל. צונץ, הדרשות בישראל, מוסד ביאליק, ירושלים תש"ז, עמודים 124–125.
- דב נוי, מבוא לספרות האגדה, אקדמון, ירושלים תשל"ג, עמודים 186–192.
- ענת רייזל, "שמות רבה", בלקסיקון מבוא למדרשים, עמ' 117; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ענת רייזל, שמות רבה, באתר "מחלקי המים"
- שמות רבה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מדרש רבה לחומש שמות, באתר "דעת"
- מידע על שמות רבה בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
ספרות המדרשים | ||
---|---|---|
מדרשי הלכה תנאיים
(200 לספירה עד 400 לספירה לערך) |
מכילתא דרבי ישמעאל • מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי • ספרא • ספרי במדבר • ספרי זוטא במדבר • ספרי דברים • מכילתא דברים • ספרי זוטא דברים | |
מדרשי אגדה קלאסיים
(400 לספירה עד 600 לספירה לערך) |
בראשית רבה • איכה רבה • פסיקתא דרב כהנא • ויקרא רבה • אסתר רבה (פרשיות א-ו) | |
מדרשי תקופת הביניים
(600 לספירה עד 750 לספירה לערך) |
שיר השירים רבה • קהלת רבה • רות רבה • דברים רבה • מדרשי התנחומא • שמות רבה (פרשיות יב-מ) • מדרש שוחר טוב | |
המדרש המאוחר והילקוטים
(750 לספירה והלאה) |
תנא דבי אליהו • פרקי דרבי אליעזר • במדבר רבה • ילקוט שמעוני • פסיקתא זוטרתא • מדרש הגדול • ילקוט המכירי • הגדות התלמוד (ילקוט) • עין יעקב |