ולדימיר ואזוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ולדימיר ואזוב
Владимир Вазов
ImageVladimir Vazov.jpg
הגנרל ולדימיר מינצ'ב ואזוב
לידה 18 במאי 1868
סופוט, האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית
פטירה 20 במאי 1945 (בגיל 77)
ריבאריצה, מחוז לובץ', ממלכת בולגריה בולגריהבולגריה
מקום קבורה בית הקברות המרכזי של סופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות בולגריהבולגריה צבא ממלכת בולגריה
תקופת שירות 188824 בפברואר 1920
דרגה גנרל
תפקידים צבאיים
מפקד אוגדת הרגלים התשיעית "פלבן", במלחמת העולם הראשונה
מלחמות וקרבות
מפקד גדוד ארטילריה במלחמת הבלקן הראשונה, בגזרת לולבורגז
ובמלחמת הבלקן השנייה בגזרת העיר פירוט
מפקד אוגדת חיל הרגלים התשיעית "פלבן", במלחמת העולם הראשונה, אשר בפיקודו השתתפה בשלושת הקרבות ליד אגם דויראן, במסגרת החזית המקדונית.
עיטורים
עיטורי הגבורה של ממלכת בולגריה (כסף וזהב)
אות הנסיך בטנברג על גילוי אומץ בשדה הקרב
אות הנסיך בטנברג על הצטיינות בשדה הקרב
אות מריט של צבא ממלכת בולגריה
אות הכסף "ליאקאת" של הצבא העות'מאני
אות הצבא העות'מאני על גילוי תעוזה בשדה הקרב.
תפקידים אזרחיים
יו"ר ארגון קציני המילואים
ראש עיריית סופיה בין השנים 19261932
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ולדימיר ואזובבולגרית: Владимир Вазов;‏ 18 במאי 1868, סופוט, האימפריה העות'מאנית20 במאי 1945, ריבאריצה ממלכת בולגריה) היה גנרל, ומפקד אוגדת הרגלים התשיעית "פלבן" של צבא בולגריה, במהלך מלחמת העולם הראשונה, אשר לחמה בחזית המקדונית והשתתפה בשלושת הקרבות ליד אגם דויראן.

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואזוב נולד למשפחה עם נטייה פוליטית לאומנית. הוא הלך בדרכיו של אחיו הבוגר גאורגי ואזוב, איש צבא נוקשה שאף הוא הגיע לדרגת גנרל. אחיו הבכור היה הסופר והמשורר הבולגרי הנודע איוואן ואזוב והאח הצעיר בוריס, גדל להיות פוליטיקאי ואיש ציבור. בשנת 1886 החל ולדימיר ואזוב את לימודיו בבית הספר הצבאי בסופיה וסיימם בשנת 1888, כשהוא בדרגת סגן משנה. בין השנים 19021903, נשלח לבית הספר לארטילריה של הצבא הרוסי בעיר פושקין. במלחמת הבלקן הראשונה הוצב בגזרת לילבורגז כמפקד גדוד ארטילריה ובמלחמת הבלקן השנייה שירת בתפקיד זהה בגזרה הסרבית, ליד העיר פירוט.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתהילתו זכה במהלך מלחמת העולם הראשונה, כמפקד אוגדת חיל הרגלים התשיעית "פלבן", של הצבא הבולגרי בחזית המקדונית. למרות נחיתות מספרית לעומת הכוחות הצבאיים הבריטיים והיווניים, הצליח לשמור על הקו הדרומי של החזית, שעבר סמוך לאגם דויראן שבמקדוניה של ימינו והשתתף בכל שלושת הקרבות העקובים מדם, שנוהלו בגזרה. באחרון שבהם קרב דויראן השלישי, שהתחולל בחודש ספטמבר 1918 הנחיל תבוסה מוחצת לכוחות הצבא הבריטי והיווני אשר איבדו 7,000 מחייליהם.

אחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואזוב נחשב גיבור מלחמה. עם סיום המלחמה, לאחר ההגבלות שהוטלו על בולגריה במסגרת חוזה ניי, הותר לו להישאר בצבא, בניגוד לקצינים רבים אחרים. ואזוב השתחרר מהשירות ב-24 בפברואר 1920. עם שחרורו עמד בראש ארגון קציני המילואים הבולגרים.

ב-16 באפריל 1925 השתתפו ואזוב ורעייתו בתפילת האשכבה בכנסיית סווטה נדליה בסופיה, לזכרו של הגנרל קונסטנטין גאורגייב, שנרצח יומיים קודם לכן בידי קומוניסטים. במהלך האירוע התפוצצה במקום פצצה רבת עוצמה, שנועדה לחסל את המלך בוריס השלישי, אשר למזלו הטוב איחר לאירוע. 160 בני אדם נהרגו בפיגוע או נפטרו מפצעיהם לאחריו ובכלל זה שר ההגנה לשעבר וקצינים בכירים בצבא הבולגרי כגון הגנרל סטפן נרזוב, ו-320 נפצעו. ואזוב נפצע קשה באירוע ונדרש להחלמה בת מספר חודשים[1][2].

בין השנים 1926 ועד 1932 כיהן כראש עיריית סופיה ונחשב אחד מראשי העיר הטובים שהיו, כשבתקופתו עברה העיר תנופת פיתוח בעיקר בתחום התשתיות. ואזוב נישא ונולדו לו שלושה ילדים, כשבנו בכורו ולדימיר הפך בעצמו לקצין בכיר בצבא הבולגרי. ולדימיר ואזוב פרש לכפר ריבאריצה שם הלך לעולמו ב-20 במאי 1945.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולדימיר ואזוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בוריסלאב גורדב, "כתבה לרגל מלאת 80 שנים לפיגוע בכנסיית סוייטה נדליה", באתר mediatimesreview.com (בבולגרית).
  2. ^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמוד 27.