ז'אן דניס ברדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Jean-Denis Bredin.jpg

ז'אן דניס ברדןצרפתית: Jean-Denis Bredin‏; 17 במאי 1929) הוא עורך דין והיסטוריון צרפתי. מייסד שותף של משרד עורכי הדין ברדן-פראט (Bredin Prat), וחבר האקדמיה הצרפתית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברדן נולד בפריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית ב-17 במאי 1929. אביו היה יהודי אלזסי שנשא את השם הירש. אמו הייתה נוצרייה קתולית. כאשר היה ילד קטן הוריו התגרשו, ואמו נישאה ב-1939 עם ז'אן למייר. באותה שנה מת אביו הביולוגי. מאוחר יותר אימץ את שם משפחתו של אביו החורג בטענה ש"אני לא יהודי ואני לא רוצה שיחשבו בטעות שאני יהודי". ב-16 במרץ 1950 הוא שינה את שם משפחתו לברדן. אחיו למחצה הוא עורך הדין פיליפ למייר, ובתו היא פרדריקה ברדן - נשיאת המרכז הלאומי לקולנוע ולדימוי המונפש (Centre national du cinéma et de l'image animée - CNC).

את השכלתו הוא רכש בלייסי שרלמאן. ב-1950 הוא נעשה לחבר בלשכת עורכי הדין של פריז, וב-1965 הקים יחד עם רובר בדינטר וז'אן פרנסואה פראט את משרד עורכי הדין ברדן-פראט הנחשב כיום לאחד ממשרדי עורכי הדין היוקרתיים ביותר בצרפת. ב-15 ביוני 1989 הוא נבחר לחבר מס' 3 באקדמיה הצרפתית. בנוסף לעיסוקו כעורך דין, ידוע ברדן גם כהיסטוריון. ספרו על פרשת דרייפוס תורגם לשפות רבות (ביניהן עברית).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • La République de Monsieur Pompidou, Fayard, Paris, 1974.
  • Les Français au pouvoir, Grasset, Paris, 1977.
  • Joseph Caillaux, Hachette, Paris, 1980.
  • L’Affaire, Julliard, Paris, 1983, grand prix Gobert 1984, prix Fondation Pierre-Lafue 1984, (devenu L'Affaire Dreyfus' par Yves Boisset en 1995).
  • Un coupable, Gallimard, Paris, 1985.
  • L’Absence, Gallimard, Paris, 1986.
  • La Tâche (nouvelles), Gallimard, Paris, 1986.
  • Sieyès : la clé de la Révolution française, Librairie générale française, Paris, 1990.
  • Un enfant sage (roman), Gallimard, Paris, 1990.
  • Battements de cœur, Fayard, Paris, 1991.
  • Bernard Lazare, de Fallois, Paris, 1992.
  • Comédie des apparences, Odile Jacob, Paris, 1994.
  • Christian Ranucci, vingt ans après (Collectif), avec Gilles Perrault, Héloïse Mathon, Jean-François Le Forsonney et Daniel Soulez-Larivière, Julliard, Paris, 1995.
  • Encore un peu de temps, Gallimard, Paris, 1996.
  • Une singulière famille : Jacques Necker, Suzanne Necker et Germaine de Staël, Fayard, Paris, 1999 (Prix Nouveau Cercle Interallié 1999)
  • Rien ne va plus, Fayard, Paris, 2000.
  • Lettre à Dieu le Fils, Grasset, Paris, 2001.
  • Un tribunal au garde-à-vous. Le procès de Pierre Mendès France, תבנית:Date, Fayard, Paris, 2002.
  • Et des amours desquelles nous parlons, Fayard, Paris, 2004.
  • On ne meurt qu'une fois, Charlotte Corday, Fayard, 2006.
  • Trop bien élevé, autobiographique, Grasset, 2007.
  • Ce rendez-vous avec la gloire, Fayard, Paris, 2009.
  • L'infamie. Le procès de Riom, février-תבנית:Date-, Grasset, Paris, 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן דניס ברדן בוויקישיתוף