ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי יעקב משולם אורנשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי יעקב משולם אורנשטיין (תקל"ה, 1775 - כ"ה באב תקצ"ט, 1839), רב, פוסק, אב"ד לבוב, ומגדולי רבני גליציה. מכונה הישועות יעקב על שם ספרו.

תולדותיו[עריכת קוד מקור]

נולד בסטנוב שבפולין לרבי מרדכי זאב אורנשטיין, שהיה אחר כך רבה של לבוב. הוא היה צאצא לשושלת רבנים שהחזיקה במשרת הרב בלבוב במשך יותר מ-150 שנה. לאחר פטירת אביו, כשהוא עדיין ילד, גדל בירוסלב. שם נישא עם שרה בתו של גביר מקומי בשם צבי הירש, שנים אחדות סיפק לו חותנו את צרכיו ביד נדיבה ואף פתח לו ישיבה במקום.

בהמשך כיהן כרב בז'ולקווה. לאחר פטירת רבי צבי הירש רוזאניס בו' בכסלו תקס"ה (1804), התמנה באותה השנה (1805) כרב וראש ישיבה בלבוב על כיסא אביו, אך הוא בא ללבוב לממש את המינוי רק בשנה שלאחר מכן.

בשנת ה'תקע"ו (1816) היה מעורב בפרשת החרם שהוטל על שני משכילים: רבי שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) והירש נטקס (מקורות משכיליים מאוחרים העלו את המספר לארבעה). הרב אורנשטיין לא הטיל את החרם, שנראה שמקורו היה בחוגי החסידים, אך הואשם על ידי השלטונות בכך שלא דיווח עליו. עם זאת, הפקידים קבעו כי לא היה אויב לחינוך המודרני. בפקודת השלטונות, לאחר שהואשם על ידי המשכילים בקנאות חשוכה, נאלץ לקרוא דרשה בגרמנית שבה הוכרז כי לחרם לא היה תוקף[1].

כתב את הספר "ישועות יעקב" על השולחן ערוך, שעל שמו זכה לכינויו. הספר ישועות יעקב כולל ארבעה כרכים על האורח חיים, שלושה כרכים על היורה דעה ושלושה כרכים על אבן העזר, בנוסף נדפס גם כרך שו"ת. בפירוש הישועות יעקב חלק קצר המסביר את השולחן ערוך וחלק ארוך יותר המביא את דעות קודמיו ודן בהן. ספר חידושיו על חמשה חומשי תורה נקרא גם הוא 'ישועות יעקב' ונדפס לראשונה בורשא בתרע"ב.

על השתלשלות מינויו בצעירותו לרב בירוסלב, וסירובו לכתב המינוי ניתן לקרוא בהקדמה לספר המידות על פי המגיד מדובנא[2].

בנו היחיד היה הרב מרדכי זאב אורנשטיין, אב"ד פרעמישלא נפטר בחייו. אחיו היה הרב משה יהושע העשיל אורנשטיין. אחייניו היו רבי יוסף שאול נתנזון ורבי מרדכי זאב איטינגא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ רחל מנקין, "החרם בלמברג 1816 - רברבנות משכילית והיסטוריוגרפיה יהודית", ציון ע"ג.
  2. ^ סיפור מינוי הרב אורנשטיין ודחייתו את הרבנות מופיע בהקדמת אברהם דב בער פלאם לספר המידות על פי המגיד מדובנא (באתר הספר העברי). תחילה הציעו את המינוי לדודו הזקן. לשמחתם זה סירב, והעבירו את המינוי לרב אורנשטיין. אלא שאשת הדוד ששמעה על מינוי הצעיר התקוממה על כך שבעלה יהיה פחות מאחיינו. זו שכנעה את הדוד הזקן לחזור בו מסירובו. הרב אורנשטיין שמע זאת ומיד ויתר על מעמדו. ועד העיר החליט בכל זאת לבוא ולפייסו על אבדן הרבנות בירוסלב. במקרה נקלע למקום המגיד מדובנא. זה, כבר במדרגות, הצליח למצוא הסבר יפה בכתובים, והרב אורנשטיין זכר זאת לטובה גם בערוב ימיו. (בספר הרב מוזכר מספר פעמים כ'רב א"ש' - ראשי תיבות אורן-שטיין, מתוך כוונה לשמר את זכויות היוצרים של המספר שמשמעות שמו 'אש'.)
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.



קטגוריה:רבנים אורתודוקסים קטגוריה:רבנים גליציאנים קטגוריה:פרשני השולחן ערוך קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת קטגוריה:משפחת אורנשטיין (לבוב) קטגוריה:לבוב: רבנים קטגוריה:ז'ובקבה: רבנים קטגוריה:אבות בתי דין