צבא בולגריה
| |||
 | |||
| מדינה |
 בולגריה | ||
|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות |
1908–הווה (כ־115 שנים)  | ||
| מטה |
סופיה | ||
| מנהיגות | |||
| המפקד העליון |
נשיא הרפובליקה | ||
| ראש הצבא |
רומן ראדב (המפקד העליון) אדמירל אמיל אפטימוב (ראש המטה הכללי) | ||
| שר ההגנה | דרגומיר זקוב | ||
| כוח אדם | |||
| גיל הגיוס | 18 | ||
| זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | 3,258,822 (2010)[1] | ||
| מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | 2,658,571 (2010)[1] | ||
| גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס | 65,519 (2010)[1] | ||
| כוחות פעילים | 34,975 | ||
| כוחות מילואים | 302,500 | ||
| תקציב | |||
| תקציב שנתי | 1.19 מיליארד דולר אמריקני (2009) | ||
| אחוזי תמ"ג | 1.46% (2012)[1] | ||
  | |||
צבא בולגריה (בבולגרית: Българска армия) הוא שמם של הכוחות המזוינים של בולגריה. נשיא בולגריה הוא מפקדו העליון של הצבא ומשרד ההגנה הבולגרי אחראי פוליטית על התנהלותו. לצבא שלוש זרועות מרכזיות: האוויר, הים והיבשה. ניתן להתגייס לצבא החל מגיל 18 ולשרת עד גיל 49. נכון ל-2008 שירתו בצבא הבולגרי 34,000 חיילים סדירים ועוד 302,000 נמנו על כוחות המילואים. נכון ל-2009 עמד תקציב הביטחון הבולגרי על 1.19 מיליארדי דולר, המהווים 1.98 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי בבולגריה. בולגריה חברה באופן רשמי בנאט"ו מאז 29 במרץ 2004, ובין 2003 ל-2008 השתתפו 485 חיילים בולגרים במלחמת עיראק ובהמשך נשלחו 608 חיילים בולגרים לכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי המוצב באפגניסטן. בזמן המלחמה הקרה מנה הצבא הבולגרי כ-150,000 חיילים סדירים, אך לאחר קריסת השלטון הקומוניסטי החל תהליך הדרגתי של צמצום מספר החיילים. בולגריה זנחה את כוח הטילים הבליסטיים וצי הצוללות שלה ולפי תכנוני הממשל הבולגרי צפויים ב-2014 לשרת בצבא 27,000 חיילים סדירים, מתוכם 14,310 בצבא היבשה, 6,750 בחיל האוויר, 3,510 בצי הבולגרי ו-2,420 במטה הכללי. הצבא משתמש בציוד רוסי, אמריקני וגרמני.
חג הצבא הבולגרי (אנ') הוא חג לאומי שנחגג מדי שנה ב-6 במאי לכבוד צבא בולגריה. באותו יום מתקיימים מצעדים צבאיים וטקסים חגיגיים עם זיקוקים ברחבי בולגריה.
ציוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציוד צבא היבשה כולל: 210 טנקים, 2,000 רכבים משוריינים, 506 תותחים עם תנועה עצמית, 350 תותחים נגררים וכ-200 כלים רקטיים.
ציוד חיל האוויר כולל 13 מטוסי קרב, 4 מטוסי תקיפה, 7 מטוסי תובלה, 21 מטוסים קלים, 22 מסוקי תובלה ושני מסוקי קרב.
צי חיל הים מכיל 29 ספינות חמושות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 CIA World Factbook: Bulgaria, updated June 23, 2014.
 ארגון האמנה הצפון-אטלנטית (NATO)
| ||
|---|---|---|
| הכוחות המזוינים של המדינות החברות | איטליה • איסלנד • אלבניה • אסטוניה • ארצות הברית • בולגריה • בלגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • טורקיה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • מונטנגרו • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סלובניה • סלובקיה • ספרד • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קנדה • קרואטיה • רומניה | .svg) |
| פעולות צבאיות עיקריות | מלחמת המפרץ • מבצע משמר משותף • מבצע כוח מאוחד • מלחמת אפגניסטן • מלחמת עיראק • מבצע מגן האוקיינוס • התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב • מבצע המאמץ הפעיל • מבצע שומר הים | |
