משפחת שור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משפחת שור היא משפחה יהודית עתיקה ומיוחסת, בת כאלף שנים, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, מנהיגי ציבור, חוקרים ומלומדים. על פי מסורות המצוטטות בספרי ייחוס מן המאות האחרונות, ראש שושלת משפחת שור הוא רבי יוסף בכור שור. המשפחה נדדה מאורליאן למרכז ולמזרח אירופה.

"תולדות משפחת שור", ספרו של חיים דובעריש פריעדבערג, המתאר בפירוט את קורות המשפחה לאורך הדורות, יצא לאור בפרנקפורט בשנת תרס"א (1901). ביוזמת פרופ' שמואל שור, נצר לשושלת בכור שור, נערך הספר מחדש בשנת 1988 על ידי הרב דוד אברהם מנדלבוים ויצא לאור בארץ בהוצאת גל-עד, מכון להנצחת מורשת חכמי פולין, בני-ברק. בנו של שמואל שור, רנן שור, מנהל בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, קיבל בינואר 2017 אות "אביר הספרויות והאמנות" של הרפובליקה הצרפתית, כדי סגירת "מעגל משפחתי".

ענף אחר של משפחת שור שאינו מיוחס למשפחת שור המקורית הוא של משפחת שור מירושלים – שהקימה באמצע המאה ה-19 את יקב ציון, היקב המשפחתי הראשון בארץ ישראל. הם אימצו את שם משפחת שור מגיסם שנפטר צעיר, כדי לזכות ברישיון לייצור יין שהיה בבעלותו מהטורקים. יש המייחסים בטעות את מקור שם משפחתם שו"ר לראשי התיבות שוחט ורב.

מבני משפחת שור[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה לאחד מענפי משפחת שור:

משפחת הרב שמואל יצחק שור[עריכת קוד מקור | עריכה]

דור ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

דור שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנם הרב אברהם צבי שור – בנם של הרב שמואל יצחק והרבנית גיטל שור. חתנו של רבי פנחס ברנדווין מברז'אן (חתנו של רבי אברהם מסטרטין). עלה לארץ ישראל וכיהן כראב"ד בבד"ץ כוללות החסידים בירושלים. מחבר ספר שו"ת שביבי אש.[3][4]
  • בנם הרב זלמן לייב שור - שימש כשופט במדינת גאליציה.
  • הרב צבי יהודה לאו - נישא ללאה הינדא, בתם של הרב שמואל יצחק וגיטל שור. היה רב בלבוב.
  • הרב מרדכי הלפרין - נישא למרגלא, בתם של הרב שמואל יצחק וגיטל שור. נפטר שנים ספורות לאחר נישואיהם, והותיר בת יחידה.
  • הרב יעקב שמשון שפירא – נישא למרגלא, בתם של הרב שמואל יצחק וגיטל שור, לאחר שהתאלמנה. מצאצאי רבי פנחס מקוריץ.
  • הרב אריה בקנרוט - נישא לשרה עטיל, בתם של הרב שמואל יצחק וגיטל שור. נינו של הרב אריה לייב הלר מחבר ספר "קצות החושן".

דור שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דור רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב שמואל אבידור הכהן – בנם של הרב מרדכי ורבקה הכהן. רב, עיתונאי וסופר. שימש רבו של כפר שמריהו. נישא למשוררת אריאנה הרן.
  • הרב פרופ' פנחס פלאי - בנם של הרב מרדכי ורבקה הכהן. משורר, סופר, עיתונאי והוגה. נישא לפנינה פלאי.
  • הרב מנחם הכהן - בנם של הרב מרדכי ורבקה הכהן. רב, סופר ועיתונאי, לשעבר רב ההסתדרות וחבר כנסת. נשוי לפרופ' דבורה הכהן, היסטוריונית.
  • טובה וכטפוגל – בתם של הרב מרדכי ורבקה הכהן. עיתונאית. נישאה לרב יהושע וכטפוגל מפילדלפיה, נכדו של הרב יצחק יעקב וכטפויגל.
  • יחזקאל פוגל – נישא לאמרמה, בתם של הרב מרדכי ורבקה הכהן. מייסד ומנהל "המרכז החרדי", המוסד הראשון להכשרה מקצועית לחרדים, ממובילי ההשכלה וההכשרה המקצועית בציבור החרדי.
  • יהושע הגר-לאו – בנו של הרב משה חיים לאו. מחנך וסופר.
  • נפתלי לאו-לביא - בנו של הרב משה חיים לאו. עיתונאי ודיפלומט.
  • הרב ישראל מאיר לאו - בנו של הרב משה חיים לאו. הרב הראשי לתל אביב ולשעבר הרב הראשי לישראל. מחבר ספר שו"ת יחל ישראל.[6]
  • פרופ' לאה-נעמי פוגלמן-גולדפלד – בתם של הרב מרדכי ובלה פוגלמן. מרצה לפילוסופיה.
  • דב שפירא - בנו של הרב אברהם שפירא, האדמו"ר מטלוסט. עלה ארצה לאחר קום המדינה והתיישב בתל אביב. מהנדס, ממייסדי המרכז לטהרת המשפחה בשליחותו של החזון איש, אשר זכה להימנות על מקורביו. טיפח את זכרו של דודו הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין מחולל הדף היומי ומייסד ישיבת חכמי לובלין, בהקימו את הסתדרות תלמידי יח"ל.
  • יצחק ארצי - היה נשוי למרגלית (מימי), בתם של דב ורחל ליקוורניק. לשעבר חבר הכנסת וסגן ראש עיריית תל אביב.
  • צפורה אבולעפיה - בתם של מאיר ועטל ריגלר. נישאה למהנדס בוסתנאי אבולעפיה.
  • הרב אהרן לעבווהל - נישא לגיטל, בתו של הרב אברהם שפירא. היה תלמידו המובהק של דוד אשתו, הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין, נחשב ליורשו וממשיך דרכו הפוטנציאלי, ואף שימש כמנהל רוחני בישיבתו, ישיבת חכמי לובלין. נרצח במהלך השואה על ידי הנאצים במחנה מיידנק, יחד עם אשתו גיטל וילדיהם התאומים יהודה מאיר ויונה טובסע.
  • הרב מרדכי הרליג - נכדם של מרדכי הלפרין ומרגלא. שימש כאב בית דין קהילת בית דוד ברובע הברונקס שבעיר ניו יורק.
  • הרב אריה בקנרוט - נכדם של אריה ושרה עטיל בקנרוט. היה מנהל מוסדות חסידות בויאן. חיבר את הספר "אביר המלכות" על תולדות חייו של האדמו"ר מסדיגורה הרב אברהם יעקב פרידמן (השני).
  • הרב אברהם בקנרוט - נכדם של אריה ושרה עטיל בקנרוט. משמש כדובר "מרכז מורשת מרן הרב מלובלין".

דור חמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יעקב דוד הכהן – בנו של הרב שמואל אבידור הכהן. מילא את מקום אביו ברבנות כפר שמריהו.
  • הרב אברהם צבי הכהן - בנו של הרב שמואל אבידור הכהן. דיין ומו"צ בבני ברק ומקורב לחסידות ויז'ניץ.
  • ד"ר בטחה הר-שפי - בתו של פינחס פלאי. מרצה לתלמוד.
  • אמונה אלון – בתו של פינחס פלאי. סופרת ועיתונאית. אלמנתו של הרב בני אלון.
  • ד"ר אביעד הכהן – בנו של הרב מנחם הכהן. משפטן, הדיקן למשפטים ומרכז לימודי משפט עברי במכללת שערי משפט.
  • אל"ם (מיל.) הרב משה הגר – בנו של יהושע הגר-לאו. ראש המכינה הצבאית ביתיר.
  • הרב ד"ר בני לאו – בנו של נפתלי לאו-לביא. רב וחוקר. ראש בית המדרש לצדק חברתי.
  • הרב משה חיים לאו – בנו של הרב ישראל מאיר לאו. רב שכונה בנתניה.
  • הרב דוד לאו – בנו של הרב ישראל מאיר לאו. הרב הראשי לישראל ובעבר רבה של מודיעין. מחבר ספר שו"ת משכיל לדוד.[7]
  • הרב אליעזר סורוצקין – נישא למרים, בתו של הרב ישראל מאיר לאו. רב שכונה בנתניה ויושב-ראש ארגון לב לאחים. נכדו של הרב זלמן סורוצקין.
  • נאוה סמל – בתם של יצחק ומרגלית ארצי. סופרת ומחזאית. נשואה לנועם סמל.
  • שלמה ארצי - בנם של יצחק ומרגלית ארצי. זמר.
  • דליה אביאל - בתם של בוסתנאי וצפורה אבולעפיה. חיברה את הספר "יחפים על חולות הזהב", על תולדות משפחת אבולעפיה, ממייסדי נווה צדק. בעלה הוא המחנך והמשורר צבי אביאל.
  • עו"ד משה שפירא - בנו של דב שפירא. כיהן כחבר מועצה בעיריית בני ברק בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20, ושימש כמרצה למשפט עברי בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטת תל אביב.
  • הרב מאיר יהודה ישראל הרליג - בנו של הרב מרדכי הרליג. ממקורבי האדמו"ר מחב"ד הרב מנחם מנדל שניאורסון.

דור שישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב שמואל יצחק שור, ספר שו"ת מנחת שי חלק ראשון, באתר אוצר החכמה
  2. ^ הרב שמואל יצחק שור, ספר שו"ת מנחת שי חלק שני, באתר היברו בוקס
  3. ^ הרב אברהם צבי שור, ספר שו"ת שביבי אש חלק ראשון, באתר היברו בוקס
  4. ^ הרב אברהם צבי שור, ספר שו"ת שביבי אש חלק שני, באתר היברו בוקס
  5. ^ הרב יהודה מאיר שפירא, ספר שו"ת אור המאיר, באתר היברו בוקס
  6. ^ הרב ישראל מאיר לאו, ספר שו"ת יחל ישראל, באתר אוצר החכמה
  7. ^ הרב דוד לאו, ספר שו"ת משכיל לדוד, באתר היברו בוקס
  8. ^ הרב פנחס שפירא, ספר שו"ת בריתי שלום, באתר היברו בוקס