ישיבת ברכת משה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישיבת ברכת משה
ישיבת מעלה אדומים.jpg
ישיבת הסדר
תאריך ייסוד ה'תשל"ז
השתייכות ישיבות הסדר
ציונות דתית
מייסדים הרב חיים סבתו
הרב יצחק שילת
ראש הישיבת הסדר הרבנים נחום אליעזר רבינוביץ', חיים סבתו ויצחק שילת
תלמידים כ-250
מיקום שכונת מצפה נבו, מעלה אדומים
קואורדינטות 31°47′25″N 35°18′02″E / 31.7902570°N 35.3005323°E / 31.7902570; 35.3005323קואורדינטות: 31°47′25″N 35°18′02″E / 31.7902570°N 35.3005323°E / 31.7902570; 35.3005323
אתר האינטרנט של הישיבה
(למפת הרי ירושלים רגילה)
Jerusalem area.svg
 
ישיבת ברכת משה
ישיבת ברכת משה
ישיבת ברכת משה

ישיבת ברכת משה היא ישיבת ההסדר במעלה אדומים. בראשות הישיבה עומדים הרב נחום אליעזר רבינוביץ', הרב חיים סבתו והרב יצחק שילת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה נוסדה בשנת ה'תשל"ז (1977) על ידי הרב סבתו והרב שילת, אז שני רבנים צעירים יוצאי ישיבת הכותל, ביוזמתו של הרב אריה בינה, ראש ישיבת נתיב מאיר.

בתשע השנים הראשונות לקיומה שכנה הישיבה במישור אדומים, ולאחר מכן עברה לשכונת מצפה נבו שבמעלה אדומים. בשנותיה הראשונות של הישיבה עמדו בראשה הרב סבתו והרב שילת, אשר מפאת גילם הצעיר לא ראו עצמם כראויים לתואר "ראש הישיבה"; ובשנים תש"מ-תשמ"א ניתן השיעור הכללי בישיבה על ידי דוד הנשקה (כיום פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, אז תלמיד שיעור ה' בישיבה). בשנת תשמ"ג הגיע לעמוד בראשות הישיבה הרב נחום אליעזר רבינוביץ'. בכ' תמוז תשע"ה מונו שוב הרב סבתו והרב שילת לראשי הישיבה לצדו של הרב רבינוביץ ולבקשתו.

לאחר שנים רבות בהן מסר הרב רבינוביץ את השיעור הכללי בישיבה, החל משנת תשע"ו מוסרים את השיעור ברוטציה שבועית הרב סבתו, הרב שילת והרב יונתן רוזין. בישיבה וכולל הלכה בראשות הרב אלישע אבינר.

במשך עשרות שנים למדו תלמידי הישיבה לתואר ראשון בחינוך במכללת ליפשיץ בירושלים. לאחר מיזוג המכללה במכללת הרצוג מתקיימים הלימודים בקמפוס המכללה באלון שבות.

ספריית הישיבה החדשה נתרמה לזכרו של סגן משנה יובל הימן, צוער בקורס קצינים שנפל במהלך מבצע צוק איתן.

בשנת 2010 למדו בישיבה כ-250 תלמידים ועוד כ-70 היו בשירותם הצבאי. לישיבה כ-1,200 בוגרים. מנהל הישיבה וראש מכון מעליות הוא הרב גלעד גרוס.

דרכה של הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מדגישה את העיסוק במשנתו של הרמב"ם, בעיקר בשל דרכם של ראשי הישיבה, הרב רבינוביץ והרב שילת. עם זאת, בישיבה ישנן גישות נוספות, וצוות הרבנים התחנך בבתי מדרש מגוונים בתוך הציונות הדתית. לצד לימודי גמרא בעיון ישנם גם שיעורי מחשבה, תנ"ך, הלכה וחסידות. הישיבה מעודדת חשיבה רציונלית ופתוחה. רוב בוגריה ממשיך לאחר הלימודים בישיבה ללימודים אקדמיים.

בעבר לימדו בישיבה הרב אלחנן סמט, הרב יאיר דרייפוס, הרב חנן פורת, הרב חגי לונדין, הרב אלישע וישליצקי, הרב שלמה לוי ועוד.

בימים הנוראים, מתקיימות בישיבה תפילות משולבות: נוסח עדות המזרח בתפילות שחרית ומנחה ונוסח עדות אשכנז בערבית ומוסף. הישיבה הוציאה לאור קובץ סליחות המשולב מנוסחי העדות שלפיו מתפללים בישיבה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטאון הישיבה, "מעליות", מונה שלושים כרכים של מאות עמודים כל אחד. בקובץ מאמרים עיוניים בנושאים מגווונים.

הישיבה מוציאה עלון תלת שבועי בשם "עולה מן המדבר", שבו מאמרים של רבני הישיבה, תלמידיה ולעתים גם בוגריה, בענייני הלכה, תנ"ך, מחשבה ועוד. בעבר יצאה גם חוברת חצי שנתית, "השכל הפועל", ובה קטעי שירה, ספרות ומסות.

עלון בוגרים מצומצם יותר, "לעילא", נשלח בתפוצת מיילים לבוגרי הישיבה. מדי חודש מתקיים בישיבה ערב לימוד תורה לבוגרים.

לישיבה אתר אינטרנט ובו שיעורים המועברים בישיבה. נכון לנובמבר 2016 נמצאים באתר כ-13,000 שיעורים בנושאים שונים. באתר פירושים על כל ספר משנה תורה לרמב"ם שכתבו אברכים ותלמידים בישיבה, מאמרים, סיכומי שיעורים, עלוני בוגרים ותלמידים ועוד.

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד הישיבה פועלת הוצאת הספרים "מכון מעליות". המכון מוציא לאור בעיקר ספרים שנכתבו על ידי רבני הישיבה. במסגרת המכון יצאו ויוצאים לאור בין היתר:

  • ספרי ראש הישיבה, הרב רבינוביץ', ובהם פירוש יד פשוטה על היד החזקה לרמב"ם
  • ספרי הרב אלחנן סמט בתנ"ך: "עיונים בפרשות השבוע", "פרקי אליהו" ו"פרקי אלישע"
  • הוצאה מחודשת של פירוש הרלב"ג על התורה
  • "תורת אמך" על סוגיות במסכת ברכות, מאת הרב אליהו ליפשיץ, ר"מ שיעור ב'
  • פירוש "פקודי ישרים" על ספר המצוות לרמב"ם

בוגרים נוספים של הישיבה הלכו בדרכו של הרב סבתו וכתבו יצירות ספרותיות העוסקות בשירות הצבאי ובשותפות במערכות ישראל[1].

מבוגרי הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דב שוורץ (הציונות הדתית ורעיון האדם החדש, ישראל (כתב עת) 16, 2009 עמוד 154), ציין בהקשר זה את: חיים סבתו, תיאום כוונות, תל–אביב 1999; מיכאל (מיקי) שיינפלד, בא מלבנון: בכל מקום שהם, תל–אביב 2007; עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, תל–אביב 2008; יאיר אנסבכר, כצל ציפור, תל–אביב 2009.