ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי אברהם חיים שור
| שער ספרו תורת חיים שהודפס בחייו | |
| שער ספרו תורת חיים שהודפס בחייו | |
| כינוי | "התורת חיים" |
|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 1632 ט' בטבת ה'שצ"ב |
| מקום קבורה | תבנית:עיר ודגל |
| מקום פעילות | בלז, סטנוב |
| השתייכות | יהדות גליציה |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה |
| בני דורו | רבי בנימין אהרן סלניק, רבי יוסף שלמה דלמדיגו |
| חיבוריו | "תורת חיים", "צאן קדשים", "בדק הבית" |
| בת זוג | בת רבי אברהם מייזלש מקרקוב |
| אב | רבי נפתלי צבי שור |
הרב אברהם חיים שור (נפטר בט' בטבת ה'שצ"ב, 3 בינואר 1632[1]) היה מגדולי רבני גליציה. נודע על שם ספרו "תורת חיים" על התלמוד הבבלי, וכן על שם ספרו "צאן קדשים".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]
נולד לרבי נפתלי צבי שור, תלמיד הרמ"א ורבו של הב"ח[דרוש מקור], ממשפחת שור שמצאצאי רבי יוסף בכור שור. נשא את בתו של רבי אברהם מייזלש מקרקוב, שהיה מחותנו של הרמ"א. כיהן כאב"ד בסטנוב ולאחר מכן בבלז. יש המציינים כי כיהן גם כרב בעיר לבוב, בה נפטר[2]. היה בקשרי מכתבים עם גדולי דורו, ומופיע בספריהם, כמו אצל רבי בנימין אהרן סלניק בשו"ת "משאת בנימין", ואצל רבי יוסף שלמה דלמדיגו בספרו "אֵילִם".
על מצבתו נכתב: ”כתבו בעט ברזל עלי שמיר שבר אשר ה' קראנו, אמרנו בקבר זה מקור חכמה נקבר, ועולם בא בעוורון, נגנז ארון הקודש שנת שצ"ב טבת, נשברו לוחות והארון, עשירי ותשעה בו יספרו אבלו, לבל יבוא לדור אחרון, הוא הגאון מוהר"ר אברהם חיים בן הגאון מוהר"ר נפתלי שור”.
ספריו[עריכת קוד מקור]
חיבר מספר ספרים, שמהם הפכו לנכס צאן ברזל בעולם התורני:
- תורת חיים - חידושים על תשע מסכתות בתלמוד בבלי. חלק א' הודפס עוד בחייו, לובלין 1624; וחלק ב' הודפס סמוך לאחר פטירתו, קרקוב 1636.
- צאן קדשים - הגהות על סדר קדשים, ונדסבק תפ"ט. את חיבור זה ערך יחד עם רבי מרדכי אשר, רבה של בז'ז'ני. בספרו הוא מגיה לעומק את סדר קדשים שהיה מרובה בשיבושים וטעויות. את הספר הביא לדפוס אחד מצאצאיו שקיבל את כתב היד מידי צאצא אחר של המחבר, כ-100 שנה אחר פטירת המחבר. הספר הודפס עם הסכמות מרבי יחזקאל קצינאלפוגין ("הכנסת יחזקאל"), רבי משה חגיז (בעל "לקט הקמח" ו"משנת חכמים") ורבנים נוספים, וכן גם רבי יעקב משולם אורנשטיין ("הישועות יעקב") כתב הסכמה נלהבת על הספר. הוא התקבל במהרה באהדה בעולם התלמוד. רבי יעקב יצחק הורוביץ ("החוזה מלובלין") כותב על עצמו כי התאמץ להשפיע על כמה מו"לים שידפיסו את הספר, וכי ראוי לכל למדן לרכוש אותו, בלא לחוש על המחיר הספר.
- קונטרס בדק הבית - הערות על שולחן ערוך, חלק אבן העזר. הודפס בתוך הספר "גור אריה" של רבי יהודה אריה ליב מקאליש, אמסטרדם תצ"ג.
חיבורים נוספים נותרו בכתב יד.
משפחתו[עריכת קוד מקור]
- אחיו רבי אפרים זלמן שור - בעל "תבואת שור".
- אחיו רבי שמואל שור. הרב אלכסנדר סנדר שור היה מצאצאיו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- דוד הלחמי, רבי אברהם חיים שור (בעל "צאן קדשים"), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- "שור, אברהם חיים בן נפתלי הירש", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- הספר תורת חיים, באתר היברובוקס
- הספר צאן קדשים, באתר היברובוקס
- אברהם חיים שור, תורת חיים : חדושים על מסכת הש"ס, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ תאריך זו הוא המקובל, אך יש המאחרים את תאריך פטירתו ב-20 יום, לכ"ט בטבת, וזאת על פי נוסח מצבתו. ראו באנציקלופדיה היהודית.
- ^ לוינשטיין, עיר תהילה.
קטגוריה:רבנים גליציאנים קטגוריה:רבנים פולנים אברהם חיים קטגוריה:פרשני התלמוד קטגוריה:בלז: רבנים קטגוריה:ראשוני האחרונים קטגוריה:אבות בתי דין