ורה וונג
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
ורה וונג | |
לידה |
27 ביוני 1949 (בת 75) ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
מקום לימודים |
|
תקופת הפעילות | מ-1989 |
יצירות ידועות | dark plum Vera Wang dress of Keira Knightley |
פרסים והוקרה | |
בן או בת זוג | Arthur Becker (1989–2012) |
מספר צאצאים | 2 |
www | |
ורה וונג (באנגלית: Vera Wang, בסינית: 王薇薇, נולדה ב-27 ביוני 1949) היא מעצבת אופנה אמריקאית.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ורה אלן וונג נולדה וגדלה בניו יורק להורים ממוצא סיני. הוריה נולדו בשאנגחאי ועברו לארצות הברית באמצע שנות הארבעים. אמה עבדה כמתרגמת עבור האו"ם. לוונג אח אחד בשם קנט הצעיר ממנה. וונג סיימה את לימודיה ב-1967 והחלה ללמוד בסורבון שם עשתה תואר בהיסטוריה של האמנות. בגיל 6 החלה וונג ללמוד החלקה אמנותית והשתתפה בתחרויות שונות אך לאחר שלא הצליחה להיכנס לנבחרת במשחקים האולימפיים החלה להתעניין לתעשיית האופנה.
ב-1989 נישאה לארתור בקר. השניים התגוררו במנהטן יחד עם שתי בנותיהן המאומצות: ססיליה (נולדה ב-1990) שלומדת באוניברסיטת פנסילבניה וג'וזפין (נולדה ב-1993) שלומדת באוניברסיטת הרווארד. ביולי 2012 השניים נפרדו.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות השבעים הייתה וונג עורכת בכירה במגזין האופנה ווג. היא עזבה את העיתון לאחר שלא קודמה לתפקיד העורכת הראשית ואת התפקיד קיבלה אנה וינטור. וונג הצטרפה למעצב ראלף לורן ועבדה איתו במשך שנתיים.
בשנת 1990 פתחה את חנותה הראשונה בניו יורק, מאז פתחה וונג חנויות נוספות ברחבי ניו יורק, בלונדון, טוקיו, וסידני. בנוסף הרחיבה וונג את עיצוביה משמלות כלה למשקפי שמש, תכשיטים ונעליים. ב-23 באוקטובר 2001 יצא ספרה של וונג שנקרא Vera Wang on Weddings.
וונג עיצבה שמלות כלה למפורסמות רבות כדוגמת: אלישה קיז, איבנקה טראמפ, צ'לסי קלינטון, ויקטוריה בקהאם, מריה קארי, אבריל לאבין, ג'ניפר לופז, ג'ניפר גארנר, שרון סטון, שרה מישל גלר, הילרי דאף, אומה תורמן, קים קרדשיאן, ויולה דייוויס, קייט הדסון והולי האנטר. שמלותיה של וונג נלבשו גם על ידי מישל אובמה.
וונג עיצה תלבושות לאומני החלקה רבים ואף עיצבה את המדים שנלבשים כיום על ידי המעודדות של קבוצת פילדלפיה איגלס. בשנת 2002 נכנסה וונג לשוק עיצוב הבית והשיקה קולקציית כלי חרסינה בעיצוב ורה וונג.
בשנת 2005 זכתה בפרס ה-CFDA בתור מעצבת בגדי הנשים של השנה. ב-27 במאי 2006 זכתה וונג בפרס מפעל חיים מטעם הקרן של אנדרה ליאון טאלי. בשנת 2010, עשרים שנה לאחר פתיחת חנותה הראשונה זכתה וונג בפרס "Leadership in the Arts" מטעם העמותה "Harvard-Radcliffe Asian American Association". ביוני 2012 נפתחה החנות הראשונה של וונג בסיאול.
ורה וונג היא כנראה השם המזוהה ביותר עם תעשיית שמלות הכלה והערב היוקרתיות והנחשקות בעולם, וככזאת היא נחשבת גם לחברה של כבוד במיטב החוגים ההוליוודיים[1]. בהתאם, מתחזקת המעצבת האמריקאית פיד מעורר קנאה, סטייל מעודכן וגזרה לוהטת במיוחד. בשנים האחרונות היא משתפת לא פעם את הלוקים האופנתיים שלה ברשת, לוקים שהופכים כמעט באופן מיידי לוויראליים ומעוררים שלא במפתיע דיון ער בסוד הנעורים. "עבודה, שינה, וקוקטייל של וודקה", סיכמה וונג כשנשאלה כיצד היא מצליחה לשמור על לוק צעיר[2].
ורה וונג, שבנתה את שמה כמעצבת-על בינלאומית בזכות שמלות הכלה שלה, השיקה לאחרונה אתר אינטרנט ראשוני וגאוני, המוקדש לדבר אחד: רשימת מתנות לזוגות שמתחתנים, כמקובל באמריקה, הכוללת את מוצריה בלבד. הרעיון הזה לא היה נחשב למהפכני בעולם השיווק בכלל, ובעולם האופנה בפרט, אלמלא הכינה וונג שיעורי בית כראוי.
בנוסף לקולקציית הבגדים, קו התכשיטים וקו ההלבשה התחתונה, היא השיקה בשמים, מצעים, מגבות, מזרנים, כלי חרסינה וניירות מכתבים - כולם יחד בונים מותג סגנון חיים רומנטי ושיקי. אמנם מעצבי אופנה רבים כמו קנת קול, ג'ורג'יו ארמאני וטומי הילפיגר כבר הציגו קווי עיצוב לבית, אבל איש מהם לא לקח את האסטרטגיה השיווקית רחוק כל כך. "העמדה הרשמית שלנו בענייני הכלות הרשתה לנו ליצור אמון בין הצרכן לקו מוצרי הבית והלייף סטייל", הסבירה וונג בראיון. "הצעד ההגיוני הבא הוא להעמיק את היחסים עם הלקוח לאורך כל חייו, והמטרה היא להמשיך להתפתח בהתאם לקצב התפתחות הצרכים של הלקוח"[3].
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וונג הופיעה במספר סדרות טלוויזיה בתור עצמה:
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של ורה וונג
- ורה וונג, ברשת החברתית פייסבוק
- ורה וונג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ורה וונג, ברשת החברתית אינסטגרם
- ורה וונג, ברשת החברתית טיקטוק
- ורה וונג, סרטונים בערוץ היוטיוב
- ורה וונג, באתר פינטרסט
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יובל פגי, מסתבר שוורה וונג בת 70, והרשת לא מתאוששת, באתר מאקו, 10 מאי 2020
- ^ ענבל חייט, מה סוד ההצלחה? מעצבת העל שומטת לסתות בגיל 73, באתר ישראל היום, 9.11.22
- ^ יעל בן ישראל, מותחת את הוונג, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2008