שרון סטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרון סטון
Sharon Stone
שרון סטון
סטון, 2007
לידה 10 במרץ 1958 (בת 60)
מידוויל, פנסילבניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית קולנוע, דוגמנית, לוחמת טאקוונדו, מדבבת, מפיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שרון וון סטון (באנגלית: Sharon Vonne Stone; נולדה ב-10 במרץ 1958) היא שחקנית קולנוע, דוגמנית ומפיקה אמריקאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטון נולדה במידוויל שבפנסילבניה למשפחה נוצרית ממוצא אירי וגרמני. סטון היא השנייה מבין ארבעה ילדים להוריה, רואת חשבון ותעשיין. ב-1975 סיימה סטון את לימודיה בתיכון סגרטאון (Saegertown), לאחר שלמדה בתוכנית לימודים מואצת בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת אדינבורו בפנסילבניה, אליה התקבלה לאחר מכן.

חוויית סף המוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 עברה סטון חוויית סף מוות[1] משמעותית כתוצאה מדימום מוחי תת-עכבישי, שבה עברה שינוי כה גדול עד שהיא מתארת אותו כ"שינוי ה-DNA ממש, אפילו האלרגיות שלי השתנו", ורואה עצמה כאדם חדש. בעדות שמסרה סטון היא מתארת אלמנטים שחוזרים על עצמם בעדויות דומות כגון משיכה אל אור העוטף בטוב ואהבה אין סופית, מפגש עם חברים ומכרים (שנפטרו), איבוד הפחד מהמוות מתוך הבנה כי יש חיים שמעבר והם טובים ועוד.

על החוויה שלה העזה לדבר בפומבי רק שנים רבות לאחר מכן, היא נתנה סדרת ראיונות לכלי תקשורת, אז אמרה כי "הבטתי אל אותם דברים שהיוו את חיי ולמעשה נשרפתי עד היסוד, אינני יותר שום דבר מאותם דברים"[2], והוסיפה, "מתתי אך המוות אינו דבר רע, אחרי המוות הכל עשיר יותר, טוב יותר, זו התחלה חדשה, כל מוות הוא בעצם לידה".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1977 עזבה סטון את מידוויל ועברה עם דודתה לניו ג'רזי, על מנת לפתוח בקריירת דוגמנות. עוד קודם לכן זכתה בתואר "מיס מחוז קרופורד" (Miss Crawford County).

לאחר ארבעה ימים בניו ג'רזי הוחתמה על ידי סוכנות הדוגמנות "פורד מודלס" בניו יורק. לאחר מכן, עבדה מספר שנים בדוגמנות, הופיעה בפרסומות בטלוויזיה לברגר קינג, קלאירול ומייבילין, אך לא רוותה נחת מעבודתה.

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהתגוררה סטון באירופה בתחילת שנות השמונים, היא החליטה לעזוב את הדוגמנות ובחרה בקריירת משחק. היא נבחרה לתפקיד משני בסרט "אבק כוכבים" (1980), ובהמשך הופיעה בסרטים מכרות המלך שלמה (1985), Allan Quatermain and the Lost City of Gold‏ (1987) ו"ניקו" (1988).

בשנת 1991 שיחקה בדרמה "יומן של רוצח שכיר" בכיכובו של פורסט ויטאקר. התפרסמה בעיקר בזכות תפקידה במותחן האירוטי אינסטינקט בסיסי (1992) והייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית ראשית על תפקידה כקתרין טראמל. בעקבותיו כיכבה במותחן אירוטי נוסף, "סליבר". במקביל המשיכה מפעם לפעם בהובלת קמפיינים מסחריים לחברות גדולות.

בשנת 2004 גילמה סטון את שילה, עורכת דין סכיזופרנית המאמינה שאלוהים היא אישה שמדברת אליה, בסדרת הדרמה "הפרקליטים".

בשנת 2016 שיחקה בסרט הפעולה "מתח גבוה" (Life On The Line) לצידם של ג'ון טרבולטה, קייט בוסוורת', גיל בלוז ואמילי אולרופ.

בשנת 2017 שיחקה בסרט הדרמה קומי-ביוגרפי "חי בסרט", שביים, הפיק ושיחק בו בתפקיד ראשי ג'יימס פרנקו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984 סטון נישאה למפיק הטלוויזיה האמריקאי-יהודי, מייקל גרינבורג. הם נפרדו לאחר שלוש שנים, והתגרשו ב-1990.

ב-14 בפברואר 1998 נישאה בשנית לאיש התקשורת האמריקאי-יהודי, פיל ברונשטיין, עורך העיתון "San Francisco Examiner". הם התגרשו בינואר 2004 לאחר שברונשטיין סבל מהתקף לב חמור. לזוג ילד מאומץ. לאחר מכן, סטון אימצה ילד נוסף במאי 2005. ב-28 ביוני 2006, סטון אימצה את ילדה השלישי.

ב-2013 הגיעה סטון לביקור בארץ לחגיגות יום הולדת של נשיא המדינה, שמעון פרס. מלבד זאת, חגגה לבנה המאומץ (והמשותף עם גרושה ברונשטיין) בר מצווה בכותל.

סטון ידועה במעורבות ההסברתית שלה נגד מחלת האיידס. בשנת 2006 הגיעה סטון לביקור בישראל לכבוד יום האישה הבינלאומי.

סטון המירה את דתה אל בודהיזם טיבטי.

שרון סטון בביקור בבית החולים הדסה עין כרם, יוני, 2013

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרון סטון, בפסטיבל קאן 2002

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שרון סטון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראיון של סטון אצל אופרה וינפרי, 2014
  2. ^ Sharon Stone On Surviving Her Brain Aneurysm: ‘I Was Burned To The Ground’ (VIDEO), האפינגטון פוסט, 2017


פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה
1943‏-1960 ג'ניפר ג'ונס (1943) • אינגריד ברגמן (1944) • אינגריד ברגמן (1945) • רוזלינד ראסל (1946) •רוזלינד ראסל (1947) • ג'יין ויימן (1948) • אוליביה דה הבילנד (1949) • גלוריה סוונסון (1950) • ג'יין ויימן (1951) • שירלי בות' (1952)• אודרי הפבורן (1953) • גרייס קלי (1954) • אנה מניאני (1955) • אינגריד ברגמן (1956) • ג'ואן וודוורד (1957) • סוזן הייוורד (1958) • אליזבת טיילור (1959) • גריר גרסון (1960)
1961‏-1980 גריר גרסון (1961) • ג'רלדין פייג' (1962) • לסלי קארון (1963) • אן בנקרופט (1964) • סמנתה אגר (1965) • אנוק איימה (1966) • אדית אוונס (1967) • ג'ואן וודוורד (1968) • ז'נבייב בוז'ולד (1969) • אלי מק'גרו (1970) • ג'יין פונדה (1971) • ליב אולמן (1972) • מרשה מייסון (1973) • ג'ינה רולנדס (1974) • לואיז פלטשר (1975) • פיי דאנאוויי (1976) • ג'יין פונדה (1977) • ג'יין פונדה (1978) • סאלי פילד (1979) • מרי טיילר מור (1980)
1981‏-2000 מריל סטריפ (1981) • מריל סטריפ (1982) • שירלי מקליין (1983) • סאלי פילד (1984) • וופי גולדברג (1985) • מרלי מטלין (1986) • סאלי קירקלנד (1987) • ג'ודי פוסטר/שירלי מקליין/סיגורני ויבר (1988) • מישל פייפר (1989) • קתי בייטס (1990) • ג'ודי פוסטר (1991) • אמה תומפסון (1992) • הולי האנטר (1993) • ג'סיקה לאנג (1994) • שרון סטון (1995) • ברנדה בלתין (1996) • ג'ודי דנץ' (1997) • קייט בלאנשט (1998) • הילרי סוונק (1999) • ג'וליה רוברטס (2000)
2001-היום סיסי ספייסק (2001) • ניקול קידמן (2002) • שרליז ת'רון (2003) • הילרי סוונק (2004) • פליסיטי האפמן (2005) הלן מירן (2006) • ג'ולי כריסטי (2007) • קייט וינסלט (2008) • סנדרה בולוק (2009) • נטלי פורטמן (2010) • מריל סטריפ (2011) • ג'סיקה צ'סטיין (2012) • קייט בלאנשט (2013) • ג'וליאן מור (2014) • ברי לארסון (2015) • איזבל הופר (2016) • פרנסס מקדורמנד (2017) • גלן קלוז (2018)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שרון_סטון&oldid=24505252"