ניתוח קיסרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הוצאת היילוד מרחם אמו בניתוח קיסרי
צוות רפואי, יולדת ויילוד לפני חיתוך חבל הטבור
סגירת החתך בבטן האם

ניתוח קיסרי (נקרא לעתים גם "לידת חתך"), הוא הליך ניתוחי בו חותכים את בטנה ורחמה של אישה הרה כדי להוציא מתוכם את העובר או העוברים ואת שלייתם. ההליך משמש חלופה ללידה נרתיקית או חלופה להפלה מלאכותית, במקרה של הריון מחוץ לרחם. הביטוי העברי "יוצא דופן" מקורו בכינוי שניתן בתקופות קדומות לוולד שנולד בניתוח כזה.

נהוגים שני סוגים של ניתוח קיסרי:

  • בניתוח הקלאסי מבוצע חיתוך אנכי במרכז הבטן, (midline vertical) בעדו מוצא התינוק. אלו הניתוחים אשר נעשו בעבר במרבית המקרים.
  • ניתוח עם חתך רוחבי (פננשטיל): נפוץ יותר כיום. מבוצע חתך רוחבי בחלק התחתון של הבטן, supra-pubic. החיתוך התחתון קטן יותר, גורם לאיבוד דם פחות, קל לסוגרו והוא אינו מונע לידה נרתיקית מאוחר יותר. החסרונות - הניתוח אורך זמן רב יותר, אין גישה טובה לבטן עליונה ויש נטייה גדולה יותר של הידבקויות כגון שלפוחית, רחם ואומנטום.

לפי נתוני המרכז הרפואי הדסה הסיבות העיקריות לניתוח קיסרי הן לידה קודמת בניתוח קיסרי, לידה במַנָּח (מצג) שמקשה או אינו מאפשר לידה נרתיקית, או כשהניסיון להיפוך עובר נכשל, מצוקה עוברית במהלך הלידה, לידה קשה או עובר גדול. סיבות אלו, במקובץ, הן הסיבות הנקובות ל-77.7 אחוז מההוראות לביצוע ניתוח קיסרי.‏[1] סיבות נפוצות פחות הן ריבוי עוברים, בקשת יולדת או לידה מוקדמת. ניתוח קיסרי מסיבות טבעיות אלו עשוי להיות נחוץ בכ-10 עד 13 אחוז מהמקרים,‏[2] אך רופאים ויולדות רבים נוטים לבצע ניתוח קיסרי גם מטעמים נוספים, כמו הימנעות מכאבי הלידה, רצון ללדת בתאריך נקוב, וסיבות אחרות. שיעור היולדות בניתוח קיסרי בישראל, לפי המרכז הרפואי הדסה, עמד בשנת 2006 על 19.4 אחוז.‏[3]

חלק ניכר מהניתוחים הקיסרים מוזמנים מראש (אלקטיביים), שכן חלק ניכר מהסיכונים בלידה נרתיקית ידועים מראש (לדוגמה, ניתוח קיסרי קודם, מצג פתולוגי, הריון מרובה עוברים, שיליית פתח, וכדומה). במקרים כאלו נקבע הניתוח לסביבות השבוע ה-39 להריון. ניתוחים קיסריים אחרים הם ניתוחי חירום, שסיבתם היא, בדרך כלל, לידה פעילה שבה נוצרו סיבוכים.

אינדיקציות לניתוח קיסרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינדיקציות לניתוח קיסרי (הסיבות שבעטיין יש לבחור בניתוח קיסרי) הינן:

  • דיסטוציה - חוסר התקדמות בפתיחה או ירידת הראש.
  • מוניטור עוברי לא תקין - הדגמה של מצוקה עוברית במוניטור. במקרה כזה יש לנתח תוך חצי שעה ממועד ההדגמה האמור.
  • מצב עכוז - לא מהווה אינדיקציה מוחלטת אולם במרבית המקומות בוחרים בניתוח קיסרי לאור הסיבוכים הקיימים במצב זה.
  • שליית פתח
  • שונות כגון מיומה צווארית המונעת את מעבר העובר, חוסר יכולת ללחוץ בלידה וכו'.
  • ניתוח קיסרי בעבר - בעיקר אם היו מעל 2 ניתוחים קיסריים, וכן כתלות בסיבה שהביאה לניתוח הקיסרי הקודם.

מהלך הניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעט ניתוחי חרום מסוימים, הניתוח הקיסרי מתבצע ברוב בתי החולים בהרדמה אפידורלית. כעבור מספר דקות, וכשההרדמה מתחילה להשפיע על פלג הגוף התחתון של היולדת, יחל רופא הנשים בביצוע החתך ובהוצאת הילוד והשליה. כן יחתך חבל הטבור. מיילדת תקבל לידיה את הרך הנולד, תתעד את זמן לידתו ותנקה אותו משכבת הוורניקס. התינוק יעבור בדיקת אפגר וישהה זמן מה תחת מנורת חימום. בחלק מהמקרים רופא ילדים יבצע בדיקות ראשוניות נוספות בחדר הניתוח. בתי חולים שמאשרים נוכחות מלווה בזמן הניתוח, יבקשו לרוב מהמלווה לצאת מחדר הניתוחים בשלב זה. חלקו השני והארוך יותר של הניתוח כולל את תפירת הרחם והשכבות החיצוניות עד לעור. בסך הכל ניתוח קיסרי אורך בימינו כ 40 דקות, והוא מצריך עבודת צוות של שני גינקולוגים, מרדים, מיילדת ורופא ילדים.

ההכנה לניתוח כוללת צום של 8 שעות, ומתן אנטיביוטיקה חד פעמית (למשל, צפלוספורין).

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקומות רבים נטען כי מקור שמו של הניתוח הקיסרי נובע מכך שבשיטה זו יילדו את יוליוס קיסר, שליט רומא. הסבר זה שגוי, שכן המושג "ניתוח קיסרי" נולד כ-700 שנה לפני שיוליוס קיסר נולד. מלבד זאת באותה תקופה אמהות שילדו בניתוח כזה היו מתות סמוך ללידה, כך שאילו נולד יוליוס קיסר בשיטה זו הייתה אמו מתה, אלא שידוע כי אמו של יוליוס קיסר חייתה עדיין כאשר היה מפקד הצבא.

מקור השם הוא מהמילה הלטינית "קאסיוּס"[חַתוּך/כַּרוּת]. בלטינית: caedo, caedere, caesum הן מלים שפירושם לחתוך/לכרות. מכאן שפירושו מלטינית של "ניתוח קיסרי" הוא "ניתוח חיתוך".

ניתוח קיסרי מופיע בספרות חז"ל בשם יוצא דופן, כלומר ולד שנולד דרך דופן הרחם. "יוצא דופן, והבא אחריו - שניהם אינן בכור לא לנחלה ולא לכהן" (משנה מסכת בכורות פרק ח', משנה ב').

סיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הרחוק, חלק ניכר מהנשים שילדו בניתוח קיסרי מתו תוך זמן קצר, בעיקר כתוצאה מזיהומים או מדמם שלאחר לידה.

עד תגליתו של איגנץ זמלווייס ב-1848 (כי נטילת ידיים בחומר מחטא בבתי יולדות מקטינה מאוד את הידבקות היולדות באלח דם) הייתה תמותת נשים שעברו ניתוח קיסרי גבוהה מאד, גבוהה עד כדי כך שהתקיים ויכוח בנושא זכותו של מי גבוהה יותר לחיות - האם או העובר. הנוצרים סברו שהיות והעובר עדיין לא חטא זכותו לחיים גדולה מאשר זכות האם ואילו היהדות נקטה שחל על העובר דין רודף, ולכן העדיפו את חיי האם. מאז, עם ההקפדה על החיטוי ירדה התמותה באופן משמעותי. בשנים 1965 - 1975 עדיין מתו 31 נשים מתוך 100,000 ניתוחים קיסריים. נתונים משנות ה-90 מראים שבימינו אחת מכל 2,500 נשים שילדו בלידה קיסרית מתה, לעומת אחת מ-10,000 בלידה נרתיקית. נתונים אלו אינם מצביעים בהכרח על סיכון גדול יותר בניתוח לעומת לידה, משום שנשים הנמצאות מלכתחילה בסיכון גבוה יולדות כמעט תמיד בניתוח קיסרי.

ניתוח קיסרי, כמו כל ניתוח פולשני, גורר בעקבותיו סכנות מתהליך ההרדמה, זיהומים וזמן התאוששות ארוך. אך, עם השתכללות אמצעי הרפואה סיכונים אלו פוחתים עד מאוד. סיכון אחר הוא קריעה של דופן הרחם במהלך לידות עוקבות. מסיבה זו נשים שלהן היסטוריה של לידה בניתוח קיסרי מופנות לניתוח כזה גם בהריונות הבאים. הניתוח כולל גם סיכונים ליילוד, בין היתר קשיי נשימה בשל אי ריקון הריאות מנוזלים. תופעה זו נמנעת בלידה נרתיקית בזכות לחץ עצמות האגן של היולדת על גוף היילוד.

לידה נרתיקית לאחר לידה קיסרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר ניתוח קיסרי אחד שלל מהאישה את האפשרות ללדת לידה נרתיקית לאחריו. מאז שהוחל בניתוחים קיסריים בחתך תחתון, ניתן ללדת בלידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי אחד. רופאים ומיילדות בודדים מסכימים ליילד לידה נרתיקית גם לאחר שני ניתוחים קיסריים ויותר.

יתרונותיה של לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי (Vaginal Birth After Cesarian - VBAC, מבוטא וִיבַּק) שווים ליתרונות של כל לידה נרתיקית, והם כוללים את כל היתרונות שבהימנעות מניתוח בכלל, כולל זמן החלמה קצר יותר, וכן אפשרות לחוות את הלידה עצמה, ואפשרות לקבל את התינוק מיד לאחר הלידה. עם זאת, VBAC מאופיינת ברמת סיכון גבוהה יותר מאשר לידה נרתיקית, שכן הרחם מצולק והסיכון לקריעתו גדל. מסיבה זו אין מאפשרים ל-VBAC להימשך מעבר לזמן מסוים. מעבר לכך, VBAC היא לידה נרתיקית לכל דבר. הכנה ל-VBAC דומה להכנה ללידה נרתיקית.

ניתוח קיסרי בהלכה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב פוסקי ההלכה מתנגדים לעריכת ניתוח קיסרי למעט מקרים של מצגים חולניים של העובר או אי התאמה בין גודל האגן לראש העובר. הטעמים להתנגדותם זהים לטעמים להתנגדותם לעריכת זירוז לידה, המפורטים בערך לידה. עם זאת, ישנם פוסקים המעניקים את סמכות ההחלטה בנושא לשיקול הדעת הרפואי.

מעמדה ההלכתי של לידה שהתבצעה בניתוח קיסרי איננו זהה לזה של לידה נרתיקית. באותו אופן, גם מעמדם ההלכתי של הילוד והיולדת (בין אם מדובר בלידת אדם ובין אם מדובר בלידת בעל חיים בניתוח קיסרי) שונה מזה של ילוד אחר שנולד בלידה נרתיקית. המשמעויות נוגעות לשתי סוגיות עיקריות - ראשית, ישנן קטגוריות הלכתיות (כגון דינים הנוגעים לבכורה כמו בעניין פדיון הבן, תענית בכורות ועוד) הכוללות אך ורק ילודים שנולדו בלידה נרתיקית. שנית, שאלה חשובה אחרת היא האם ניתן להתייחס לזמן ביצוע הניתוח כפי שמתייחסים לזמן הלידה דרך צוואר הרחם. שאלה זו בעלת השלכות לעניין סוגיה כמו מועד ברית המילה.
סוגיות אלו נדונו מתקופת התנאים ואילך, תחת השם "יוצא דופן". סוגיית זמן המילה, למשל, נדון על ידי אמוראים וראשונים. יש הסוברים כי יוצא דופן נימול ככל הילדים ביום השמיני, גם אם מילתו חלה בשבת. מן העבר השני, יש הסוברים כי אין כלל חובה למול אותו דווקא ביום השמיני. כדעה ממצעת, יש הסוברים כי מחמת הספק נימול ביום השמיני, אך מילתו אינה דוחה את השבת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dyre Frolle, The History of Caesarean Section, Reutzell Booksellers, Copenhagen 82.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים, כאן
  2. ^ לפי הגניקולוג קרלוס רוזנברג כאן
  3. ^ הנתונים, כאן

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.