ולדימיר קומארוב (מדען)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ולדימיר קומארוב
Влади́мир Леóнтьевич Комаро́в
לידה 1 באוקטובר 1869 (יוליאני)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בדצמבר 1945 (בגיל 76)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בוטניקה, גאוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
תלמידי דוקטורט ארמן טקטאג'ן, Yevgeni Bobrov, Eugenija Nikolaevna Alissova-Klobukova, Yaroslav Ivanovic Prokhanov, Anna Bulavkina עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס סטלין
  • מסדר סנטה אנה, דרגה 2
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 2
  • אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3
  • עיטור ולדימיר הקדוש, דרגה 4
  • גיבור העמל הסוציאליסטי
  • מדליית ניקולאי פרז'בלסקי
  • עיטור לנין
  • מדליה לציון 300 שנה לשושלת רומנוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בול לזכרו של ולדימיר קומארוב

ולדימיר קומארוב (רוסית: Влади́мир Лео́нтьевич Комаро́в, 1 באוקטובר 1869 (יוליאני)5 בדצמבר 1945) היה בוטנאי רוסי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד באוניברסיטת סנקט פטרבורג ולימד בה בשנים 1898-1934.[1]

בשנת 1914 צורף כחבר משני באקדמיה הרוסית למדעים ובשנת 1920 צורף כחבר מלא. בשנים 19301936 היה סגן נשיא האקדמיה ובשנת 1936 נבחר ליו"ר האקדמיה,[2] תפקיד בו החזיק עד אוגוסט 1945,[3] עת הוחלף על ידי סרגיי ואווילוב.[4] במהלך כהונתו השתתף בסילוק מהאקדמיה של עמיתים רבים שלא מצאו חן בעיני ראשי המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות.[5]

קיבל את פרס סטלין בשנים 1941, 1942. הוא עוטר בתואר גיבור העמל הסוציאליסטי בשנת 1943.[6] בינואר 1945 הצהיר בנאום שעשה הדים ביישוב היהודי בארץ ישראל שברית המועצות תאבק באנטישמיות בכל העולם.[7] היה חבר הסובייט העליון בשנים 1938-1945.[1]

על שמו המכון הבוטאני על שם קומארוב והגנים הבוטניים על שם קומארוב בסנקט פטרבורג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ולדימיר קומארוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]