ולדימיר קומארין
 | |
| לידה |
15 בפברואר 1956 (בן 68) בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, Muchkapsky District, ברית המועצות  |
|---|---|
| שם לידה |
Владимир Сергеевич Кумарин |
| מדינה |
ברית המועצות, רוסיה |
| השכלה |
אוניברסיטת ITMO |
| מעסיק |
Kinef, חברת הדלק הפטרבורגית |
| השקפה דתית |
נצרות אורתודוקסית |
  | |
ולדימיר קומארין, הידוע גם כולדימיר ברסוקוב, המכונה גם "קום", הוא איש עסקים רוסי, לשעבר סגן נשיא חברת הנפט הפטרבורגית (PTK) בין 1998 ל-1999 ובוס ארגון הפשע אחוות טמבוב של סנקט פטרבורג.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קומארין נולד בטמבוב, לאחר שירות צבאי חובה הגיע ללנינגרד ללמוד. בשנות השמונים ריצה את עונשו הראשון בגין החזקת נשק וזיוף מסמכים. לאחר מכן פגש את ואלרי לדובסקיך, אף הוא מטמבוב ויחד הם הקימו את ארגון הפשע טמבוב. החבורה הזמינה בתחילה רק אנשים מאזור טמבוב (ומכאן שמה - טמבוב). בהיותה עדיין לא מספיק חזקה כדי לפעול באופן עצמאי, התמזגה הכנופיה עם הארגון הפלילי הגדולה וליקו לוקי (מווליקי לוקי, אזור פסקוב) ועסקה בעיקר בגביית דמי חסות מסחריים.[1]
בשנת 1989 הורשעו חברי כנופיה מרובים של קומארין בגין השתתפות בקרב יריות עם כנופיה עבריינית אחרת, מאלישב. פסק הדין היה די קל, כביכול משום שהתובע המחוזי הוכה קשות על ידי האלמונים במהלך החקירה. לאחר שסיים משפט קצר, החבורה של קומארין השתלטה במהירות על תחום גביית דמי החסות בכל רחבי רוסיה הצפון-מערבית - לנינגרד, פסקוב, נובגורוד, קרליה - כשהיא מאתגרת את ענייני העסקים של 'הכנופיה המארחת' לשעבר, וליקו לוקי. התכתשות עקובה מדם עם כנופיית וליקו-לוקי גרמה לקומארין ליפול לתרדמת בת חודש.[1] זרועו הימנית הייתה חייבת לעבור קטיעה בכתף וכדורים פילחו את בטנו, חזהו וריאותיו. עד היום יש לו עדיין שברי קליעים בלבו.[2]
במהלך אמצע שנות 1990 ניסה קומארין להכשיר את הרווחים הפליליים של כנופייתו באמצעות מגעיו הנרחבים עם העירייה בראשות אנטולי סובצ'אק (1991-1996), כאשר ולדימיר פוטין שימש כעוזרו.[3] קומארין היה משקיע עיקרי בחברת הזיקוק Kirishinefteorgsintez (רוסית: Киришинефтеоргсинтез) והיה חבר בדירקטוריון חברת הנפט הפטרבורגית (PTK) ובכך הפכך קומארין לספק הבנזין היחידה בעיר.[1]
מאז סוף שנות ה-90 נהרגו כמה מבכירי ארגונו של קומארין כמו גם יריביו ופורסמה שורת חקירות בענייניו הפליליים בעבר. ביוני 2003 הזכיר המגזין "דר שפיגל" כי על פי המשרד הגרמני לענייני פלילים, חברת SPAG הגרמנית הייתה חשודה במעורבות בתוכנית להלבנת הון של קומארין, שהיה בעלים משותף של המיזם המשותף של SPAG עם ממשלת סנקט פטרבורג כאשר פוטין, אז פקיד העירייה, היה יועץ למשרד זה במהלך שבע שנים.[4][5] באפריל 2004 המשטרה הגרמנית חקרה את קומארין אך לא הוגשו כתבי אישום.[6] הוצע כי הסיבה לכך הייתה יחסיו הטובים של קומארין עם הפוליטיקאים הרוסים מיכאיל גלושצ'נקו ואלכסנדר פילאטוב. על פי החשד, לאחר שסירב לפרוש מעסקה לטובת פוליטיקאי קרוב לוולדימיר פוטין, קומארין נעצר בפשיטה של המשטרה הרוסית על ידי 300 קציני כוחות מיוחדים משטרתיים ב-24 באוגוסט 2007.[2] התובע הכללי יורי צ'ייקה האשים אותו בשוד ומעורבות בהקמת ארגון פשע.[7][8][9] הוא הואשם גם בניסיון הרצח של איש העסקים סרגיי ואסילייב, יריב בעסקי הנפט. בשנת 2006 ריססו שני גברים עם רובים אוטומטיים את מכוניתו של וסילייב בירי, פצעו אותו והרגו את אחד משומרי ראשו.
קומארין ביקש לנקות את דמותו באמצעות תרומות לעמותות צדקה ולכנסייה הרוסית האורתודוקסית בה היה חסיד אדוק, כמו גם להבטיח את שחרורם של שני ילדיו החטופים של סרגיי בורודולין, איש העסקים הרוסי.[2] במהלך תקופה זו, עשרות ידוענים ופוליטיקאים השתתפו במסיבת יום הולדתו ה-50 בשנת 2006. קומארין התראיין אצלי אנדריי קונסטנטינוב, מחבר הספר פטרבורג העבריינית.[10] מאז 2004 שימש קומארין-ברסוקוב כעוזרו של חבר הפרלמנט העירוני בסנקט פטרבורג, אלכסנדר נבזורוב, עיתונאי רוסי ידוע, שטען כי קומארין "אדם נקי לחלוטין" והזמין את קומרין לגלם את המלך לואי ה-14 בסרטו.[11] עם זאת, במהלך שנות 1990, נבזורוב סיקר פשיטות מרובות על כנופייתו של קומארין בתוכניות טלוויזיה בפריים-טיים שהפכו את הכנופיה למוכרת לשמצה בקרב הציבור.[1]
לאחר חקירת 2007–2009 נידון קומארין ל-14 שנות מאסר בתוספת קנס בגין גביית דמי חסות, הונאה, הלבנת הון וניסיון רצח. הוא ערער על פסק הדין בבית הדין האירופי לזכויות אדם ובשנת 2011 הופחת עונשו בשנתיים וחצי. בשנת 2012 מתחילה חקירה ארוכה נוספת על ענייניו של קומארין, שהואשם בהריגתה של גלינה סטארובוייטובה. העד העיקרי נגד קומארין היה מיכאיל גלושצ'נקו, שבתורו נידון בשנת 2015 ל-17 שנות מאסר על הזמנת רצח סטארובוייטובה.
במרץ 2019 הוא נידון על ידי בית המשפט בסנקט פטרבורג ל-24 שנות מאסר בגין יצירת כנופיית הפשע טמבוב.[12]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 ""Тамбовская" ОПГ: как они подмяли под себя весь Петербург?". russian7.ru (ברוסית). נבדק ב-2019-05-29.
- ^ 1 2 3 The Times - Russia's 'Al Capone' sneers at his trial
- ^ Jürgen Roth, Die Gangster aus dem Osten, Europa Verlag Publishers
- ^ "Барсуков (Кумарин), Владимир". lenta.ru. נבדק ב-2019-05-29.
- ^ Der Spiegel, June 2003
- ^ Борис Березовский. Новый передел. — Коммерсантъ, 24.07.2003. — №129 (2732)
- ^ ""Эрмитаж отдыхает": в Петербурге изъяли 50 антикварных предметов". אורכב מ-המקור ב-2007-08-30. נבדק ב-2007-08-27.
- ^ "Ю.Чайка: Преступная группировка под руководством арестованного в Петербурге В.Барсукова действовала около 10 лет". אורכב מ-המקור ב-2011-07-25. נבדק ב-2007-08-27.
- ^ Генпрокурор Чайка: «Перед Кумариным все делали «Ку»
- ^ "Владимир Барсуков-Кумарин встретил спецназ расслабленно". www.mk.ru (ברוסית). נבדק ב-2019-05-29.
- ^ "Почему арестовали "ночного губернатора" Санкт-Петербурга". Радио Свобода (ברוסית). נבדק ב-2019-05-29.
- ^ "Четверть века для Кумарина. До встречи в 2030-м, ночной губернатор" (ברוסית). www.fontanka.ru. 2019-03-20. נבדק ב-2019-04-08.