ז'אק נתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'אק נתן פרימו
Жак Натан Примо
Жак Натан.jpg
הפרופסור ז'אק נתן
לידה 28 באוקטובר 1902
סופיה, בולגריהבולגריה נסיכות בולגריה
פטירה 3 במרץ 1974 (בגיל 71)
סופיה, Flag of Bulgaria (1971 – 1990).svg הרפובליקה העממית של בולגריה
מדינה בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל מבולטי התאורטיקנים בבולגריה בתחום הכלכלה המתוכננת
השכלה היסטוריה כלכלית באוניברסיטת מוסקבה
תפקיד יושב ראש הסקציה היהודית בחזית המולדת של בולגריה
יושב ראש הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה
תואר פרופסור
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של בולגריה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרופסור ז'אק נתן פרימובולגרית: Жак Натан Примо;‏ 28 באוקטובר 1902, סופיה, נסיכות בולגריה3 במרץ 1974, סופיה, הרפובליקה העממית של בולגריה), היה פוליטיקאי, כלכלן והיסטוריון בולגרי ממוצא יהודי, חבר המפלגה הקומוניסטית של בולגריה אשר כיהן כראש הסקציה היהודית בחזית המולדת של בולגריה ובהמשך כיושב ראש הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה. ז'אק נתן נמנה עם מובילי הקו האנטי-ציוני בבולגריה ונחשב לאחד התאורטיקנים המובילים בארצו בתחום הכלכלה המתוכננת.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מקצועית ופוליטית כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אק נתן נולד בסופיה, במקביל ללימודיו בתיכון הצטרף לחוגי הנוער של המפלגה הקומוניסטית וב-1922 מונה למזכיר פוליטי בתנועה. בהמשך, יצא ז'אק נתן למוסקבה ובה רכש השכלה אקדמית בהיסטוריה כלכלית באוניברסיטת מוסקבה. ב-1930 שב לבולגריה והחל לכתוב במספר בטאונים, חלקם מטעם יהדות בולגריה כגון "ההד היהודי" (בבולגרית: еврейски ехо) וחלקם מטעם המפלגה הקומוניסטית כגון הבטאון "כוכב" (בבולגרית: Звезда). הוא נעצר מספר פעמים על ידי השלטונות בשל פעילותו הקומוניסטית. בין 1941 ל-1943 נכלא במחנה מעצר. בספטמבר 1944, לאחר הפיכת חזית המולדת נמנה ז'אק נתן עם בולטי התאורטיקנים של המפלגה הקומוניסטית בתחום הכלכלה המתוכננת. בין 1949 ל-1952 כיהן כסגן יושב ראש מועצת המדינה לענייני מדע, אמנות ותרבות. ב-1961 היה לחבר האקדמיה למדעים של בולגריה ובמקביל כיהן כפרופסור לכלכלה פוליטית במכון לכלכלה על שם קרל מרקס באוניברסיטת סופיה. בהמשך, כיהן כרקטור המכון.[1] לאורך הקריירה פרסם ז'אק נתן מספר רב של ספרים ומאמרים. ז'אק נתן הלך לעולמו בסופיה ב-1974.

בקרב יהדות בולגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1944, לאחר ההפיכה שהובלה על ידי "חזית המולדת" החלו הקומוניסטים היהודים להשתלט בכוח על מוסדות הקהילה היהודית. ההשתלטות לוותה גם באלימות, אם כי במידה פחותה לאין שיעור מהאלימות שהפגינה המפלגה הקומוניסטית במהלך תהליך השתלטותה הכללי על בולגריה. הקומוניסטים הקימו את "הסקציה היהודית" בחזית המולדת והעמידו בראשו את ז'אק נתן. דרך המנגנון הכללי העמיקו את שליטתם על מוסדות הקהילה, תוך עימות מול התנועה הציונית. בהמשך, עם תחילת גל העלייה לישראל ניסו חברי הסקציה היהודית להשתלט על מנגנון העלייה מבולגריה שהופעל ונוהל על ידי שייקה דן, וזאת במטרה לעכב את יציאת היהודים ככל הניתן. טרייצ'ו קוסטוב אשר כיהן כסגן ראש ממשלת בולגריה וממלא מקומו של גאורגי דימיטרוב החולה, מנע מחברי הסקציה מלהשתלט על מנגון העלייה ואף הזהיר את ז'אק נתן אישית. עם התערערות מעמדו של קוסטוב עלה בידי הסקציה להשתלט דה יורה על מנגנון העלייה, אך דה פקטו העלייה נמשכה ללא הפרעה בניהולו של שייקה דן.[2][3]

ב-1949 מונה ז'אק נתן ליושב ראש הקונסיסטוריה היהודית של בולגריה. במהלך תפקידו הוחלט על פרישה מהקונגרס היהודי העולמי, על סגירת בתי הספר של הקהילות היהודיות בערים השונות בשל חוסר בתלמידים, ועל מסירת המבנים לידי הממשלה. ב-20 באפריל 1952 התכנסה הוועידה החמישית של הקונסיסטוריה ובה השתתפו נציגים מ-13 קהילות בלבד. בהחלטה המסכמת של הקונסיסטוריה נקבע כי יהודי בולגריה ימשיכו להשתתף בבניין הסוציאליזם בבולגריה תוך הבעת שנאה לאימפריאליזם של בריטניה וארצות הברית.[4][5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ז'אק נתן - תקציר ביוגרפי, באתר www.znam.bg, אוחזר ב-2 במאי 2015 (בבולגרית).
  2. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך ד' – מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1970, עמודים 275-271.
  3. ^ שלמה שאלתיאל, מארץ הולדת למולדת, עלייה והעפלה מבולגריה ודרכה בשנים 1939 – 1949, הוצאת עם עובד, תל אביב, 2004, עמודים 216-215.
  4. ^ Head of Bulgarian Jewish Consistory Appointed Vice-president of State Cultural Body, ‏ 29 באוגוסט 1949,‏ באתר The global jewish news source (באנגלית).
  5. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך ד' - מאחורי מסך הברזל, עמודים 300-295.