ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי שלום שכנא מלובלין
רבי שלום שכנא מלובלין (1495 (השערה) – א' בכסלו ה'שי"ט, 1558) היה תלמידו של רבי יעקב פולק יוצר שיטת הפלפול, והחליפו כראש ישיבה בלובלין. ממפתחי שיטת לימוד המכונה "חילוקים" ששימשה כשיטת לימוד מועדפת במשך שנים אחריו.
היה רבם של רבי שלמה לוריא (מהרש"ל)[דרוש מקור], של רבי חיים בן בצלאל (אחיו של המהר"ל מפראג) ושל הרמ"א (שהיה גם חתנו). לא ידוע על חיבורים הלכתיים או פסקי הלכה שהשאיר אחריו, מלבד מספר פסקים ותשובות שהודפסו עוד בחייו, בשנת ה'ש', כנראה שלא בהסכמתו, בידי יוהנס העליץ, ולאחר מכן עוד מספר פעמים.[1] נוסף על כך, פסקים שלו מצוטטים בספרי תלמידיו, בין היתר בשו"ת הרמ"א.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]
נולד ליוסף, מוכס במקצועו, שקיבל היתר מזיגמונד הראשון מלך פולין, לגור בין חומות העיר לובלין ולנהל בה את עסקיו ולגולדה (נפטרה בשנת ה'רצ"ב, 1532).
בערך בשנת ה'ר"ף (1520) התמנה רבי שלום שכנא לרבה של לובלין וגלילותיה, ועמד בראש ישיבה שמנתה תלמידים רבים. שמו התפרסם על ידי תלמידיו במזרח אירופה, והיו שכינו אותו "מאור הגולה". על עותק התלמוד הבבלי שלו כתב הגהות, וכשהדפיסו בלובלין מהדורה חדשה של הש"ס, הדפיסו על פי הגהותיו[2]. בנו רבי ישראל כיהן אחריו בראשות הישיבה בלובלין.
על פי צו מלכותי שחייב את הקהילות באישור הממשל לכל מינוי של רב ורושם נישואין, הוא מונה בשנת ה'ר"ב (1542) כאחד משני "רב כולל וזקן היהודים" ליהודי פולין,[3] ונשאר בתפקיד הרב הראשי ללובלין גם כאשר בוטל הצו, עד שהחליפו בתפקיד הרב יהודה בן אהרן.
על אף פרסומו סירב ר' שלום שכנא לפרסם את כתביו ופסקיו בספר עבור הדורות הבאים. תלמידיו נתנו לכך שני הסברים: בנו רבי ישראל כתב שהיה זה מחמת העיקרון של "הלכה כבתראי" אותו קיבל מרבו רבי יעקב פולק, לפיו ההלכה נפסקת לפי המקורות השניוניים והמאוחרים, כך שפרסום ספר כזה על ידי רבי שלום שכנא היה גורם לקביעת הלכה כמותו בדורו, דבר שלא רצה מחמת ענותנותו[4]. לעומתו, רבי חיים אחי המהר"ל כתב שהיה זה מחמת התנגדותו ליצירת קודקס הלכתי כולל שיחייב את הדורות הבאים. לשיטתו, על כל חכם לפסוק דין בעצמו בהתבסס על הפוסקים הקדמונים, ולא להסתמך על פסיקה של פוסקים מאוחרים[5].
נפטר בא' בכסלו שנת ה'שי"ט. מצבת קברו ניצבת בבית הקברות היהודי בלובלין, והיא אחת היחידות שהשתמרו מתקופה זו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי שלום שכנא מלובלין", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1254-1251, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי שלום שכנא ברבי יוסף מלובלין, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
- הרב ד"ר אשר זיו, רבנו שלום שכנא מלובלין, הדרום, גיליון נז, תשמ"ח. עמ' 103 והלאה
- שלום בן יוסף שכנא, מתוך פורטל השטעטל הווירטואלי לתולדות יהודי פולין
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
| תקופת חייו של הרב מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/ערכים ששוכתבו או הורחבו באנציקלופדיה היהודית/רבי שלום שכנא מלובלין על ציר הזמן |
|---|
 |
קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-16 קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-15 קטגוריה:ראשוני האחרונים קטגוריה:לובלין: רבנים קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות היהודי הישן בלובלין