ארגון הפשע טמבוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כנופיית טמבוב או ארגון הפשע טמבוברוסית: Тамбовская организованная преступная группировка) היא כנופיית פשע מאורגן גדולה בסנקט פטרבורג, שברוסיה. על פי ההאשמות הרווחות, היא אורגנה בשנת 1988 על ידי שני גברים ממחוז טמבוב, ולדימיר קומארין וואלרי לדובסקיך. החבורה נקראת על שם אזור מוצאם. למרות ההאשמות, קומארין ממשיך להכחיש את מעורבותו. במקור הגנגסטרים גויסו מאנשים ממוצא טמבוב וספורטאים ועסקו בגביית דמי חסות.

הארגון התפרסם בעיר לאחר סיקור מאת אלכסנדר נבזורוב בתוכנית הטלוויזיה שלו 600 שניות.

סנקט פטרבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 התנגשה החבורה עם כנופיית מאלישב, קבוצה פלילית נוספת שמושבה בסנקט פטרבורג, בסכסוך מזוין עקוב מדם. בשנת 1990 נכלאו כמה מחברי הכנופיה כולל קומארין בשל סחיטה, אך קומארין שוחרר מהכלא בשנת 1993. בהמשך הוא כרת ברית בקצרה עם מאלישב כדי להילחם בכנופיית קאזאן הטטרית.

בשנים 19931995 התפתחה מלחמה פנימית בין קבוצות בתוך כנופיית טמבוב. ב-1 ביוני 1994 שרד קומארין ניסיון רצח ברכבו אך נפצע קשה ואיבד את זרועו. הוא המשיך בהתאוששותו בדיסלדורף (גרמניה) ובשווייץ. עד 1995 הוא המשיך לשלוט על פעילות הכנופיה.

באותה תקופה הכנופיה שילבה כמה אנשי עסקים והתעניינה בהשקעות ובסחר בדלקים והתפתחה ביעילות לכדי מאפיה של ממש, מה שעזר בארגון כמה חברות אבטחה פרטיות. על פי החשד, חלק מחבריה הפכו לחברי הדומה הממלכתית וחברים באספה המחוקקת של סנקט פטרבורג, כמו גם סקטור שנפתח בסידני, אוסטרליה שנוהל על ידי מיכאיל קלפנוב. אפילו יו"ר האספה ויקטור נובוסיולוב העניק לה את תמיכתו ושמר על קשרים הדוקים עם קומארין.[1][2] בשנת 1998 הפך קומארין לסגן נשיא חברת הנפט הפטרבורגית (PTK), הנחשבת לחברת הנפט המובילה בעיר. משנת 1994, PTK הייתה בבעלות העירייה.

בסתיו 1999 החל מעמדה של הכנופיה להידרדר. ויקטור נובוסיולוב נהרג מפיצוץ במכוניתו ב-20 באוקטובר. בנוסף נכלאו או נהרגו כמה מחבריה החשובים ביותר. קומארין עזב את תפקידו כסגן נשיא PTK.

כנופיית טמבוב כוללת כיום כמה מאות חברים פעילים. באוגוסט 2001 אמר שר הפנים של רוסיה בוריס גריזלוב כי כנופיית טמבוב שלטה על 100 מפעלים תעשייתיים בסנקט פטרבורג, כולל PTK, מפעילת קמעונאות הדלק המובילה בעיר וכן ארבעה נמלי ים מרכזיים בצפון מערב רוסיה, סנקט פטרבורג, קלינינגרד, ארכנגלסק ומורמנסק.

ב-16 בינואר 2007 הודיע התובע הכללי של רוסיה יורי צ'ייקה כי כנופיית טמבוב השתלטה לאחרונה בכוח על 13 מפעלים גדולים בסנקט פטרבורג ונתונה לחקירת רשויות אכיפת החוק הפדרליות שעצרו כ-30 חברים בארגון.[3][4]

מעצרי 2007 ו-2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 ביוני 2008 עצרה המשטרה הספרדית 20 מחברי הארגון.[5] בקשר לפשיטה, הפוליטיקאי הרוסי ולדיסלב רזניק נחקר.

אלכסנדר מאלישב, ככל הנראה לאחר שפתר את הסכסוך שלו עם הכנופיה, הצטרף אליהם במקום ועבר לספרד להמשיך במבצע לאחר מספר ניסיונות התנקשות בחייו בסנקט פטרבורג. גם גנאדי פטרוב, מקורב ושכן לאחותו של המלך חואן קרלוס, נעצר. במהלך המבצע המשטרתי נתפס קוד שנקרא מבצע טרויקה, 307,000 דולר במזומן ועשרים ושלוש מכוניות יוקרה. חשבונות בנק בהיקף של 12 מיליון יורו הוקפאו. מעצרים בוצעו גם בברלין, שם היה חבר בארגון, מייקל רבו, מעורב בהלבנת ההכנסות מסחר בסמים ופעילות בלתי חוקית אחרת.

החקירה הפלילית של 2008 הובילה למעצרים נוספים ונחשפה תוכנית הלבנת הון של מאפיה רוסית גדולה (כנופיית טמבוב). לטענת התובע הבולגרי מכובסים יותר ממיליארד יורו (1.4 מיליארד דולר) של כסף רוסי מלוכלך באמצעות שורה של עסקאות פיננסיות בבולגריה ובאסטוניה. הכסף המכובס היה, על פי הטענות, חלק מהכנסות הכנופיה הידועות לשמצה של סנקט פטרבורג, טמבוב, מסחר בסמים, זנות וגביית דמי חסות. את פעולת הלבנת הכספים של כנופיית טמבוב ניהלו על ידי אליזבת ילנה פון מסינג וסבטוזר מילטר.[6]

על פי המקורות, כמיליארד יורו של כסף רוסי מלוכלך הועבר לראשונה לחברת שירותי נדל"ן ושירותים פיננסיים בבולגריה, המכונה אופטימה קיי. אז חברה זו חיברה מחצית מהכסף לבית הפיננסי האסטוני א.ס. טוויד, שהחזיר את המזומנים לרוסיה. שאר הכסף הועבר לחשבונות בקפריסין, דובאי, הונג קונג ומדינות אחרות, כך לפי עיתון בולגרי.[7]

החקירה, שהתנהלה בבולגריה, הייתה חשאית. שני אנשים נחקרו בבולגריה ב-23 במאי 2008, במקרה זה - אליזבת ילנה פון מסינג וסברוזאר מילטר. פון מסינג היא רוסייה בעל אזרחות פינית, שימשה כשליחה. הדיונים בבית המשפט על חקירתם של שני הרוסים לא היו פתוחים לקהל.[8]

מעצרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 באוגוסט 2007 ולדימיר קומארין נעצר על ידי משטרת רוסיה ובנובמבר 2008 נידון ל-14 שנות מאסר והוטל עליו קנס בגובה מיליון רובל על פעילותו הפלילית. בקיץ 2010 הוא עתר לבית הדין האירופי לזכויות אדם בטענה שזכויותיו הופרו על ידי הרשויות הרוסיות. ביולי 2011 בית משפט מוסקבאי קיצר את עונשו ל-11.5 שנות מאסר והוא הועבר למאסר בכלא מטרוסקאיה טישינה במוסקבה. במרץ 2012 מעצרו הוארך ובאוגוסט 2016 בית הדין גזר עליו 23 שנות מאסר בגין הקמת ארגון פשע, הזמנת רציחות וביצוע הונאות בקנה מידה גדול. במרץ 2019 הוא נידון מחדש, הפעם ל-24 שנות מאסר.[9][10]

ביוני 2009 נעצר בכיר בארגון טמבוב בשם מיכאיל גלושצ'נקו, הוא הואשם על ידי ועדת החקירות של רוסיה ברצח. במרץ 2012 נידון לשמונה שנות מעצר והוטל עליו קנס בגובה 300 אלף רובל בגין הונאה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוט, יורגן. Die Gangster aus dem Osten. המבורג: אירופה ורלאג, 2003. ISBN   3-203-81526-5

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]