ביזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןביזון
ביזון אמריקני

ביזון אירופאי

מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: פרים
סוג: ביזון
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bison
סמית, 1827
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תמונה מ-1870 המציגה כמה חקלאים ליד "הר" העשוי מגולגולות של ביזונים אמריקאי.
עדר ביזונים אירופאים באוקראינה.

בּיזוֹן (שם מדעי: Bison) הוא סוג של בקר ממשפחת הפריים בעלי רעמה גבוהה וקרניים רחבות. כיום ישנם שני מיני ביזונים אך בעבר היו מינים נוספים.

הביזונים ניזונים בעיקר מעשב ושיחים שנמצאים בטווח הגעה שלהם. בגלל גודלם הרב, יש רק מעט טורפים שמנסים לתקוף אותם, אך לעיתים עדרות זאבים תוקפות ביזונים ומצליחות לכתרם ולהכניעם.

שני מיני הביזונים היו בסכנת הכחדה במאה ה-19 ובמאה ה-20, אך שניהם השתקמו. כיום אף מין אינו בסכנת הכחדה, אם כי תת-המין "ביזון היערות" רשום בקנדה כחיה בסכנת הכחדה.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ישנם שני מינים בסוג:

בעבר היו עוד שבעה מינים שנכחדו:

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביזון דומה מעט לפרה, אך הוא גדול וחזק יותר. הביזון האירופי והביזון האמריקאי הם בין המינים היבשתיים הגדולים ביותר באירופה ואמריקה הצפונית בהתאמה. לביזון פרווה עבה, בייחוד באזור הראש, רגליים עבות וקרניים אצל הזכרים והנקבות כאחד (הקרניים של הנקבות הן לרוב קטנות יותר). הביזון מסתובב עם ראש רכון כל הזמן, כי הוא אינו מסוגל להרים את הראש מעל גובה הכתפיים.

ביזונים חיים לרוב בעדרים של כמה עשרות פריטים. לרוב העדר מורכב מנקבה מבוגרת אחת, כמה זכרים מבוגרים, וכמה דורות של צאצאיהם.

הבדלים בין הביזון האירופי לביזון האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שהם דומים מאוד, ישנם כמה וכמה הבדלים בין הביזון האירופי והאמריקאי:

  • לביזון האמריקאי יש 14 צלעות, ולאירופי ישנן 13 צלעות.
  • הביזון האירופי רחב יותר, ויש לו רגליים יותר ארוכות.
  • הביזון האמריקאי אוכל יותר עשב, ופחות שיחים ועשבים מאשר האירופי.
  • לביזון האירופי זנב שעיר יותר, אף שגופו שעיר פחות.
  • קל יותר לאלף את הביזון האמריקאי, והוא מוכן להתרבות עם בני בקר בקלות רבה יותר.


התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביזונים מבלים את רוב היום באכילה ובמנוחה. לרוב העדר נשאר באותו מקום במשך כמה ימים, ואז מתקדם לנקודה אחרת. ביזונים מתקדמים לרוב ממקום למקום בהליכה מהירה, אם כי הם מסוגלים גם לרוץ. חרף חזותם המגושמת, הם מסוגלים להגיע למהירות של 65 קילומטר לשעה.

התנהגותם של הביזונים כלפי בעלי חיים אחרים ובני אדם היא אמביוולנטית: לפעמים הם יניחו לבעל חיים אחר להתקרב בלי להגיב, ולעיתים הם יבצעו מנוסת בהלה בגלל הפרעה שולית. בעת התקפה, העדר מתאגד יחדיו, כאשר המבוגרים מגנים על הצעירים.

צייד ביזונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני האדם הם האחראיים העיקריים לדלול אוכלוסיית הביזון האמריקאי כמעט עד הכחדתה. במהלך המאה ה-19 מתיישבים אמריקאים צדו כ-50 מיליון ביזונים. פיתוח מסילות הרכבת לאורך ארצות הברית איפשרו גישה קלה לעדרי הביזונים ואף יצרה "ספורט" המכונה "צייד מסילות ברזל" בו נוסעי הרכבת היו יורים בביזונים תוך כדי נסיעה כתחרות לפגוע בכמה שיותר פרטים. צייד אינטנסיבי זה הפחית את אוכלוסיית הביזונים באמריקה מעשרות מיליונים לכמה מאות בודדות.

עדר ביזונים אמריקנים בילוסטון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביזון בוויקישיתוף