ורנר יונק
 | |
| לידה |
28 בדצמבר 1895 מגדבורג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
6 באוגוסט 1976 (בגיל 80) מינכן, גרמניה המערבית  |
| מקום קבורה |
ולדפרידהוף מינכן  |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1913–1945 (כ־32 שנים) |
| דרגה |
 גנרל מיור |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד כוחות האוויר עיראק | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
ורנר יונק (בגרמנית: Werner Junck; 28 בדצמבר 1895 – 6 באוגוסט 1976) היה גנרל גרמני בלופטוואפה במהלך מלחמת העולם השנייה והמפקד של פיקוד האוויר עיראק. הוא טען ל-5 ניצחונות מהאוויר במהלך מלחמת העולם הראשונה. [1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יונק נולד במגדבורג, פרובינציית סקסוניה, ממלכת פרוסיה, הקיסרות הגרמנית, ב-28 בדצמבר 1895. הוא התעניין בתעופה לפני מלחמת העולם הראשונה, ולמד לטוס בשנת 1913. עם זאת, הוא נכנס לשירות צבאי כקצין ארטילריה עם תחילת מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1916 הוא הוצב במחלקת התעופה ה-33 של כוחות האוויר.[2]
באוקטובר 1916, בזמן ששכוחות האוויר הפך לשירות האוויר הגרמני, הועבר יונק לטייסת הקרב ה-8. הוא השיג את הניצחון האווירי הראשון שלו ב-24 באפריל 1917, הפלת FE.2d בריטי מזרחית לאיפר. הוא מונה למפקד הטייסת ב-4 באפריל 1918 ונשאר בתפקידו עד סוף המלחמה. יונק נפצע שלוש פעמים והפיל ארבעה מטוסי ספאד בצפון צרפת לפני שביתת הנשק. חמשת הניצחונות שלו הפכו אותו לאלוף הפלות.[2] שלוש הפציעות שלו העניקו לו אות הפציעה בכסף. [3]
ורנר יונק היה אחד המדריכים בבית הספר הסודי לטייסי קרב של הלופטוואפה בברית המועצות בין השנים 1925–1928.[2] יונק השתתף גם בתחרות המטוסים הבינלאומית הראשונה של FAI, ובתחרויות השלישית והרביעית 1929 (מקום 27) אתגר 1932 (מקום 14) ואתגר 1934 (מקום 6). [4] בשנת 1934 הצטרף ללופטוואפה בדרגת מיור. בין השנים 1938–1939 הוא פיקד על טייסת הקרב ה-334 בדרגת אוברסט-לויטננט.
תפקידו הידוע ביותר של יונק במלחמת העולם השנייה היה פיקוד על כוחות האוויר עיראק, הרכיב האווירי של המטה המיוחד F, משלחת צבאית שנשלחה לעיראק במאי 1941 כדי לסייע לממשלת המורדים של ראשיד עלי לאחר שהדיחו את המשטר הפרו-בריטי בחודש הקודם. ב-29 במאי הם נסוגו מהארץ. בהמשך המלחמה הוא הוביל כוחות בלחימה נגד כוחות בעלות הברית בנורמנדי, וב-9 ביוני 1944 קיבל על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. בשנת 1960 הוא מונה ליו"ר הכבוד של Gemeinschaft der Jagdflieger, התאחדות טייסי הקרב. [5] ב-6 באוגוסט 1976 מת יונק בביתו במינכן.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|