שרון סטון

שרון סטון
Sharon Stone
	סטון, 2007
לידה	10 במרץ 1958 (בת 63); מידוויל, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1980–הווה (כ־41 שנים)
שפה מועדפת	אנגלית
עיסוק	שחקנית קולנוע, שחקנית טלוויזיה, מפיקת קולנוע, מפיקה, דוגמנית, מדבבת, דוגמנית ארוטית
מקום לימודים	אוניברסיטת אדינבורו של פנסילבניה
בן או בת זוג	פיל ברונשטיין (1998–2004); מייקל גרינבורג (1984–1990)
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	מפקד מסדר האמנויות והספרות (16 ביולי 2021); פרס לוסי (2000); אביר מסדר האמנויות והספרות (1995); Primetime Emmy Award for Outstanding Guest Actress in a Drama Series (2004); פרס הומניטרי של השנה (2005); פרס קריסטל (1995); פרס פטל הזהב - השחקנית הגרועה ביותר (1994); פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה (1995); קצין מסדר האמנויות והספרות (20 במאי 2005); כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד; פרס אמי לבידור בפריים טיים ;
	פרופיל ב-IMDb

שרון סטון בביקור בבית החולים הדסה עין כרם, יוני, 2013

שרון סטון, בפסטיבל קאן 2002

שרון וון סטון (באנגלית: Sharon Vonne Stone; נולדה ב-10 במרץ 1958) היא שחקנית קולנוע, דוגמנית ומפיקה אמריקאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטון נולדה במידוויל, פנסילבניה שבארצות הברית, למשפחה מרקע נוצרי-קתולי. סטון היא השנייה מבין ארבעה ילדים להוריה, רואת חשבון ותעשיין. ב-1975 סיימה סטון את לימודיה בתיכון סגרטאון (Saegertown), לאחר שלמדה בתוכנית לימודים מואצת בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת אדינבורו בפנסילבניה, אליה התקבלה לאחר מכן.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1977 עזבה סטון את מידוויל ועברה עם דודתה לניו ג'רזי, על מנת לפתוח בקריירת דוגמנות. עוד קודם לכן זכתה בתואר "מיס מחוז קרופורד" (Miss Crawford County).

לאחר ארבעה ימים בניו ג'רזי הוחתמה על ידי סוכנות הדוגמנות "פורד מודלס" בניו יורק. לאחר מכן, עבדה מספר שנים בדוגמנות, הופיעה בפרסומות בטלוויזיה לברגר קינג, קלאירול ומייבילין. אחר כך עברה לאירופה ועבדה כדוגנמית בפריז ומילאנו.

במשך השנים המשיכה סטון לדגמן, במקביל לקריירת המשחק שלה^[1]. בין השאר שימשה פרזנטורית של בית האופנה כריסטיאן דיור^[2], וכיכבה בסרטי פרסומת^[3]. בשנת 2008 התנצל בית האופנה דיור על דבריה של סטון כי רעידת אדמה בסין הייתה קשורה ליחסה לטיבטים^[4].

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בעת שהתגוררה באירופה בתחילת שנות השמונים, החליטה סטון לפתוח בקריירת משחק. היא נבחרה לתפקיד משני בסרט "אבק כוכבים" (1980), ובהמשך הופיעה בסרטים מכרות המלך שלמה (1985), Allan Quatermain and the Lost City of Gold‏ (1987) ו"ניקו" (1988).

בשנת 1990 שיחקה בסרט זיכרון גורלי, סרט מדע בדיוני בבימויו של פול ורהובן בו כיכובה לצידו של ארנולד שוורצנגר^[5]. הסרט היה בין הסרטים שוברי הקופות בארצות הברית באותה שנה, וזכה בפרס אוסקר להישג מיוחד באפקטים ויזואליים.

בשנת 1991 שיחקה בחמישה סרטים בניהם הדרמה "יומנו של רוצח שכיר" וסרט המתח-פעולה "שנת האקדח"^[6]. בשנת 1992 כיכבה במותחן הארוטי אינסטינקט בסיסי שוב בבימוי פול ורהוב, שבו הופיעה בעירום מלא^[7], והייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית ראשית על תפקידה כקתרין טראמל^[8]. בעקבותיו כיכבה במותחן אירוטי נוסף, "סליבר"^[9]. במקביל המשיכה מפעם לפעם בהובלת קמפיינים מסחריים לחברות גדולות.

בשנת 1995 שיחקה בסרט הגנגסטרים קזינו, בבימויו של מרטין סקורסזה^[10].

בשנת 2004 גילמה סטון את שילה, עורכת דין סכיזופרנית המאמינה שאלוהים היא אישה שמדברת אליה, בסדרת הדרמה "הפרקליטים"^[11].

בשנת 2006 שיחקה בסרט "אינסטינקט בסיסי 2", שזכה בארבעה פרסי פטל הזהב, בהם פרס השחקנית הגרועה של השנה, הסרט הגרוע ביותר והתסריט הגרוע ביותר^[12].

בשנת 2013 כיכבה בסרט רק ג'יגולו לצידו של וודי אלן^[13].

בשנת 2016 שיחקה בסרט הפעולה "מתח גבוה" (Life On The Line).

בשנת 2017 שיחקה תפקיד קטן בסרט הדרמה קומי-ביוגרפי "חי בסרט", שביים, הפיק ושיחק בו בתפקיד ראשי ג'יימס פרנקו.

בשנת 2018 כיכבה בקומדיה הרומנטית בשם "All I Wish". כשהציעו לסטון לגלם את אמה של גיבורת הסרט, היא הציעה שתגלם את הגיבורה עצמה בת ה-25^[14].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984 סטון נישאה למפיק הטלוויזיה האמריקאי-יהודי, מייקל גרינבורג. הם נפרדו לאחר שלוש שנים, והתגרשו ב-1990.

ב-14 בפברואר 1998 נישאה בשנית לאיש התקשורת האמריקאי-יהודי, פיל ברונשטיין, עורך העיתון "San Francisco Examiner". הם התגרשו בינואר 2004. לזוג ילד מאומץ, לאחר שסטון עברה מספר הפלות ונקבע שלא תוכל ללדת באפון טבעי. לאחר מכן, סטון אימצה ילד נוסף במאי 2005. ב-28 ביוני 2006, סטון אימצה את ילדה השלישי^[15].

בשנת 2006 הגיעה סטון לביקור בישראל לכבוד יום האישה הבינלאומי כאורחת מרכז פרס לשלום^[16]. ב-2013 הגיעה סטון לביקור בארץ לחגיגות יום הולדת של נשיא המדינה, שמעון פרס^[17]. מלבד זאת, חגגה לבנה המאומץ (והמשותף עם גרושה ברונשטיין) בר מצווה בכותל^[18].

סטון ידועה במעורבות במאבק נגד מחלת האיידס והמלריה^[19]^[20].

סטון המירה את דתה אל בודהיזם טיבטי.

חוויית סף המוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001 עברה סטון חוויית סף מוות^[21] משמעותית כתוצאה מדימום מוחי תת-עכבישי, שבה עברה שינוי כה גדול עד שהיא מתארת אותו כ"שינוי ה-DNA ממש, אפילו האלרגיות שלי השתנו", ורואה עצמה כאדם חדש. בעדות שמסרה סטון היא מתארת אלמנטים שחוזרים על עצמם בעדויות דומות כגון משיכה אל אור העוטף בטוב ואהבה אין סופית, מפגש עם חברים ומכרים (שנפטרו), איבוד הפחד מהמוות, מתוך הבנה כי יש חיים שמעבר - והם טובים, ועוד.

על חווייתה היא העזה לדבר בפומבי רק שנים רבות לאחר מכן, כשנתנה סדרת ראיונות לכלי תקשורת; אז היא אמרה: "הבטתי אל אותם דברים שהיוו את חיי - ולמעשה נשרפתי עד היסוד, אינני יותר שום דבר מאותם דברים"^[22], והוסיפה, "מתתי אך המוות איננו דבר רע; אחרי המוות הכל עשיר יותר, טוב יותר, זו התחלה חדשה, כל מוות הוא בעצם לידה".

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבק כוכבים (1980)
אלה והאחרים (1981)
ברכה קטלנית (1981)
לא סתם עוד רומן (1982) - סרט טלוויזיה
רצח נערת לוח השנה (1984) - סרט טלוויזיה של ABC
מלחמת רצועת וגאס (1984) - סרט טלוויזיה של NBC
גירושין נוסח הוליווד (1984)
מכרות המלך שלמה (1985)
מכרות המלך שלמה 2 (1986)
מר וגברת ראיין (1986) - סרט טלוויזיה של ABC
תרגיל לשוטרים מתחילים 4: בית ספר למשמר אזרחי (1987)
פלדה קרה (1987)
דמעות של אהבה (1988) - סרט טלוויזיה
מעל החוק (1988)
אקשן ג'קסון (1988)
מעבר לכוכבים (1989)
דם וחול (1989)
זיכרון גורלי (1990)
הוא אמר, היא אמרה (1991)
מספריים (1991)
שנת האקדח (1991)
בצל הסודות האפלים (1991)
יומן של רוצח שכיר (1992)
אינסטינקט בסיסי (1992)
סליבר (1993)
אחרון גיבורי הפעולה (1993)
הצטלבות (1994)
המומחה (1994)
המהירים והמתים (1995)
קזינו (1995)
נשות השטן (1996)
ריקוד אחרון (1996)
ספרה (1998)
עבודת נמלים (1998) - דיבוב
מעל כולם (1998)
גלוריה (1999)
המוזה (1999)
סימפתיקו (1999)
אם הקירות האלה היו יכולים לדבר 2 (2000) - סרט טלוויזיה של HBO
לאסוף את השברים (2000)
ביוטיפול ג'ו (2000)
המפתח לפחד (2003)
נאמנות זרה (2004)
קאט וומן (2004)
פרחים שבורים (2005)
אלפא דוג (2006)
אינסטינקט בסיסי 2 (2006)
בובי (2006)
כשאדם נופל (2007)
אם הייתי יודע הייתי גאון (2007)
הרוקטים (2008)
5 דולר ליום (2008)
רחובות הדמים (2009)
לארגו ווינץ' 2 (2011)
גבול פרוץ (2012)
לאבלייס (2013)
האלים משתוללים (2013)
רק ג'יגולו (2013)
אהבה בעיר הגדולה 3 (2014)
ילד הזהב (2014)
מתח גבוה (2015)
סאווה: הלב של הלוחם (2015) - דיבוב
אמהות ובנות (2016)
חופשי בטבע (2017)
כל מה שאני רוצה (2017)
חי בסרט (2017)
המכבסה (2019)
מה עם אהבה (2020)

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפיות הכסף (1982)
ביי סיטי בלוז (1983)
רמינגטון סטיל (1983)
מייק האמר של מיקי ספיליין (1984)
מגנום, בלש פרטי (1984)
טי.ג'יי הוקר (1985)
מלחמה וזיכרון (1988)
המופע של לארי סנדרס (1994)
רוזאן (1995)
באושר ועושר: סיפורי אגדות לכל ילד (1999) - דיבוב
הפרקליטים (2003) - זוכת פרס אמי לשחקנית אורחת בדרמה
גיבורי העיירה (2005) - דיבוב
עמק הזאבים (2005)
ויל וגרייס (2005)
האף (2006)
חוק וסדר: מדור מיוחד (2010)
הסוכן איקס (2015)
פסיפס (2018)
דברים טובים יותר (2019)
ראצ'ד (2020)
האפיפיור החדש (2020)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא שרון סטון בוויקישיתוף

שרון סטון, ברשת החברתית טוויטר
שרון סטון, ברשת החברתית אינסטגרם
שרון סטון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
שרון סטון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
שרון סטון, באתר AllMovie (באנגלית)
שרון סטון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
שרון סטון, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
שרון סטון, באתר Metacritic (באנגלית)
שרון סטון, באתר TV.com (באנגלית)
לין קולינס, תרגום גיורא לשם, הומאז' לשרון סטון, בתוך הבלוג של אלי אשד באתר "רשימות", 23 במאי 2009
אורי קליין, האם היצ'קוק היה מציל את הקריירה של שרון סטון, באתר הארץ, 2 במאי 2014

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ שירות גלובס‏, ‏שרון סטון תוביל קמפיין לחברת הקרמיקה הספרדית SALONI תמורת כ-500 אלף יורו, באתר גלובס, 28 באפריל 2008
^ קמפיין של Dior בכיכובה של שרון סטון בישראל הוקדם עקב ביקורה בארץ, באתר הארץ, 8 במרץ 2006
שירות גלובס‏, ‏שרון סטון מובילה קמפיין של דיור למוצרי אנטי אייג'ינג, באתר גלובס, 9 במרץ 2006
^ שירות גלובס, ‏שרון סטון תככב בפרסומות AOL במהלך טקס האוסקר, באתר גלובס, 17 במרץ 2003
^ נמרוד הלפרן, שרון סטון נכנעה ללחץ של בית האופנה דיור: התנצלה על דבריה כי רעידת האדמה בסין קשורה ליחס לטיבטים, באתר הארץ, 29 במאי 2008
פייננשל טיימס, ‏דיור התנצלה בפני לקוחותיה בסין בעקבות התבטאות של שרון סטון, באתר גלובס, 29 במאי 2008
^ מאיר שניצר, סרט / למרות שוורצנגר, חדשות, 6 באוגוסט 1990
אבי מרגנשטרן, מר עולם המחר, מעריב, 27 ביולי 1990
^ ניר קיפניס, ‏האקדח לא מת, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2007
^ איתי שטרן, שרון סטון: הבמאי הבטיח שלא יראו כלום ב"אינסטינקט בסיסי". סטרתי לו כשהבנתי ששיקר, באתר הארץ, 20 במרץ 2021
^ חגי לוי, יומית משובחת, חדשות, 11 במאי 1992
^ חגי לוי, סרט / חגי לוי עלוקה נלוזה, חדשות, 30 באוגוסט 1993
^ ניר קיפניס, ‏הולכים עם שרון לקזינו, באתר גלובס, 15 ביולי 2002
^ רותה קופפר, הפרקליטה לכלא, באתר הארץ, 19 במאי 2004
^ סוכנויות הידיעות, שרון סטון נבחרה לשחקנית הגרועה של השנה, באתר הארץ, 24 בפברואר 2007
^ אורון שמיר, עכבר העיר, "רק ג'יגולו": לפהק כל הדרך לשלישיה, באתר הארץ, 24 באפריל 2014
חן חדד, עכבר העיר, וודי אלן יגלם ג'יגולו המבדר את שרון סטון, באתר הארץ, 7 במרץ 2012
^ אורי קליין, שרון סטון, בת 60, מגלמת בסרט חדש אשה בת 25. מהפכה?, באתר הארץ, 27 במרץ 2018
^ שרון סטון מאמצת תינוק, באתר הארץ, 16 במאי 2005
^ גואל פינטו, שרון סטון תבוא לישראל "ללמוד מקרוב על המצב", באתר הארץ, 4 בפברואר 2006
^ שי ארזואן, גם הוא פה: רוברט דה נירו בישראל, באתר ynet, 18 ביוני 2013
^ מערכת גיא פינס, פרסום ראשון: שרון סטון חגגה בר מצווה לבנה בישראל, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 19 במרץ 2013
^ הדר תדמור, שרון סטון גייסה מיליון דולר בחמש דקות למען המלחמה במחלת המלריה, באתר הארץ, 30 בינואר 2005
^ סוכנויות הידיעות, שרון סטון גייסה תרומות בדובאי למלחמה באיידס, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2007
^ ראיון של סטון אצל אופרה וינפרי, 2014
^ Sharon Stone On Surviving Her Brain Aneurysm: ‘I Was Burned To The Ground’ (VIDEO), האפינגטון פוסט, 2017

[1] שירות גלובס‏, ‏שרון סטון תוביל קמפיין לחברת הקרמיקה הספרדית SALONI תמורת כ-500 אלף יורו, באתר גלובס, 28 באפריל 2008

[2] קמפיין של Dior בכיכובה של שרון סטון בישראל הוקדם עקב ביקורה בארץ, באתר הארץ, 8 במרץ 2006
שירות גלובס‏, ‏שרון סטון מובילה קמפיין של דיור למוצרי אנטי אייג'ינג, באתר גלובס, 9 במרץ 2006

[3] שירות גלובס, ‏שרון סטון תככב בפרסומות AOL במהלך טקס האוסקר, באתר גלובס, 17 במרץ 2003

[4] נמרוד הלפרן, שרון סטון נכנעה ללחץ של בית האופנה דיור: התנצלה על דבריה כי רעידת האדמה בסין קשורה ליחס לטיבטים, באתר הארץ, 29 במאי 2008
פייננשל טיימס, ‏דיור התנצלה בפני לקוחותיה בסין בעקבות התבטאות של שרון סטון, באתר גלובס, 29 במאי 2008

[5] מאיר שניצר, סרט / למרות שוורצנגר, חדשות, 6 באוגוסט 1990
אבי מרגנשטרן, מר עולם המחר, מעריב, 27 ביולי 1990

[6] ניר קיפניס, ‏האקדח לא מת, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2007

[7] איתי שטרן, שרון סטון: הבמאי הבטיח שלא יראו כלום ב"אינסטינקט בסיסי". סטרתי לו כשהבנתי ששיקר, באתר הארץ, 20 במרץ 2021

[8] חגי לוי, יומית משובחת, חדשות, 11 במאי 1992

[9] חגי לוי, סרט / חגי לוי עלוקה נלוזה, חדשות, 30 באוגוסט 1993

[10] ניר קיפניס, ‏הולכים עם שרון לקזינו, באתר גלובס, 15 ביולי 2002

[11] רותה קופפר, הפרקליטה לכלא, באתר הארץ, 19 במאי 2004

[12] סוכנויות הידיעות, שרון סטון נבחרה לשחקנית הגרועה של השנה, באתר הארץ, 24 בפברואר 2007

[13] אורון שמיר, עכבר העיר, "רק ג'יגולו": לפהק כל הדרך לשלישיה, באתר הארץ, 24 באפריל 2014
חן חדד, עכבר העיר, וודי אלן יגלם ג'יגולו המבדר את שרון סטון, באתר הארץ, 7 במרץ 2012

[14] אורי קליין, שרון סטון, בת 60, מגלמת בסרט חדש אשה בת 25. מהפכה?, באתר הארץ, 27 במרץ 2018

[15] שרון סטון מאמצת תינוק, באתר הארץ, 16 במאי 2005

[16] גואל פינטו, שרון סטון תבוא לישראל "ללמוד מקרוב על המצב", באתר הארץ, 4 בפברואר 2006

[17] שי ארזואן, גם הוא פה: רוברט דה נירו בישראל, באתר ynet, 18 ביוני 2013

[18] מערכת גיא פינס, פרסום ראשון: שרון סטון חגגה בר מצווה לבנה בישראל, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 19 במרץ 2013

[19] הדר תדמור, שרון סטון גייסה מיליון דולר בחמש דקות למען המלחמה במחלת המלריה, באתר הארץ, 30 בינואר 2005

[20] סוכנויות הידיעות, שרון סטון גייסה תרומות בדובאי למלחמה באיידס, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2007

[21] ראיון של סטון אצל אופרה וינפרי, 2014

[22] Sharon Stone On Surviving Her Brain Aneurysm: ‘I Was Burned To The Ground’ (VIDEO), האפינגטון פוסט, 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה
1943‏-1960	ג'ניפר ג'ונס (1943) • אינגריד ברגמן (1944) • אינגריד ברגמן (1945) • רוזלינד ראסל (1946) •רוזלינד ראסל (1947) • ג'יין ויימן (1948) • אוליביה דה הבילנד (1949) • גלוריה סוונסון (1950) • ג'יין ויימן (1951) • שירלי בות' (1952)• אודרי הפבורן (1953) • גרייס קלי (1954) • אנה מניאני (1955) • אינגריד ברגמן (1956) • ג'ואן וודוורד (1957) • סוזן הייוורד (1958) • אליזבת טיילור (1959) • גריר גרסון (1960)
1961‏-1980	גריר גרסון (1961) • ג'רלדין פייג' (1962) • לסלי קארון (1963) • אן בנקרופט (1964) • סמנתה אגר (1965) • אנוק איימה (1966) • אדית אוונס (1967) • ג'ואן וודוורד (1968) • ז'נבייב בוז'ולד (1969) • אלי מק'גרו (1970) • ג'יין פונדה (1971) • ליב אולמן (1972) • מרשה מייסון (1973) • ג'ינה רולנדס (1974) • לואיז פלטשר (1975) • פיי דאנאוויי (1976) • ג'יין פונדה (1977) • ג'יין פונדה (1978) • סאלי פילד (1979) • מרי טיילר מור (1980)
1981‏-2000	מריל סטריפ (1981) • מריל סטריפ (1982) • שירלי מקליין (1983) • סאלי פילד (1984) • וופי גולדברג (1985) • מרלי מטלין (1986) • סאלי קירקלנד (1987) • ג'ודי פוסטר/שירלי מקליין/סיגורני ויבר (1988) • מישל פייפר (1989) • קתי בייטס (1990) • ג'ודי פוסטר (1991) • אמה תומפסון (1992) • הולי האנטר (1993) • ג'סיקה לאנג (1994) • שרון סטון (1995) • ברנדה בלתין (1996) • ג'ודי דנץ' (1997) • קייט בלאנשט (1998) • הילרי סוונק (1999) • ג'וליה רוברטס (2000)
2001-היום	סיסי ספייסק (2001) • ניקול קידמן (2002) • שרליז ת'רון (2003) • הילרי סוונק (2004) • פליסיטי האפמן (2005) הלן מירן (2006) • ג'ולי כריסטי (2007) • קייט וינסלט (2008) • סנדרה בולוק (2009) • נטלי פורטמן (2010) • מריל סטריפ (2011) • ג'סיקה צ'סטיין (2012) • קייט בלאנשט (2013) • ג'וליאן מור (2014) • ברי לארסון (2015) • איזבל הופר (2016) • פרנסס מקדורמנד (2017) • גלן קלוז (2018) • רנה זלווגר (2019) • אנדרה דיי (2020)

תפריט ניווט