ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/צפנת בת פניאל

צפנת בת פניאל היא דמות המופיעה באחת מאגדות החורבן. אגדות אלו מתארות את הנעשה בירושלים במהלך חורבן בית שני, שהתרחש בתשעה באב.

האגדה[עריכת קוד מקור]

האגדה על צפנת בת פניאל מופיעה במסכת גיטין^[1], מסופרת על ידי ריש לקיש.

האגדה מספרת על צפנת בת פניאל, בתו של הכוהן הגדול, שהייתה יפה מאוד. היא נקראה צפנת כיוון שמרוב יופיה הכול היו צופים בה. בגרסה אחרת של הסיפור, לא הייתה בעולם אשה יפת-תואר מצפנת.

במהלך החורבן נשבתה על ידי גיבור רומי, והוא "נתעלל בה כל הלילה". אולם בבוקר החליט למכרה כשפחה. על כן הלביש אותה שבעה חלוקים והוציא אותה לשוק והכריז "מי יקנה שפחה נאה". בא אדם מכוער מאוד, אדם "קל שבקלים וריק שבריקים", ודרש לראות את יופיה לפני קנייתה. לאחר חילופי דברים הסכים המוכר להראות את גופה. לפי גרסת המדרש הסירו ממנה ארבע שכבות והקונה דורש לראות עוד. הסירו ממנה שתי שכבות נוספות, וכשהגיעה לשכבה השביעית היא קרעה מעצמה את הבגד, נתפלשה באפר וצעקה צעקה גדולה "ריבונו של עולם, אם עלינו לא חסת, על קדושת שמך הגיבור למה לא תחוס?".

לפי גרסה אחרת של הסיפור, קרעה צפנת את החלוק השביעי עד טבורה ואמרה לקונה: "שוטה שבעולם! ראה שאין כמותי בעולם, ובת כהנים גדולים אני". על נערה זו ניבּא הושע ואמר: פן אפשיטנה ערומה והצגתיה כיום-היוָלדה^[2].

לקח ומוסר השכל[עריכת קוד מקור]

כחלק מאגדות החורבן, מתאר הסיפור, בקריאה ראשונית ופשוטה שלו, את ההתאכזרות של הכובשים במהלך החורבן.

במסכת גיטין, משווה ריש לקיש את הסיפור לקינתו של ירמיהו^[3] "בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאום יבא השודד עלינו" ריש לקיש מדגיש שמדובר בעלינו, ולא עלייך, כלומר עד כמה כל אחד יכול להפגע^[4].