ולקו קאדייביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ולקו קאדייביץ'
Вељко Кадијевић
Veljko Kadijevic.jpg
לידה 21 בנובמבר 1925
ממלכת יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בנובמבר 2014 (בגיל 88)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא העממי היוגוסלבי, חיל היבשה היוגוסלבי, צבא יבשה עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה גנרל ארמייה, גנרל הצבא עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות וקרבות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ולקו קאדייביץ'סרבית באותיות לטיניות: Veljko Kadijević, בסרבית בכתב קירילי: Вељко Кадијевић;‏ 21 בנובמבר 1925 - 2 בנובמבר 2014) היה גנרל בצבא העממי היוגוסלבי (JNA). הוא היה שר ההגנה ברפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה מ-1988 עד התפטרותו ב-1992, כך שלמעשה היה מפקד ה-JNA במלחמת עשרת הימים בסלובניה ובשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות של קרואטיה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאדייביץ' נולד בכפר גלאווין (Glavina Donja) שבקרבת העיירה אימוצקי שבדלמטיה, קרואטיה, אז חלק מממלכת יוגוסלביה, לאב סרבי ולאם קרואטית. ב-1941 הוא הצטרף לפרטיזנים היוגוסלבים של טיטו, שלחמו במדינות הציר שפלשו למדינה. ב-1943 הצטרף באופן רשמי למפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה. לאחר המלחמה הוא למד באקדמיה הצבאית, ולאחר מכן בזו הגבוהה יותר בבלגרד. במהלך שנות ה-80 הפך לבן טיפוחיו של שר הביטחון בראנקו מאמולה (Mamula), ומאוחר יותר לסגנו. הוא החליף את מאמולה ב-1988. לאחר שתמך בראש הממשלה אנטה מרקוביץ' ובמאמציו לשמור על הפדרציה, החל מ-1990 הפך לבעל ברית מסויג של נשיא סרביה סלובודן מילושביץ' והתרחק ממרקוביץ'. לאחר הכישלונות בסלובניה ובקרואטיה, מרקוביץ' דרש את התפטרותו ב-1992. לאחר פרישתו עבר להתגורר בסרביה.

כשבית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר זימן אותו כעד בסתיו 2001, הוא טס למוסקבה ביום המחרת. הוא ביקש מעמד של פליט ב-2005, וקיבל אזרחות רוסית ב-2008 בהוראתו של הנשיא דמיטרי מדבדב. לאחר מספר הרשעות בפשעי מלחמה, ב-2007 המשטרה הקרואטית, ומאוחר יותר האינטרפול הוציאו צו מעצר. לאחר שקיבל אזרחות רוסית, ממשלת קרואטיה שלחה בקשה לרוסיה להסגרתו[1]. בקשה זו נדחתה. הוא נפטר ב-2014 במוסקבה[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • John B. Allcock, Marko Milivojević and John Joseph Horto (1988). Conflict in the Former Yugoslavia: an Encyclopedia, "Kadijević, Veljko" (pp. 139-140). ABC-CLIO: California.
  • Matjaž Klemenčič and Mitja Žagar (2004). The Former Yugoslavia's Diverse Peoples: A Reference Sourcebook, "Kadijević, Veljko" (p. 380). ABC-CLIO: California.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Russia won’t extradite ex-Yugoslav defense minister, באתר B92, ‏1 באוקטובר 2008
  2. ^ Preminuo general Veljko Kadijević, באתר B92, ‏2 בנובמבר 2014
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.