ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי מאיר דן פלוצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "כלי חמדה" מפנה לכאן. לערך העוסק במחבר ספר אחר בשם "כלי חמדה", ראו כלי חמדה (פירושונים).
הרב מאיר דן פלוצקי

הרב מאיר דן רפאל פְּלוֹצְקִי (תרכ"ו - ה'תרפ"ח ; 18661928), היה מרבני יהדות פולין בתחילת המאה ה-20, ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, יושב ראש הוועד הפועל של אגודת הרבנים בפולין ומראשי המתיבתא בוורשה, פעל לחשיפת זיופו של תלמוד ירושלמי על סדר קודשים, מחבר הספר כלי חמדה על התורה וספרים נוספים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרכ"ו (1866) לגעלה ולחיים יצחק, שהיה מחסידיו של רבי חנוך העניך מאלכסנדר. כבר מגיל צעיר ניכרו כשרונותיו והתמדתו. בגיל 9 נשלח לבית מדרשו של רבי חיים אלעזר וואקס בקאליש. אחרי שנתיים שלחו רבי חיים אלעזר ללמוד אצל חותנו, רבי ישראל יהושע מקוטנא. במחיצתו למד כשנתיים ולאחריהם עבר ללמוד בסוכטשוב אצל רבי אברהם בורנשטיין האדמו"ר מסוכטשוב. על רבו זה אמר: "האיר עיני בדרך לימוד בתורה הקדושה והתחלתי לטעום אצלו נועם מתיקות תורתנו הקדושה".[1] בתרמ"ב (1882) נשא אישה בעיר דווארט. הורי אשתו קנו עבורו ספרייה גדולה ופרנסו את הזוג במשך עשר שנים רצופות. היה מחסידי אדמו"רי גור: השפת אמת ובנו האמרי אמת.

רב ומנהיג[עריכת קוד מקור]

ב-1891 החל לכהן כרבה של העיר דווארט. ב-1903 הוציא לאור את ספרו הראשון "חמדת ישראל", וב-1906 את חלקו הראשון של ספרו "כלי חמדה".

ב-1912 ביקר בארץ ישראל בשליחות כולל פולין כדי לעמוד מקרוב על בעיות שונות שהתעוררו בניהול ענייני ה"כולל" בארץ ישראל. ב-1918 אחרי 27 שנות רבנות בדווארט הוכתר כרב העיר אוסטרוב מזובייצק במקומו של רבי יוסף קאליש שהתמנה לאדמו"ר מאמשינוב. בשנת 1920 היה שותף לפרסום הירחון הרבני "דגל התורה" בעריכתו של רבי מנחם מנדל כשר ובהשתתפות רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, רבי מנחם זמבה ורבי יעקב מאיר בידרמן.

פעל לחשיפת זיופו של תלמוד ירושלמי על סדר קודשים שנתפרסם באותה העת על ידי שלמה פרידלנדר שטען כי מצא את כתב היד המקורי שלא התגלה מעולם. הזיוף זכה בהתחלה להסכמותיהם של כמה רבנים, אולם בהמשך נתגלתה התרמית, לא מעט בזכות פעילותו של פלוצקי.[2] כמו כן פרסם מאמרים, בעיתונות החרדית של אגודת ישראל, כנגד כתבים חדשים שזייפו מכתבים מהבעש"ט ותלמידיו.

אחרי מלחמת העולם הראשונה עמד בראש משלחת רבנים שנסעה לאנגליה, בלגיה וארצות הברית במטרה לאסוף כספים להקמת סניף אגודת ישראל בפולין. בחזרתו לפולין המשיך לעסוק בענייני הציבור, לפסוק תשובות ולהכריע בסוגיות סבוכות בחיים הציבוריים של יהודי פולין. הוא השתתף בכל כינוסיה של אגודת ישראל. בשנת 1922 נשא דרשה נלהבת בכינוס הארצי של אגודת ישראל בפולין. דרשה זו עשתה רושם רב על הנאספים ואף הודפסה בספרו "כלי חמדה" בחלק החמישי. באותה שנה התמנה ליושב ראש "אגודת הרבנים בפולין". באותה תקופה עסק בהתרת נשים עגונות מעגינותן. בעיה שהתעוררה בעקבות מלחמת העולם שזה עתה הסתיימה.

ב-1926 (תרפ"ו) נסע פעם נוספת לארצות הברית על מנת לגייס כספים לישיבת "המתיבתא" בוורשה. בשובו מהמסע עזב את עירו ועבר לוורשה במטרה ללמד ב"מתיבתא", אולם לאחר כמה חודשים הוא לקה בסרטן ונפל למשכב עד לפטירתו בו' בניסן ה'תרפ"ח 1928.

  • חמדת ישראל - על שם סבו, רבי ישראל פלאצקי. חלק א' מכיל מכיל חידושים על ספר המצוות של הרמב"ם. בחלק ב' ישנם חידושים על התלמוד והשולחן ערוך. זכה להסכמותיהם של מורו, רבי אברהם מסוכטשוב, רבי אליהו חיים מייזל, רבי חיים הלוי סולובייצ'יק ורבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים. החלק הראשון יצא לאור בשנת תרס"ג 1903. לספר נלווה קונטרס "בית יהודא" מאת בנו, אלעזר יהודה שנפטר בהיותו בן 18 בלבד.
  • כלי חמדה - פירוש על התורה. החלק הראשון יצא לאור בשנת תרס"ו 1906 ומיד נתחבב על חריפי הלמדנים בפולין וזכה למספר רב של מהדורות. דרכו של רבי מאיר דן בספר זה לפרש את פסוקי התורה בדרך של פלפול הלכתי-תלמודי. שם הספר לקוח מדברי המשנה: "חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה" (אבות פרק ב'). מתואר[3] שעל שולחנו של הרב קוק, בסעודה שלישית, היו מונחים בשבתות שלושה ספרים: 'לקוטי תורה' לאדמו"ר הזקן, 'שפת אמת' ו'כלי חמדה' .
  • שאלו שלום ירושלים - חיבור להוכחת זיופו של תלמוד ירושלמי על סדר קודשים שנתפרסם באותה העת וזכה בתחילה להסכמותיהם של כמה רבנים. בהמשך נתגלתה התרמית, לא מעט בזכות פעילותו של הרב פלוצקי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ג, בני ברק, תשמ"ז, עמ' צט-קמט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

  1. ^ הקדמה לספר "חמדת ישראל"
  2. ^ קונטרס שאלו שלום ירושלים
  3. ^ הרב משה צבי נריה, מועדי הרא"ה, עמ' י'


קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל קטגוריה:רבנים פולנים קטגוריה:רבנים חסידים קטגוריה:מחברי ספרי דרוש קטגוריה:ילידי 1866

קטגוריה:נפטרים ב-1928 קטגוריה:ראשי ישיבה פולנים