ז'וליה דוקורנו
.jpg) | |
| לידה |
18 בנובמבר 1983 (בת 42) הרובע השנים-עשר של פריז, צרפת  |
|---|---|
| מדינה |
צרפת |
| השכלה |
|
| תקופת פעילות |
מ-2011 |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ז'וליה דוקורנו (בצרפתית: Julia Ducournau; נולדה ב-18 בנובמבר 1983) היא תסריטאית ובמאית קולנוע צרפתייה. סרטיה בדרך כלל מתמקדים בז'אנר האימה המכונה "אימת הגוף" (Body Horror). סרטה "טיטאן" משנת 2021 זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוקורנו נולדה בפריז לאם גינקולוג ואב רופא עור. משיכתה לסיפורי אימה החלה כשהייתה בת שש כשראתה בסתר את הסרט "המנסרים מטקסס" משנת 1974, ומקריאת ספרי הרפואה של הוריה[1]. בשנת 2004 היא למדה תסריטאות בבית הספר לאומנות La Fémis שבפריז.
ב-2011 ביימה את סרטה הראשון, "ג’וניור" (Junior). סרט קצר על ילדה שבעקבות חיידק בבטנה "משילה את עורה" כמו נחש[2]. הסרט זכה באותה שנה בפרס Petit Rail d'Or הניתן במסגרת תחרות שבוע המבקרים בפסטיבל קאן[3].
בשנת 2012 הוציאה סרט טלוויזיה בשם "שחין" (Mange) שעוקב אחרי עורכת דין, בולמית לשעבר, שמחפשת נקמה במי שהציק לה בימי הקולג׳[4].
בשנת 2016 יצרה את הסרט העלילתי הארוך הראשון שלה, סרט האימה "נא" (אנ')[5], שעוקב אחרי צעירה צמחונית שלאחר שהיא טועמת בשר בפעם הראשונה מתפתחת לה תשוקה קניבליסטית. הסרט הוקרן במסגרת תחרות שבוע המבקרים בפסטיבל קאן וזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים של לונדון[6].
סרטה העלילתי השני, "טיטאן" (אנ')[7] זכה בפרס דקל הזהב בשנת 2021 והפך את דוקורנו לבמאית הקולנוע השנייה שזכתה בפרס הנכסף, אחרי ג'יין קמפיון בשנת 1993 על סרטה "הפסנתר". במרכז העלילה של הסרט ניצבת רוצחת סדרתית המתעברת מכלי רכב ומתחזה לגבר כדי להעמיד פנים שהיא בנו האובד של כבאי בודד.
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | סרט | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2011 | Junior | במאית, תסריטאית | סרט קצר |
| 2012 | Mange | במאית, תסריטאית | סרט טלוויזיה |
| 2016 | נא | במאית, תסריטאית | סרט קולנוע |
| 2021 | סרבנט | במאית | סדרת טלוויזיה אמריקאית
2 פרקים |
| טיטאן | במאית, תסריטאית | סרט קולנוע | |
| 2024 | הלוק החדש (אנ') | במאית | סדרת טלוויזיה אמריקאית
2 פרקים |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'וליה דוקורנו, ברשת החברתית אינסטגרם
ז'וליה דוקורנו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ז'וליה דוקורנו, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ז'וליה דוקורנו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ז'וליה דוקורנו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אמיר בוגן, "גם כבמאית אני לא רואה טריילרים, לא קוראת ראיונות. רוצה לראות סרט וזהו", באתר ynet, 10 בפברואר 2026
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ 1. "Qui est Julia Ducournau, la lauréate de la Palme d'or 2021?", (בצרפתית), 18 ביולי 2021.
- ↑ Godfrey, Alex (2017-03-30). "Raw director Julia Ducournau: 'Cannibalism is part of humanity'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077.
- ↑ "Julia Ducournau". La Fémis.
- ↑ Godfrey, Alex (2017-03-30). "Raw director Julia Ducournau: 'Cannibalism is part of humanity'". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077.
- ↑ Fear, David (2017-03-13). "'Raw' Review: Cannibal Coming-of-Age Film Is a Modern Horror Masterpiece". Rolling Stone (באנגלית אמריקאית).
- ↑ "Diversity Reigns at the London Film Festival Awards". What's Worth Seeing.
- ↑ Rubin, Rebecca (2019-09-10). "Neon Nabs 'Titane,' Follow-Up Feature From 'Raw' Director Julia Ducournau". Variety (באנגלית).
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| בקרת זהויות |