ז'וברוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןז'וברוני
ז'וברוני זכר
מצב שימור
מצב שימור: מבוית
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: פרים
שבט: בקר
סוג: ביזון + פר
מין: ביזון אירופי + בקר הבית

ז'וּבְּרוֹנִיפולנית: Żubroń), הוא בקר גדול המהווה הכלאה בין ביזון אירופי לבקר הבית, והוא למעשה הגרסה האירופאית לביפאלו האמריקני. השם "ז'וברוני" נבחר באופן רשמי מתוך מאות הצעות שנשלחו לשבועון הפולני פרזקרוי במהלך תחרות שאורגנה בשנת 1969 (הביזון האירופאי נקרא בפולנית ז'ובר).

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכר ונקבה של ז'וברוני בפארק הלאומי ביאלובייסקה.

הז'וברוני הוא בעל חי כבד, מוצק ושרירי, עם מבנה גוף ארוך וכתפיים שריריות וגבוהות בדומה לביזון. הוא חזק, עמיד בפני מחלות, וסובלני לתנאי מזג האוויר הקשים. הזכרים דומים באופן כללי לביזון, להוציא את מבנה הראש שמוארך יותר ודומה לבקר וחסר קרקפת ענקית מעוגלת. לזכרים יש רעמה שחורה קצרה על הגרון, וזקן קצר סמוך לסנטר, ולעיתים גם משטח צמרירי על המצח בדומה לביזון. הנקבות דומות יותר לפרות רגילות, אך הכתף שלהן גבוה ושרירי כשל הביזון. הדו-צורתיות הזוויגית ניכרת היטב אצל הז'וברוני: משקל הזכר עד 1,200 ק"ג, ומשקל הנקבה עד 810 ק"ג.

הפרווה של הז'וברוני עבה ושעירה יותר משל הבקר. צבע הפרווה אצל שני הזוויגים הוא כהה מאוד: החל משחור כחלחל, עד שחור מבריק וחום שוקולד כהה. אזור הכתף והגב בהיר במעט משאר הגוף; לעיתים, הפרווה מפוספסת לסירוגין בפסים שחורים וחומים לא מוגדרים - באופן המזכיר במידה חלקית את פרוות הטיגריס. הנקבות נבדלות מהזכרים בכתם לבן סביב השפתיים והאף. הקרניים של הזכרים דומות לביזון אך ממוקמות על קטע מוגבה במצח בדומה לבקר, בעוד שהקרניים של הנקבות קטנות יותר, והן צומחות לכיוון מעלה ופנימה עם עיקול קטן בקצה לאחור. הזנב של הז'וברוני ארוך ושעיר בקצהו, והרגליים קצרות יחסית. העגלים הראשונים של הז'וברוני נולדים באמצעות ניתוח קיסרי, שכן ההמלטה אינה תקינה בפעמים הראשונות אף על פי שהעגל בריא לחלוטין. הזכרים עקרים בדור הראשון, בעוד שהנקבות פוריות, וניתן להכליא אותם בהצלחה עם בקר הבית או ביזון אירופאי כשהזכרים שיוולדו יהיו פוריים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הז'וברוני הראשון יוצר בפולניה על ידי ליאופולד ואליקי בשנת 1847, אף על פי שייתכן שהיו צאצאי כלאיים בין הביזון לבקר כבר בתקופות מוקדמות יותר. לאחר מלחמת העולם הראשונה, מדענים רבים חשבו שהז'וברוני יכול לשמש כתחליף אפשרי לבקר הבית, לאחר שהתברר שהוא עמיד יותר לקור ופחות רגיש למחלות. בנוסף, את הז'וברונים היה ניתן להחזיק גם בחוות מינימאליות תחת כיפת השמים וללא תשתיות של מזון מפותחות, עם שטחי מרעה שוליים. יתרונות נוספים באו לידי ביטוי בכמות הבשר הגדולה יותר שהיה ניתן להשיג מהז'וברוני, אשר מתאפיין בטעם מיוחד וברמות כולסטרול נמוכות מאוד שהופכות אותו גם לבריא. משנת 1958, פיתוח עדרי ז'וברוני נמשך על ידי האקדמיה הפולנית למדעים במעבדותיה השונות, בעיקר בביאלוויזה ומולדיזקווה. במהלך 16 השנים של הניסויים הראשונים, נולדו 71 ז'וברונים, כולל את הז'וברון הראשון בעולם שנולד לאימה שאף היא ז'וברונית ב-1960. הז'וברונים יועדו להיות חלופה מועילה וזולה יותר לאחזקה מאשר בקר.

פרופיל צד של הז'וברוני
נקבה
זכר
נקבה (מימין) וזכר (משמאל)

הניסויים נמשכו עד לשנות 1980, כשהתוצאות של התוכנית לא היו משביעות רצון. בתקופה זאת, הניסויים הופסקו עקב מספר גורמים שונים שתרמו להחלטה זו: הקשיים החמורים של הכלכלה הסוציאליסטית הפולנית הובילו לכך שהגורמים האחראים לא רצו לבזבז משאבים על הניסויים המיותרים לדעתם, וכן עקב החששות שהז'וברונים יתרבו בטעות עם הביזון האירופאי שמצבו בבר היה בסכנת הכחדה ויזהמו את המאגר הגנטי של הביזון. בעת הפסקת הפרויקט, היו שני מרכזים בולטים ששימשו לניסויים על הז'וברונים: לאנקו שבו היו 391 ז'וברונים, ופופילנו שבו היו 121 ז'וברונים; פרטים בודדים שהו גם בחוות ניסויים באסקאניה נובה בדרום אוקראינה. לאחר שהופסק הפרויקט, הז'וברונים שנותרו צורפו לעדר שנשמר באזור מגודר בפארק הלאומי ביאלובייסקה. החל משנת 2007, יש דיווחים בעיתונות הפולנית על המשכת הפרויקט של הז'וברונים בקארלואו שבאזור פולניה הגדולה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]