ורנון דלהארט
 | |
| לידה |
6 באפריל 1883 Jefferson, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
14 בספטמבר 1948 (בגיל 65) ברידג'פורט, ארצות הברית |
| שם לידה | Marion Try Slaughter |
| שם במה | ורנון דלהארט |
| מקום קבורה |
Mountain Grove Cemetery, Bridgeport |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1913 |
| סוגה | מוזיקת קאנטרי |
| חברת תקליטים |
Edison Records, קולומביה רקורדס |
  | |
מריון טריי סלאוטר (באנגלית: Marion Try Slaughter; 8 באפריל 1883 – 14 בספטמבר 1948), הידוע יותר בשם הבמה שלו ורנון דלהארט (באנגלית: Vernon Dalhart), היה זמר וכותב מוזיקת קאנטרי אמריקאי. הבלדה הקלאסית "ההריסות של הישן 97" (97 Wreck of the Old) שהקליט נחשבה כשיר הקאנטרי הראשון שנמכר במיליון עותקים, אם כי נתוני מכירות של הקלטות לפני מלחמת העולם השנייה קשים לאימות.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דלהארט נולד בג'פרסון, טקסס, ב-6 באפריל 1883. את שם הבמה שלו הוא לקח משתי עיירות, ורנון ודלהארט בטקסס, ביניהן הוא רעה צאן כנער בשנות ה-90. אביו של דלהארט, רוברט מריון סלוטר, נהרג על ידי גיסו, בוב קאסלברי, כאשר דלהארט היה בן 10[1][2] כשדלהארט היה בן 12 או 13, המשפחה עברה מג'פרסון לדאלאס, טקסס.
דלהארט שר וניגן במפוחית ובנבל פה באירועי קהילה מקומיים ולמד בקונסרבטוריון של דאלאס למוזיקה.[3] הוא התחתן עם סיידי לי מור-ליווינגסטון ב-1901 ונולדו לו שני ילדים, בן ובת. ב-1910 הוא העביר את המשפחה לניו יורק, שם עבד במחסן פסנתרים ולקח מדי פעם עבודות שירה.
קריירת מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוזיקה קלאסית הייתה מושרשת בחינוך של דלהארט. הוא רצה להיות זמר אופרה, ובשנת 1913 הוא קיבל חלקים ב- מאדאם באטרפליי וב- HMS Pinafore (אנ').[3] הוא ראה במקומון מודעת דרושים לזמרים והגיש מועמדות. דלהארט נבחן על ידי תומאס אלווה אדיסון והמשיך להקליט עבור אדיסון רקורדס. מ-1916 עד 1923, הוא ביצע למעלה מ-400 הקלטות של מוזיקה קלאסית קלה ושירה עם להקות ריקוד מתחילות עבור חברות תקליטים שונות.
בין השנים 1927 ו-1929 דלהארט הקליט גם עם שלישיית ורנון דלהארט, שהורכבה מ-ורנון דלהארט, אדלין הוד וקרסון רוביסון.[4]
בשנות ה-20 וה-30, דלהארט שר ביותר מ-5,000 סינגלים (תקליטים) עבור לייבלים רבים, והשתמש ביותר מ-100 שמות בדויים, כגון אל קרייבר, ורנון דייל, פרנק אוונס, יו לאטימר, סיד טרנר, ג'ורג' ווייט (עם ממפיס חמש המקורית) ובוב ווייט.[3] ב- גריי גול רקורדס, הוא השתמש לעיתים קרובות בשם "ול וטריאן", שבו השתמשו גם זמרים אחרים, כולל ארתור פילדס. דלהארט כבר היה זמר מבוסס כשהכין את ההקלטות הראשונות שלו במוזיקת קאנטרי.
להיטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לדלהארט היה סינגל להיט עם ההקלטה שלו משנת 1924 של "he Wreck of the Old 97", בלדה אמריקאית קלאסית על ירידת רכבת הדואר המהירה מס' 97 ליד דנוויל, וירג'יניה, ב-1903. השיר הוקלט עבור חברת ויקטור טוקינג משין, והוכיח לחברות התקליטים הלאומיות על קיומו של שוק נכבד לשירה של מוזיקת קאנטרי. השיר היה השיר הדרומי הראשון שהפך להצלחה לאומית. עם "שיר האסיר" בצד השני בתקליט, הסינגל מכר בסופו של דבר כשבעה מיליון עותקים, מספר עצום להקלטה בשנות ה-20. הוא זכה בדיסק זהב על ידי איגוד תעשיית ההקלטות של אמריקה ( RIAA )[5] והיה התקליט הנמכר ביותר, חוץ משירי חגים ב-70 השנים הראשונות של מוזיקה מוקלטת. ג'ואל ויטבורן, סטטיסטיקאי של מגזין בילבורד, קבע ש"שיר האסיר" היה להיט מספר 1 במשך שנים עשר שבועות בשנים 1925–1926.[6] אחת ההקלטות המזוהות ביותר עם ורנון דלהארט, במיוחד בבריטניה, היא השיר "The Runaway Train" משנת 1925 (טוקינג מאשין ושות',
קמדן, ניו ג'רזי, ויקטור 19685-א, שליאק). זה הושמע ב"מועדפי הילדים" של רדיו BBC בין השנים 1954 ל-1982, ואפילו עכשיו כמעט כל אוסף של תקליטי ילדים בבריטניה כולל את השיר הנצחי הזה.
מתוך רצון לחזור על הצלחת הסינגל, חברת ויקטור שלחה את ראלף פאר להרים הדרומיים ב-1927 כדי ליצור את מפגשי בריסטול – הקלטות מוזיקת קאנטרי. המפגשים הללו הובילו לגילוי של הזמרים ג'ימי רודג'רס ומשפחת קרטר. בהמשך המודל של פאר יהפוך לסטנדרט של תעשיית המוזיקה.
מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דלהארט מת בברידג'פורט, קונטיקט, ב-14 בספטמבר 1948.[1]
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבומים
| כותרת | שנה | תאריך הקלטה | תווית |
|---|---|---|---|
| שירים של פעם: הקלטות מקוריות 1925–1930 | 1976 | 1930 | דייוויס הבלתי מוגבל |
| 1921–1927 | 1977 | 1927 | קלאסיקות גולדן אולדן |
| הקאובוי הראשון ששר בתקליטים | 1978 | מארק56 רקורדס | |
| שירי רכבת מוקלטים ראשונים | |||
| בלדות ושירי רכבת | 1980 | אולד הומסטייד רקורדס | |
| בצד הקל יותר | 1985 | ||
| "ההריסות של הישן 97" ולהיטי קאנטרי מוקדמים נוספים – כרך. III | |||
| נכנס להיכל התהילה 1981 | 1999 | קינג רקורדס | |
| מכניסים
את הסגנון |
2007 | דקומנטס רקורדס |
פרסים וכבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היכל התהילה של כותבי השירים של נאשוויל, 1970
- היכל התהילה של מוזיקת קאנטרי, 1981
- פרס היכל התהילה של הגראמי, "שיר האסיר", 1998
- ג'נט רקורדס, שדרת התהילה, 2007
- שירי המאה, "שיר האסיר"
- פרס היכל התהילה של הגראמי, "ההריסות של הישן 97", 2021
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דיסקוגרפיה חלקית
- ורנון דלהרט, ספריית ויקטור
- דאלהארט בהיכל התהילה של מוזיקת קאנטרי
- הקלטות צילינדר של ורנון דאלהארט, מארכיון אודיו צילינדר של UCSB באוניברסיטת קליפורניה, ספריית סנטה ברברה.
- ורנון דלהארט הקלטות בדיסקוגרפיה של הקלטות היסטוריות אמריקאיות.
- ורנון דלהארט: מאופרה להקלטות קאנטרי – מאת ג'ק פאלמר בתוכנית הרדיו של תומאס אדיסון, WFMU, 7 בפברואר 2006.
- About The Artist, Vernon Dalhart, מאת ג'ק פאלמר, מ-Hillbilly Music Dawt Com.
- ורנון דלהארט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ורנון דלהארט, באתר AllMusic (באנגלית)
ורנון דלהארט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ורנון דלהארט, באתר Yandex.Music (ברוסית)
ורנון דלהארט, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ורנון דלהארט, כותב שירים,; 65, באתר ניו יורק טיימס, 17 בספטמבר 1948 נבדק ב-11 בספטמבר 2015 (באנגלית)
- ^ "Robert Marion Slaughter (unknown-1893) - Find a..." www.findagrave.com (באנגלית). נבדק ב-2022-07-01.
- ^ 1 2 3 ג'יימס מנהיים, ורנון דלהרט ביוגרפיה, באתר All music, נבדק ב-20 בדצמבר 2016. (באנגלית)
- ^ "Vernon Dalhart Trio". Discogs.
- ^ Murrells, Joseph (1978). The Book of Golden Discs (2 ed.). London: Barrie and Jenkins. p. 14. ISBN 0-214-20512-6.
- ^ Whitburn, Joel (1986). Pop Memories 1890-1954. Menomonee Falls, Wisconsin: Record Research, Inc. ISBN 0-89820-083-0.