דר שפיגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Internet-news-reader.svg דר שפיגל
Der Spiegel
Logo-der spiegel.svg
מו"ל Spiegel-Verlag Rudolf Augstein GmbH & Co. KG עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד רודולף אוגשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
עורך רודולף אוגשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה 1947–הווה (כ־74 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת המבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 0038-7452, 2195-1349
www.spiegel.de
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שער הגיליון הראשון של "דר שפיגל"
שער גיליון "דר שפיגל" משנות האלפיים. כתוב: "מי מושל בגרמניה?", ובמגן: "קואליציה גדולה חד-שנתית".

דר שפיגלגרמנית: Der Spiegel, "המַרְאָה") הוא שבועון חדשות גרמני רב השפעה ואחד הגדולים מסוגו באירופה. "דר שפיגל" יוצא לאור בהמבורג ומדי שבוע מופצים 840,000 עותקים שלו.

אתר החדשות בשם "דר שפיגל" (אנ') עלה לאינטרט באוקטובר 1994 ובו נכתבים מאמרים בגרמנית ואף באנגלית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המהדורה הראשונה של המגזין של "דר שפיגל" יצאה לאור בהאנובר ב-4 בינואר 1947. קדמה לה הופעה של שבועון בשם Diese Woche ("השבוע הזה"), שמומן בידי כוחות הכיבוש הבריטיים בגרמניה הבתר מלחמתית.

כעבור כמה שבועות, ולאחר שהתגלעו סכסוכים עם הבריטים, נמסרה משרת העורך הראשי לרודולף אוגשטיין (שהוכר ב-2000 על ידי מכון העיתונות הבינלאומי כאחד מחמישים גיבורי חופש העיתונות העולמית), ושם העיתון שונה ל"דר שפיגל". אוגשטיין החזיק במשרתו כעורך ראשי מן המהדורה הראשונה ועד למותו ב-7 בנובמבר 2002.

הבעלות על העיתון החליפה ידיים כמה פעמים במרוצת השנים, אך אוגשטיין החזיק בנתח שליטה בו במשך רוב קיומו. בשנת 1974, הוא שינה את מבנה הנהלת העיתון והפך את עובדי העיתון לבעלי מניות בו. עובדים בעלי ותק של שלוש שנים רשאים להפוך לשותפים בעיתון ולהשתתף בהנהלתו כמו גם ברווחיו.

מאז שנת 1952, למערכת העיתון בניין משלה בחלקה הישן של העיר המבורג.

פרשיות ושערוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין ששימש את משרדי העיתון עד 2011

ל"דר שפיגל" יצאו מוניטין כעיתון הפועל לחשיפת שחיתויות פוליטיות, כמו גם של מחולל שערוריות, שבזכותם כונה בשנותיו הראשונות: "רובה הסער של הדמוקרטיה". כבר בשנת 1950 נאלץ הבונדסטג להורות על חקירה בעקבות כתבה ב"דר שפיגל" אשר חשפה כי כמה מחברי בית הנבחרים הסכימו, בתמורה לשוחד, לתמוך בהפיכת בון לבירת גרמניה המערבית (במקום פרנקפורט).

בשנת 1962 התפרסמה הפרשייה אשר ביססה את המוניטין של העיתון כלוחם למען הדמוקרטיה והידועה בשם "פרשיית דר שפיגל". העיתון פרסם כתבה שתיארה את מצב המוכנות הרעוע של הבונדסוור. לאחר הפרסום, הורה שר ההגנה השמרני פרנץ יוזף שטראוס על חקירה נגד מערכת "דר שפיגל", שבמסגרתה פשטה המשטרה על משרדי המערכת. רודולף אוגשטיין, כמו גם עורכים אחרים של העיתון, נעצרו והואשמו בבגידה. מחבר הכתבה קונראד אלרס נעצר בספרד. במהירה התברר כי הניסיון להעמיד לדין את עיתונאי "דר שפיגל" היה ללא בסיס, והפרסום הביא בעקבותיו חילופי תפקידים נרחבים בממשלתו של הקנצלר קונראד אדנאואר. שטראוס, שר ההגנה, נאלץ להתפטר. הניסיון לנקוט בצעדים כנגד העיתונאים שפרסמו את הכתבה נתפס כמתקפה גסה על חופש העיתונות. במהלך השנים המשיך העיתון לצבור מוניטין בחשיפת פרשיות פוליטיות נוספות, תוך מתן דגש על מלחמה בשחיתות שלטונית, פרשה מרכזית נוספת הייתה פרשת פליק (אנ') בה הייתה מעורבת משפחת פליק, אחת הבולטות בתחום הפחם והפלדה בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה הסתבכה וחלק מאנשיה נשפטו בחשד לביצוע פשעי מלחמה.

בשנת 2009 הגיש הסאטיריקן הישראלי, גיל קופטש תביעה לפיצוי בסך מיליון שקל נגד העיתון, לאחר שהשבועון פרסם כתבה שבה שולב תצלום של קופטש כנאצי.[1][דרושה הבהרה]

בדצמבר 2018 פיטר השבועון את קלאס רלוציוס, עיתונאי בכיר, לאחר שהתברר שב-14 כתבות שפרסם במהלך השנים נכללו פרטים שבדה.[2]

סגנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

"דר שפיגל" דומה בסגנונו ובצורתו לשבועוני חדשות אמריקנים כמו טיים וניוזוויק, אך מצטיין בכתבות ארוכות יותר ומעמיקות יותר, הדומות יותר לסגנון העיתונאות הבריטי. הוא נודע בגרמניה בזכות שפתו הייחודית והאקדמית ובזכות אורכו, החריג בהשוואה לשבועונים אחרים. מהדורה טיפוסית של "דר שפיגל" עשויה להקיף כמאתיים עמודים, ורק כשליש מהם פרסומות.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבניין שמשמש את משרדי העיתון מאז 2011

אחת מנקודות הביקורת המרכזיות כנגד "דר שפיגל" בעבר, הייתה כנגד השפה הגרמנית הייחודית בה נכתב. הסופר הנס מגנוס אנצנסברגר פרסם בשנת 1957 את המאמר "שפת דר שפיגל", שבו ביקר את השפה המתיימרת להיות אובייקטיבית באופיה. העיתונאי והמומחה לסגנון כתיבה, וולף שניידר קרא לשפיגל "המשחית הגדול ביותר של השפה הגרמנית" והשתמש בציטוטים מן העיתון להדגמת מה שנתפס בעיניו כסגנון כתיבה רע בגרמנית.

תפיסה זו לגבי איכותו הלשונית של המגזין השתנתה במהלך שנות התשעים, לאחר שלמערכת הצטרפו כמה מהכותבים המוכשרים בגרמניה, והעיתון התפרסם דווקא בזכות כתיבתו המשובחת, וכיום הוא אף מקדיש טורים מיוחדים לענייני טוהר השפה.

כמה מבקרים, ובמיוחד הביוגרף של אוגשטיין, אוטו קהלר, האשימו את המגזין בקשרים עם נאצים לשעבר ואף עם קצינים באס אס. לפי ההאשמות, השפיגל, אשר נודע דווקא בחשיפת עברן הנאצי של דמויות ציבוריות שונות, שיתף פעולה עם נאצים לשעבר אשר נשכרו לכתוב על נושאים הקשורים ברייך השלישי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דר שפיגל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]