יעקב פולק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב פולק
לידה 1460 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1541 (בגיל 81 בערך)
פולין (1385-1569)פולין (1385-1569) לובלין, ממלכת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פוליןפולין לובלין, פולין
תלמידיו שלום שכנא מלובלין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
המצבה המיוחסת לרבי יעקב פולק בבית הקברות היהודי בלובלין

הרב יעקב בן יוסף פולק (לעיתים פולאק; סביבות 14601470כ"ג בסיוון ה'ש"א, 1541[1]) היה מראשוני החכמים שתרמו להיווצרותו של מרכז התורה בפולין. כונה "בעל החילוקים" בגין דרכו בלימוד ותמיכתו בשיטת הפלפול.

שהה תקופה בפראג ושימש בה דיין וראש ישיבה, עד שנאלץ לעזוב בעקבות המחלוקת על המיאון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסביבות השנים 1460–1470. כינויו "פולק" מלמד לכאורה שנולד בפולין, אולם יש מן החוקרים הדוחים מסקנה זו וקובעים שנולד בגרמניה.[2] למד בישיבת נירנברג אצל רבי יעקב מרגליות. לאחר מכן כיהן כראש ישיבה בפראג יחד עם רבי אייזיק מרגליות, בנו של רבו ר"י מרגליות.

פסק המיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1492 אישר הרב יעקב פולק מיאון שעשתה אחות אשתו שנישאה בקטנותה, וביטל את הקידושין, אף על פי שחמישים שנה קודם לכן תיקן הרב מנחם ממירזבורק לא לעשות מיאון. הדבר הזה גרם למחלוקת גדולה נגד ר' יעקב פולק, ורבנים רבים וביניהם רבו ר' יעקב מרגליות מנירנברג החרימו אותו. מהר"י מינץ כתב עליו "אם חוזר בו (הר' יעקב פולק בנדון המיאון) מוטב, כיון שהנידוי היה על תנאי זה עד שיחזור, ואם ח"ו שאינו חוזר, ראוי להורידו מגדולתו" (שו"ת מהר"י מינץ סי' י"ג). תלמידי תלמידיו של רבי יעקב פולק הצדיקו את מעשיו, "הר' יעקב פולק מרוב חשיבותו וגדלותו העמיד המיאון על דעתו ולא השגיח בהם ובגזירותם, והייתה נשואה אותה אשה הממאנת לאדם אחר ע"פ אותו המיאון" (מהרש"ל ים של שלמה יבמות פי"ג סי"ז).

רבנות קרקוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שנת 1494 הגיע לפולין, התיישב בקרקוב והקים בה ישיבה. ייסד את שיטת החילוקים – שיטה מפולפלת לניתוח סוגיות תלמודיות – אשר שלטה במשך מאות שנים בעולם התורני באירופה המרכזית והמזרחית. בשנת 1503 העניק לו מלך פולין מינוי כ"רב היהודים". רבי יעקב פולק נטמן בבית הקברות הישן בלובלין. גדול תלמידיו היה רבי שלום שכנא מלובלין רבו וחותנו של הרמ"א.

עלייתו לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שכמעט אין חומר כתוב שהשאיר, ר"י פולק נחשב כאבי עולם התורה הפולני בתקופת האחרונים.

בהקשר אליו נאמר: "מיעקב (ר"י פולאק) עד יעקב (ר"י מלובלין) לא קם ביעקב כיעקב".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב דר. אשר זיוו, רבי יעקב פולק - המהרי"ף, הדרום, גיליון נג, ניו יורק תשמ"ד. עמ' 118–163
  • 'אשר כל גדולי הארץ הזאת הם תלמידיו', ר' יעקב פולק – ראש וראשון לחכמי קרקוב, קראקא, קז'ימיז, קרקוב, מחקרים בתולדות יהודי קרקוב, בעריכת אלחנן ריינר, תל אביב תשס"א, עמ' 6843.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ^ זהו התאריך המקובל, המבוסס על התאריך הנקוב ע"ג המצבה בלובלין. אלה שאינם מקבלים את שייכות המצבה לרבי יעקב פולק חולקים אף על תאריך זה.
  • ^ דוד אסף, פולין: פרקים בתולדות יהודי מזרח אירופה ותרבותם, חלק ב', יחידה 5–6 (האוניברסיטה הפתוחה, תש"ן), עמ' 15.